ביקורת חריגה בעוצמתה על המדינה נמתחה אתמול על ידי הרכב מורחב של שופטי בג"ץ בדיון בעתירות נגד חוק השוויון בנטל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ההרכב המורחב ביקר בחריפות את המדינה על שהחליטה להמשיך לתקצב ישיבות חרדיות גם אם הן אינן עומדות ביעדי הגיוס. כמו כן, השופטים התרעמו על כך שהמדינה לא מציעה כל סנקציה כנגד משתמטים.
"אתם לא יוצרים מוטיבציה לשנות, כשיש רק גזר ואין מקל. הקמתם מפלצת", אמר השופט עוזי פוגלמן לנציגת המדינה, עו"ד דנה בריקסמן.
עו"ד בריקסמן ניסתה להסביר את מורכבות הנושא ושאי אפשר "להטיל חובה כאבחת חרב". על כך נענתה בידי הנשיאה, השופטת מרים נאור: "בית המשפט הזה לדורותיו עוסק בנושא זה עשרות שנים, קשה לקרוא לזה אבחת חרב". "אם לא עומדים בזה - לא ברור מהי הסנקציה. הגיוס הוא בגדר המלצה", המשיך השופט ניל הנדל לתקוף.
עו"ד בריקסמן סיפרה כי האפשרות להגבלת התמיכות הכספיות בישיבות נמצאת בידי שר החינוך. על כך הגיב השופט אורי שהם כי "זה הופך לעניין פוליטי. החוק לא קובע את זה. אם הגיוס וולונטרי, למה צריך חוק בכלל?", והוא ממשיך: "ובמידה ולא יעמדו ביעדי הגיוס אין שום סנקציה. לא קורה כלום. זה נראה תקין בעיניכם?"
"אמצעים רכים"
בנובמבר האחרון, כחלק מההסכמים הקואליציוניים בין החרדים לממשלה, אישרה הכנסת בקריאה שלישית את התיקונים לחוק, שלמעשה מסירים את חובת הגיוס מצעירים חרדים,
מסירים מעל אלו שלא יתגייסו סנקציות פליליות ודוחים את החוק בשש שנים נוספות.
"זה סוג של פאטה מורגנה. אני באופן אישי די מיואש מכל העניין הזה", הוסיף בדיון אתמול השופט אליקים רובינשטיין, שביקר ביתר שאת את דחיית החוק: "יש מתווה של סוג של גיוס. למה לא מהיום? מה נותנות השנים הנוספות? ומה עומד מאחורי זה?"
נציגת המדינה עו"ד בריקסמן ניסתה להסביר כי יש עלייה מתמדת במספר החרדים המתגייסים: "התפיסה ביסוד החוק היא שאם תהיה חובת גיוס, הדבר עלול לגרום לעימות ולמחלוקות. את התכלית של הגברת השוויון ניתן יהיה להשיג באמצעים רכים, כחלק מההשתלבות של החברה החרדית בציבור".
"הנתונים שלכם מראים אחרת", קטע אותה השופט חנן מלצר, "במספרים צריכים לדייק". לדבריו, הנתונים העובדתיים מראים שאחרי ביטול חוק טל בשנת 2012 היתה עלייה במספר המתגייסים החרדים ולאחר מכן היא נעצרה. בריסקמן השיבה כי "אנחנו במצב שונה לחלוטין מהמצב אז, אז היה חוק שירות ביטחון ולא היתה מילה אחת לגבי גיוס חרדים". "גם עכשיו אין מילה, יש מילה שלא מתגייסים", היקשה השופט מלצר.
את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, הפורום לשוויון בנטל, עמותת הרצליה למען תושביה ומפלגת יש עתיד.
בתום הדיון אמר ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) כי "אי אפשר להפריד בין דם לדם. כיצד יכול להיות שנער חילוני שהשתמט משירות נשלח לכלא, ואילו נער חרדי שמשתמט משירות מקבל פרס מהמדינה בדמות קצבאות?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו