אלי גוטמן צריך להגיד תודה למכבי נתניה. תודה על היותה הקבוצה הכי נאיבית בליגה, תודה על כך שההגנה החלשה שלה סידרה לו שער קליל שהיה שווה לניצחון וככל הנראה הישארות בליגה. וכמובן, תודה על מכירתו של ארון שונפלד, שאם לא היה מגיע להפועל וכובש שערים מכריעים עבורה, סביר להניח שהמצב של האדומים היה היום אחרת לחלוטין.
בניגוד לשני הניצחונות האחרונים של הפועל, היכולת של האדומים לא הייתה טובה, בעיקר במחצית השנייה שבה הם נתנו למארחת לנהל את המשחק, להניע כדור בחופשיות לא מובנת כאילו הניצחון כבר היה בכיס וההישארות שלהם מובטחת. מול נתניה האנמית היכולת החלשה הזו הספיקה לניצחון משער של שגיב יחזקאל, אבל המשחק הזה הוא תמרור אזהרה לאלי גוטמן, שאמנם התעצבן לראות את חניכיו ככה אך בשורה התחתונה רשם ניצחון שלישי ברציפות, דבר שלא קרה מתחילת העונה.
אוהדי מכבי נתניה, אלה שעוד היה להם את האומץ לצאת מהבית לראות את הקבוצה המתרסקת שלהם, שלא ברור מה יעלה בגורלה, שרו בסיום המשחק, 'האימפריה עוד תחזור', אך כרגע האימפריה הזאת בעיקר תלויה בחסדיה של העירייה. מה שבטוח הוא שהשחקנים שלבשו את החולצות הצהובות שחורות, שלא הצליחו לרשום ניצחון ביתי אחד כל העונה, לא יהיו אחראים על חזרתה של האימפריה, לפחות רובם.
לא בטוח שעומר פרץ, שבמצב הנוכחי לא יכול להשפיע יותר מידי על הקבוצה מבחינה מקצועית, ימשיך בעונה הבאה כמאמן ראשי, אך רואים במשחקים כמה הוא רוצה להצליח ואנרגטי על הקווים. בזמנים הכי קשים הוא היה שם עבור נתניה ולא נטש את הספינה, כך שמי שינהל את המועדון בעתיד בהחלט צריך לחשוב לתת לו את ההזדמנות להוביל את הקבוצה בחזרה לליגת העל. מגיע לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
