שירותי השמירה והאבטחה שמעניקה חברת "גלשן שווקים" למועצות מקומיות רבות ביהודה ושומרון לא היו מעולם בגדר סוד. בראשית חודש נובמבר האחרון הסתערה מחבלת ערבייה על אחד המאבטחים של החברה בשער היישוב ביתר עילית, ופצעה אותו באורח קל. המאבטח ירה בה והצליח לנטרל אותה. רק לפני כחודש הניס ביריות מאבטח אחר של החברה רכב ובו מחבלים שתקפו בירי אוטובוס ישראלי של אגד בצומת רמות. מאבטחי "גלשן" פועלים במקומות יישוב רבים ביהודה ושומרון כגון גבעת זאב, גוש עציון, אדם או קריית ארבע.
אלא שלפני כשלושה חודשים למד מנכ"ל החברה, מורן רז, כי מישהו מאוד לא אוהב את העובדה שהחברה שבניהולו מושקעת כלכלית גם בשטחי יהודה ושומרון, ומשתלבת במערך הביטחון השוטף לאזרחי ישראל שם. על שולחנו של רז הונח בראשית ינואר האחרון מכתב חתום על ידי ארגון "מי מרוויח מהכיבוש". "צוות העמותה" העניק ל"גלשן" פרק זמן של שלושה שבועות כדי להגיב על המידע שלפיו החברה פועלת ב"שטחים המוחזקים".
הצוות של "מי מרוויח" (Who Profits) הודיע לרז שבכוונתו לכלול את שם החברה ברשימת החברות והגופים בישראל ובחו"ל שפועלים בהתנחלויות ובאזורי יהודה ושומרון, הגולן ומזרח ירושלים. לרז, בניגוד לנמענים אחרים של "מי מרוויח", לא היתה בעיה אמיתית עם האיום המרומז. חברתו אינה פעילה בחו"ל, ולכן הוא לא חשש שמישהו יעיין ברשימה, יאתר את "גלשן" ויחרים אותה או את עסקיה הלא קיימים שם.
לעומת זאת, בעבור חברות ישראליות שפועלות בחו"ל כמו תאגיד הקוסמטיקה "אהבה", או חברות מחו"ל שפועלות בארץ כמו חברת האבטחה "ג'י.4.אס", היתה פגיעתם של "מי מרוויח" ודומיה קשה: אשת העסקים אביגיל דיסני הודיעה שהיא מוותרת על הרווחים ממפעל "אהבה" שבו השקיעה, לאחר ש"אהבה" הואשמה על ידי "מי מרוויח" כי היא "מוציאה את הבוץ משטחים פלשתיניים כבושים" ומנצלת "משאבים טבעיים פלשתיניים".
הפרלמנט האירופי ביטל חוזים עם חברת האבטחה הבינלאומית "ג'י.4.אס" בעקבות מכתבים ולחץ שהופעלו עליו על ידי ארגונים שונים, על בסיס המידע של "מי מרוויח". בדו"ח משותף של "מי מרוויח" ו"קואליציית נשים לשלום", הוזכרה חברת הרכבות "דויטשה באן" - אחת החברות שהיתה שותפה לפרויקט קו הרכבת המהיר בין תל אביב לירושלים - כמי שפרשה מהפרויקט, לאחר שהתגלה שחלק ממסלול הקו עובר מחוץ לקו הירוק. "מי מרוויח", יחד עם "קואליציית נשים לשלום", גם הובילה לובי לביטול פרוטוקול הסחר עם תעשיית התרופות הישראלית.
ארגון "מי מרוויח" אינו פועל ישירות. הוא מספק את התשתית העובדתית ומסתפק בפרסום המידע על החברות הישראליות שמעורבות כלכלית בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים והגולן. ולמרות זאת משמעות פעילותו קשה: כניסת חברה למאגר "מי מרוויח" חושפת אותה כמעט באופן מיידי לקמפיינים של ה־BDS ואף לפעילות של לובי אקטיבי שנועד לפגוע בפעילותה.
שמות החוקרים חסויים
בימים אלה מפרסם ארגון NGO מוניטור דו"ח על ארגון "מי מרוויח" ומתאר אותו כ"חוד החנית של ה־BDS" - הקמפיין לחרם על ישראל בתחום הכלכלי, האקדמי והתרבותי. NGO מוניטור עוסק כבר שנים בפרסום מידע, תחקירים וביקורת על ארגונים לא ממשלתיים ברחבי העולם, שפועלים בתואנות שונות לשלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, לחרמות על ישראל ולעיתים אף לשלילת עצם קיום המדינה, במסווה של פעילות למען זכויות אדם.
הפעם מרחיב NGO מוניטור בעובדה הלא כל כך ידועה, שמאגר המידע של ה־BDS פועל למעשה מישראל, ושמייסדיו, לפחות על פי הרישום במשרדי רשם העמותות, הם ישראלים. איתי ראובני, שכתב את הדו"ח על "מי מרוויח", מציין שהיותו ארגון ישראלי מקנה לו אמינות מיוחדת בקרב תומכי ה־BDS ברחבי העולם.
פרויקט "מי מרוויח" נוסד ב־2007 על ידי עמותת "קואליציית נשים לשלום", ארגון פמיניסטי, יהודי־פלשתיני, שנענה ל"קריאה הפלשתינית לחרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל". שש שנים אחר כך, ב־2013, הפך "מי מרוויח" לעמותה עצמאית, אך המשיך לשתף פעולה עם "קואליציית נשים לשלום".
עובדי הארגון אינם נחשפים ואינם מוזכרים באתר האינטרנט של "מי מרוויח" או בתכתובות רשמיות של הארגון. על פי רשם העמותות, "מי מרוויח" הוקם על ידי אסתר מיצנמאכר, רונה מורן, יארה סדיה, אינס אליאס, דבורה לרמן, ענת מטר והנא עמוריה. הדו"ח של NGO מוניטור מרחיב מעט גם על דמות נוספת, דלית באום, שנמנתה עם מייסדות הפרויקט כאשר "מי מרוויח" פעל עדיין במסגרת "קואליציית נשים לשלום".
באום משמשת היום מרכזת תוכנית המזה"ת של ועדת השירות של "החברים הקווקרים האמריקנים". הארגון הזה, אומרים ב־NGO מוניטור, "מקדם את החרם נגד ישראל; משתמש באנלוגיית האפרטהייד כדי לתאר את הסכסוך בין ישראל לבין הפלשתינים, ואף מקדם את זכות השיבה של הפלשתינים". אותו ארגון גם מממן באופן גלוי ארגונים בישראל שמקדמים סרבנות לשירות בצה"ל בקרב היהודים והדרוזים.
באום, על פי הדו"ח החדש, גם היתה חברה בוועד המנהל של העמותה הקיצונית "זוכרות", שמתנגדת לקיומה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית, והוקמה במטרה "לקדם הכרה ואחריות של הציבור היהודי בישראל על עוולות הנכבה ואת תפיסת השיבה של הפליטים הפלשתינים".
גם במכתבי ההתראה ש"מי מרוויח" שולח לחברות שונות, מוזכרת הנכבה. הארגון טורח להביא לידיעתן של החברות כי "עסקיהן מעורבים בגירוש פלשתינים מאדמתם ובתיהם - תהליך שהחל עוד בנכבה של 1948", ואף "נמשך עד היום באמצעות מדיניות של גניבת אדמות". אחת המייסדות של "מי מרוויח" היא ד"ר ענת מטר, פעילת תעאיוש שהיתה חברה בפורום הורי הסרבנים והקימה את הוועד הישראלי למען האסירים הפלשתינים. מטר תמכה בעבר בחרם אקדמי על אוניברסיטת אריאל.
מקרן פנסיה ועד סלולרי
תזכורת: במאי 2015 הגיע לשיאו קמפיין ה־BDS נגד החברה הצרפתית אורנג' וקשריה עם הזכיינית הישראלית פרטנר. הארגונים שהיו מעורבים בקמפיין היו הארגון הישראלי "מי מרוויח", הארגון הפלשתיני "אל־חק" ועוד שלושה ארגונים צרפתיים שלהם היסטוריה ארוכה בקמפיין הדה־לגיטימציה נגד ישראל.
באתר "מי מרוויח" מופיע עד היום עמוד מתעדכן, שמוקדש לחברת פרטנר ומשקף אג'נדה פוליטית שאינה קשורה בהכרח למעורבות מסחרית של פרטנר ביהודה ושומרון או בגולן. "החטאים" הכבדים שפרטנר אשמה בהם על פי דף זה, הם מתן חסות לשתי יחידות צבאיות ישראליות במשך כמה שנים, תחת המסגרת של פרויקט "אמץ חייל"; תמיכה ביחידת שריון וביחידת חיפוש והצלה באמצעות מימון ימי ספורט, מופעי בידור ואימונים; וכן בכך ש"בקיץ 2014 פרטנר־אורנג' נכחה בקו הלחימה הקדמי, תוך שהיא מספקת שירותי סלולר ובידור לחיילים ישראלים", ואף "שירותים מוזלים לחיילים שלחמו בעזה ביולי־אוגוסט 2014".
מידע אחר שפירסם "מי מרוויח" על חברת מקורות, אומרים ב־NGO מוניטור, "האשים באופן שקרי את מקורות ואת ישראל ב'אפליית הפלשתינים' בתחום המים, במניעת פיתוח תשתית המים הפלשתינית ובהגבלת אספקת המים ליישובים פלשתיניים. המידע הזה שימש קמפיינים שהתנהלו נגד שיתוף הפעולה המתוכנן של חברת מקורות עם תאגיד המים ההולנדי 'ויטנס' ועם חברת המים האיטלקית 'א'צאה'".
"מקורות". הואשמה ב"אפליית הפלשתינים" בתחום המים // צילום: רפאל בן-ארי
"מי מרוויח" גם היה זה שלפני שנים אחדות סיפק את המידע שהביא את קרן הפנסיה ההולנדית הגדולה PGGM, להכריז בינואר לפני כשנתיים כי "לא תשקיע יותר בחמישה בנקים ישראליים". כחלק מקמפיין הלוחמה הכלכלית שלהם, שידלה "מי מרוויח" את PGGM, יחד עם עוד כמה ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים אחרים, למשוך השקעות מהבנקים הללו.
אחת ההצלחות הבולטות של "מי מרוויח" ושותפיו היתה מול חברת סודה־סטרים, שמייצרת מכשירים ביתיים להכנת משקאות מוגזים ופועלת ב־42 מדינות מול קהל לקוחות של כ־10 מיליון איש. בעקבות פרסום מידע על סודה־סטרים ופעילותה ב"התנחלויות בלתי חוקיות", סגרה סודה־סטרים את המפעל שלה במישור אדומים. מאות עובדים שהועסקו במפעל פוטרו, ובהם גם עובדים פלשתינים לא מעטים (ראו מסגרת).
במאגר המידע של "מי מרוויח" רשומים יותר מ־500 בתי עסק, חברות וגופים, שפועלים בדרך כזאת או אחרת בשטחים, או שמספקים שירותים לתושבים ולמדינה שם. בין החברות: בזק, אנג'ל, אריסון השקעות, בטון עטרות, חברת עידן, פלפוט רמט, סימנס, בנקים ישראליים, רשתות בתי קפה וטבע נאות.
על פי דיווחי "מי מרוויח" לרשם העמותות, העמותה קיבלה בשנים 2014 ו־2015 מישויות מדיניות זרות סך של 1,477,350 שקלים, כאשר כל התרומות היו למטרות "מחקר". הממצאים של NGO מוניטור חושפים כי התורמים הגדולים ביותר ל"מי מרוויח" היו ארגוני סיוע כנסייתיים שממומנים על ידי ממשלות במדינותיהם. המממן העיקרי הוא ארגון הסיוע הכנסייתי של הולנד ICCO, שבתקופה הרלוונטית העביר ל"מי מרוויח" יותר ממיליון שקלים. הארגון הזה קידם משיכת השקעות מקרנות פנסיה ישראליות ומחברת מקורות. ICCO אף תרם בעבר ל"שוברים שתיקה", ולאחר מבצע עופרת יצוקה קשר בין תרומתו ל"שוברים שתיקה" לבין השגת 90 עדויות חיילים בשנה על המתרחש בשטחי יו"ש.
הארגון הכנסייתי ההולנדי גם מממן את "האינתיפאדה האלקטרונית", אתר אינטרנט אנטי־ישראלי שמקדם חרמות וקמפיינים אחרים נגד ישראל. ICCO ההולנדי אף שולל את הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל. בין שותפיו של הארגון הכנסייתי הזה, שכאמור מממן גם את "מי מרוויח", נמצא ארגון "זוכרות", שפועל ל"מימוש זכות השיבה של הפליטים הפלשתינים". משמעות דרישה זו היא, למעשה, קריאה לחיסולה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי. "זוכרות" גם מאשים את ישראל ב"טיהור אתני", ב"נישול" וב"גירוש בכוח".
עובדי פרטנר מפגינים נגד מנכ"ל אורנג' העולמית, אשתקד // צילום: יח"צ
גוף כנסייתי אחר שתורם ל"מי מרוויח" הוא "טרוקרה" (181 אלף שקלים בתקופה הרלוונטית). "טרוקרה" ממומן על ידי ממשלת אירלנד, מקדם חרם על ישראל ואף פועל לניתוק היחסים בין האיחוד האירופי למדינת ישראל. בניגוד למדיניות הממשלה האירית, "טרוקרה" עורך קמפיין לקדם סנקציות נגד ישראל באמצעות השעיית הסכמי הסחר בין מדינת ישראל לבין האיחוד האירופי. הארגון גם ניסה לחסום את צירופה של ישראל ל־OECD. גם "טרוקרה" קיים קשר עם "זוכרות", מימן תערוכת צילומים של "שוברים שתיקה" וקרא לחרמות ולסנקציות נגד ישראל.
שלושה גורמים נוספים שמממנים את "מי מרוויח", בסכומים נמוכים יחסית, הם איגוד העובדים הנורבגי (92 אלף שקלים), איגוד שמקדם חרם על ישראל בארגוני עובדים; "מדיקו אינטרנשיונל" שממומן על ידי ממשלת גרמניה (יותר מ־100 אלף שקלים); ו"קיירוס", ארגון כנסייתי פרטי ששותף לקידום החרם נגד ישראל בכנסיות ברחבי העולם.
בנק המטרות של הארגון
איתי ראובני, מחבר הדו"ח החדש על "מי מרוויח", מציין כי הארגון מקדם את קמפיין ה־BDS ברשתות חברתיות ואף מוזכר כמעט בכל דו"ח שמקדם קמפיין זה. הוא מזכיר את המסמך המשותף שחובר ב־2015 על ידי "קואליציית נשים לשלום" ו"מי מרוויח", במימון עקיף של ממשלת שבדיה. המסמך המשותף הזה יוצא נגד רווחים שתאגידים ישראליים ובינלאומיים מפיקים "מהכיבוש".
ראובני גם מספר על מכתבים שנשלחו מצוות העמותה של "מי מרוויח" לעסקים ישראליים ובהם הודעה, דוגמת ההודעה שנמסרה ל"גלשן שווקים", על הכנסתם למאגר הארגון. במכתבים הללו מוצג "מי מרוויח" כ"מכון מחקר המוקדש לחשיפת המעורבות המסחרית של חברות בשליטה הישראלית המתמשכת על אדמות פלשתיניות וסוריות".
הארגון כותב לבית העסק או לחברה: "אנו מתכננים לכלול את המידע הבא על החברה שלך באתר שלנו ובפרסומים המודפסים שלנו... בהיעדר תגובה עד 26 בינואר, אנו נפרסם את המידע שקיים אצלנו".
ראובני מציין כי באתר הארגון, בכל הדו"חות, המכתבים והמסמכים, אי אפשר להצביע על שמות העובדים והחוקרים, אלא רק על זיהוי בצורת "צוות מי מרוויח". "מי מרוויח", מטעים ראובני, "נוהג כך למרות שיש לו אג'נדה ברורה, שבה מוזכרת למשל 'הנכבה של 1948', ולמרות שהארגון מייצר למעשה 'בנק מטרות', שמשרת את ארגוני ה־BDS בפעולותיהם לחרמות ולסנקציות על ישראל".
פרופ' שטיינברג. "הפעילות מבוססת על שנאה עיוורת לישראל" // צילום: דודי ועקנין
נשיא מכון המחקר NGO מוניטור, פרופ' ג'ראלד שטיינברג, אומר כי "מי שמובילים את תעשיית ה־BDS הם הפעילים הקיצונים של ארגון 'מי מרוויח' על צורותיו השונות לרבות ארגון 'קואליציית נשים לשלום' שממנו צמחו. הקמפיינים המפחידים שלהם", אומר שטיינברג, "ממומנים על ידי משלמי המסים בהולנד, בגרמניה, באירלנד ובעוד מקומות, אשר באופן רשמי מעבירים כספים ל'סיוע הומניטרי' לארגונים כנסייתיים מסוימים שהם אנטי־ישראליים. כסף זה מוסט באופן סודי לכמה פעילים רדיקלים, דבר המבוסס על שנאה עיוורת לישראל, שהיא למעשה הצורה המודרנית של האנטישמיות הקלאסית".
"אם ירצו - יגיבו"
כל הניסיונות שעשינו כדי לקבל מ"מי מרוויח" התייחסות ותגובה לדו"ח של NGO מוניטור - לא צלחו. בתחילת השבוע שוחחתי בטלפון קצרות עם גב' אסתר מיצנמאכר, שמוזכרת ברשם העמותות כאחת המייסדות של "מי מרוויח". ביקשתי להעביר לה באמצעות הדואר האלקטרוני את עיקרי הדברים, כדי שתגיב. מיצנמאכר הפנתה אותי לכתובת האי־מייל של העמותה ואמרה: "תשלח אליהם ואם הם ירצו, הם יגיבו". ביקשתי לדעת למי לפנות שם, ולמי למען את בקשת התגובה. מיצנמאכר לא מסרה שמות אך חזרה ואמרה: "תשלח. אם ירצו - יגיבו".
עיקרי הדו"ח המובאים בכתבה, בצירוף שאלות, נשלחו באמצעות האי־מייל כמה פעמים לכתובת הדואר האלקטרוני הרשומה באתר, אולם לא זכו לתגובה. גם באמצעות פייסבוק הסבנו את תשומת לב העמותה, אך גם משם לא בא מענה. שלחנו מסרון לגב' מיצנמאכר, שבו הסבנו את תשומת ליבה לדואר האלקטרוני שנשלח לעמותה, אך גם למסרון זה איש לא הגיב. באתר "מי מרוויח" עצמו, כאמור, לא מצוינים שמות המנהלים או החוקרים מטעם הארגון.
לוחמים ב"צוק איתן". תקפו חברות שתמכו בחיילים // צילום: אי.פי
השאלות שרצינו להפנות לעמותה נגעו למידע ש־NGO מוניטור מביאים בדו"ח שלהם ובין היתר לפעילות "מי מרוויח" נגד חברות ישראליות שמושקעות מעבר לקו הירוק, למקורות המימון של העמותה ולעמדתה ביחס לפעילות ה־BDS. שאלנו בפנייה
"מה פשר אזכור הנכבה ו־1948 המוזכרים במכתבי העמותה? האם קיומה של מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית מקובלת עליהם? האם הם תומכים במימוש זכות השיבה?" וגם - "מדוע במאגר הארגון נכללות חברות שמהוות מודל לדו־קיום, אשר מעסיקות באופן שוויוני פלשתינים וישראלים כאחד?" ועוד.
כאמור - עד למועד סגירת הגיליון לא התקבלה כל התייחסות או תגובה לפניות שנשלחו ל"מי מרוויח".
סודה־סטרים - דו־קיום שהסתיים בבכי
"מי מרוויח", יחד עם ארגוני BDS, יכול "לזקוף לזכותו" את סופו של אחד מסמלי הדו־קיום היותר מוצלחים בין ישראלים ופלשתינים ביהודה ושומרון. באוקטובר 2014 נכנעה חברת "סודה־סטרים" ללחץ ארגוני ה־BDS והודיעה על סגירת המפעל במעלה אדומים. המפעל נסגר בפועל בחודש ספטמבר האחרון.
כ־500 עובדים פלשתינים מאוכזבים, חלקם ממררים בבכי, הלכו הביתה. רבים מהם נכנסו למעגל העוני ועד היום טרם מצאו פרנסה חלופית. רק כמה עשרות פלשתינים שקיבלו היתרי עבודה חריגים המשיכו לעבוד במיקום החדש של המפעל, בעיירה רהט שבנגב.
לפני כחודשיים פג תוקפם גם של ההיתרים, וגם העשרות הללו איבדו את מטה לחמם ושבו לבתיהם ברמאללה, ביריחו ובמקומות יישוב נוספים ברחבי הגדה. ביום הפרידה התקיים בחצר המפעל שברהט טקס סמלי ומרגש. יהודים וערבים נפרדו זה מזה לשלום בחיבוקים ובדמעות. מנכ"ל החברה בארץ, דניאל בירנבאום, תקף קשות את פעילי החרם ואמר כי מדובר בחבורה קטנה של אנשים צבועים ויפי נפש, שהצליחו לפגוע במפעל כלכלי שידע לגשר בין בני אדם, גם בזמנים קשים ביותר.
הלחץ על סודה־סטרים התגבר במיוחד כאשר השחקנית סקרלט ג'והנסון התגייסה (תמורת תשלום) כדי לפרסם את החברה ותוצרתה. באוגוסט 2014 נודע שקרן סורוס מכרה את מניותיה בסודה־סטרים. בעיר טורונטו שבקנדה הוצאו מוצרי החברה מכמה חנויות. ממסעדה שמפעילה אוניברסיטת הרווארד הורחקו מכונות משקה של החברה הישראלית, ובלונדון הפגינו פעילי BDS נגד סודה־סטרים.
נביל באשרת, תושב רמאללה, ואחד ממנהלי העבודה במפעל, עלי ג'עפר, והנדי, פלשתינית מיריחו, דיברו באותם ימים על הפרנסה שהמפעל העניק לכפרים שלמים. הם סיפרו כיצד אפילו בימי המלחמה בעזה, תיפקד סודה־סטרים כ"אי של שלום", וקבלו מרה על הנזק שהביאו עליהם פעילי החרם. הם גם תיארו את קירוב הלבבות ומרקם הדו־קיום שהעבודה יחדיו יצרה בין כ־500 פלשתינים, כ־400 עובדים יהודים ועוד כ־400 ערבים־ישראלים.
אלא שלפחות על פי דיווחים זרים, למשל ב"גרדיאן" הבריטי, חלק מפעילי ה־BDS אינם מתכוונים להסתפק במעבר של סודה־סטרים לרהט. עומר ברגותי, חבר "הוועד הפלשתיני למען חרם אקדמי ותרבותי של ישראל" וממייסדי תנועת ה־BDS העולמית, הגדיר את המעבר כניצחון ברור נגד חברות שמעורבות בכיבוש. הוא הבהיר עם זאת ל"גרדיאן", שה־BDS ימשיך לפעול נגד סודה־סטרים, מכיוון שמפעלה החדש ממוקם באזור שבו ישראל הציעה בעבר ליישב בדואים. במפעל החדש ברהט מועסקים יהודים, ערבים־ישראלים ומאות בדואים תושבי הנגב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו