"ככה זה נשמע, כשיונים צווחות..." היתה השורה שכבשה אותי אז, וזה מה שהרגשתי עכשיו, לשמע הבשורה הקשה על מותו של פרינס; צווחה נואשת של חוסר אונים.
הרגשת האובדן חריפה הרבה יותר כשהעולם מאבד בני אדם יחידים במינם, כאלה שהם ללא תחליף, כאלה שאתה יודע שעם לכתם משהו אבד לנצח. אנשים מקוריים, נועזים, שקראו תיגר על החיים ועל המסגרות ועל הקונפורמיזם. יוצרים שמשאירים משהו ממשי מאוד מאחוריהם, משהו שאיש לא יוכל לקחת מהם – או לשכוח. לפני שלושה חודשים זה היה דיוויד בואי, והשבוע זו היתה רונית אלקבץ, והיום זה פרינס.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
פרינס לא היסס לפלס דרך מקורית משלו בכל תחום יצירה שבו נגע – והוא היה גאון מוסיקלי. הוא כתב, הוא הלחין, הוא היה נגן גיטרה מדהים, מתופף, קלידן, שחקן, פרפורמר... הפרפקציוניזם שלו דחף אותו לנגן בכל הכלים כשהקליט את אלבומיו. הוא היה להקה של איש אחד, והתוצאה היתה מוסיקה שאין דומה לה: מוקפדת, אלגנטית, בהפקה מלוטשת ולעיתים קרובות פורצת דרך.
מ"גשם סגול", הסרט והאלבום שאיתם פרץ אל התודעה ב־1984, ועד סיבוב ההופעות הנוכחי שלו, שבעיצומו מת, פינק פרינס את העולם ביצירות מוסיקליות מרהיבות: תחשבו על “Purple Rain” או על
“Sign 'O' the Times” או על בלדת האהבה הנפלאה שכתב לשינייד או'קונור, “Nothing Compares 2U”. אכן, שום דבר אינו דומה לזה.
מוצאו המעורב של פרינס בא לידי ביטוי ביכולתו לערב סגנונות מוסיקליים שונים וליצור מהם משהו שהוא רק שלו. השאיפה הקיצונית לייחודיות באה לידי ביטוי בדרישתו שלא ייקרא בשמו, אלא "האמן שנודע בעבר בשם פרינס". זה משהו שלא היה עובר בקלות אצל אחרים, אבל איכשהו, את המסר שלו קיבלו והבינו.
לא נותר אלא להשתמש בפראפראזה על מילותיו שלו: "איך השארת אותנו ניצבים, לבד בעולם קר כל כך", ולהניח ליונים לצווח.
• • •
גשם סגול של דמעות
אובדן ענק לעולם המוסיקה • הזמר האמריקני פרינס נמצא מת בביתו במינסוטה • סיבת המוות נחקרת • סמואל ג'קסון: "אני מרוסק! אבידה גדולה"
לרשימת האבידות הגדולות שגבתה עד כה שנת 2016 מעולם המוסיקה נוסף אתמול שמו של הזמר האמריקני פרינס, שהלך לעולמו בגיל 57.
אתמול בבוקר, שעון ארה"ב, התגלתה גופה באחוזתו של הזמר בפייזלי פארק שבמינסוטה, אך רק לאחר שעות ספורות יצאה ידיעה רשמית על מותו מאת איש יחסי הציבור שלו. סיבת מותו של פרינס טרם התבררה, ומשטרת מינסוטה פתחה בחקירה. באתר הבריטי "מירור" דווח כי הזמר נראה בבית מרקחת כמה שעות לפני שנמצא מת. לא ידוע על מחלה שממנה סבל הזמר, אך בשבוע שעבר נאלץ מטוסו הפרטי לנחות נחיתת חירום בטיסה מאטלנטה בשל מצב חירום רפואי. פרינס גם ביטל הופעות ספורות טרם המקרה, והסיבה שנמסרה היתה כי הכוכב סובל ממקרה קשה במיוחד של שפעת. הוא שוחרר מבית החולים כעבור שלוש שעות ואף חזר להופיע למחרת, אך, כאמור, נכנע לבסוף.
פרינס נחשב בעיני רבים לאחד המוסיקאים החשובים והמשפיעים של העשורים האחרונים, ואחד המשמעותיים ביותר בהתפתחות המוסיקה שחורה.
הכוכב הענק, שנולד בשם פרינס רוג'רס נלסון, נודע בעיקר בסגנון הטווסי שלו, בגישה הרעננה והייחודית למוסיקת הפאנק ובשינויים התמידיים שעברו הקריירה והסגנון שלו.
הוא החל לעסוק במוסיקה בשנת 1975, אך זכה לפריצה הגדולה שלו רק ב־1984, כאשר שיר הנושא מהסרט שבו כיכב, "גשם סגול", הפך ללהיט ענק. האלבום, שנושא את אותו השם, מכר יותר מ־13 מיליון עותקים בארה"ב בלבד ובילה 24 שבועות רצופים במצעד של המגזין "בילבורד". גם הסרט עצמו זכה להצלחה גדולה, קטף את פרס האוסקר וגרף יותר מ־80 מיליון דולר בקופות.
הקריירה של פרינס, שכללה הוצאה של 39 אלבומי אולפן ואלבומים רבים נוספים, הביאה לו לא פחות מ־32 מועמדויות לפרס הגראמי היוקרתי ושבעה פרסים בפועל. במהלך הקריירה הענפה שלו הביא לעולם להיטי ענק דוגמת "When Doves Cry" ,"Kiss" ,"Cream" ,"Sign 'O' the Times" ו"Diamonds and Pearls".
פרינס ניהל מאבק משפטי ממושך מול ענקיות האינטרנט ebay ו־Youtube, בטענה כי הן מפרות את זכויות היוצרים שלו. הוא אף תבע מעריצים וגולשים שהעלו לרשת הקלטות פיראטיות שלו.
עם אישור הידיעה על מותו, ספדו לו אמנים ומוסיקאים רבים ברשת. מגישת הטלוויזיה אלן דג'נרס כתבה כי "פרינס היה מבריק וגדול מהחיים, איזה יום עצוב". שחקן הקולנוע סמואל ג'קסון צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "אני מרוסק! זה אמיתי? זו אבידה גדולה לכולנו! איזה גאון!".
פרינס נישא פעמיים, אך התגרש בשני המקרים. עם אשתו הראשונה הביא לעולם ילד, אך הוא נולד חולה ומת כעבור זמן קצר. בעבר נקשר שמו בפרשיות אהבה עם כוכבות דוגמת מדונה.
סער גמזוטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו