פרשת החייל שירה במחבל בחברון ממשיכה לעורר סערה. לאחר שבחמישי החליט בית המשפט הצבאי לשחרר את החייל למעצר בבסיס פתוח, אתמול (שישי) התקיים בבית המשפט הצבאי בקריה, בפני השופט תא"ל דורון פייליס, דיון בערעור הפרקליטות הצבאית על החלטה זו. בתום דיון ארוך, בו נשמעו שני הצדדים, סוכם כי החייל יישאר כעת במעצר בבסיס נחושנים, שם ממוקמת מפקדת אוגדה 340 שבה הוא משרת.
התובעת הצבאית הראשית, שרון זגגי-פנחס, אמרה בסיום הדיון כי"הוסכם בין הצדדים כי יתקיים דיון בין ביום שלישי הקרוב, ועד אז יוחזק החייל במעצר פתוח במפקדת החטיבה שלו, תחת המגבלות מבית הדין הקודם שלפיהן הוא לא יחזיק נשק ולא יצור קשר עם עדים".
השופט, ת"אל פלייס, הוסיף כי "התברר שחומרי החקירה לא הועברו לסנגורים. כדי לקיים דיון מספק בשאלות ראוי כי החומר יונח בפני הסנגורים. נוכח כך הסכימו הצדדים כי התביעה תעביר בתחילת השבוע הבא לידי הסנגורים חלק גדול מחומר החקירה שנאסף עד כה, שהעברתו אינה נמנעת מפעולות החקירה. ביום שלישי, ה-5 באפריל בשעה 11:00, יימשך הדיון בבית הדין הצבאי לערעורים".
"כוונתו היתה להציל - לא לרצוח"
הפרקליטות, שביקשה אתמול להאשים את החייל בהריגה ולא ברצח, מבקשת הבוקר להאריך את מעצרו עד ליום חמישי על מנת לבצע עוד פעולות חקירה, כגון בדיקות מז"פ ונתיחת גופת המחבל (שתתבצע ביום א') ותוצאותיה.
התובעת, שרון זגגי פנחס, אמרה בדיון כי "יש שני אדנים מרכזיים שלטעמנו מבססים תמונה ראייתית ברורה: הסרטונים, שמהם נציג לבית הדין סרטון מרכזי, ואמירות של החייל שנאמרו מייד לאחר האירוע, לפיהן 'המחבל צריך למות', המלמדות על הלך הרוח שלו ועל המניע שעמד ביסוד המעשה".
על פי דברי התובעת, "מהסרטון עולה שהמחבל שכוב על הקרקע, ודקות ארוכות אחרי שהמחבל על הקרקע, החייל פונה לאמבולנס, מרים את הקסדה שלו, ורק לאחר מכן חוזר למחבל. בשלב זה לא קורה אירוע מיוחד, והחייל לא פועל בבהילות. הוא נותן לחייל אחר את הקסדה שלו, דורך את הנשק ומחווה לחיילים לזוז, ואז בקור רוח יורה בראשו של המחבל. בזמן הירי עומדים ליד החייל שני קצינים, הוא לא צועק להם או מזהיר אותם מפני המחבל. אף אחד לא נראה כאילו יש סכנה. לאחר האירוע היו אמירות של החייל שהמחבל צריך למות. הן מחזקות את המניע שלו".
.jpg)
החייל היורה באולם בית המשפט, הבוקר // צילום: גדעון מרקוביץ'

החייל היורה בדיון בקריה, הבוקר // צילום: גדעון מרקוביץ'
בהמשך הדיון מציג התובע הנוסף, סא"ל אדורם ריגלר, את טיעוני התביעה שלפיהם לא היתה התראה קונקרטית למטען בזירת האירוע או על גופו של המחבל, אלא "החשדות שיש מטען עלו באופן ערטילאי, וגם בזמן שהמחבל וחברו המחבל השני דקרו את החייל - לא היה חשש ספציפי למטען".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ריגלר טוען גם לסתירות בגרסתו של החייל, שבעקבותיהן "במוסן הסובייקטיבי, לא ניתן לקבל את טענותיו". התביעה ממשיכה לדבוק בעמדתה כי לחיילים בזירה לא נשקפה סכנה מצד המחבל המנוטרל, וכי החייל ירה בו בקור רוח ואף אמר למ"פ שלו, באוזני עד נוסף, כי ביצע את הירי "בגלל שהמחבל דקר חברים שלי, הוא צריך למות".
בנוסף, טוען ריגלר כי "החשוד נתן תשובות מתחמקות בחקירתו, תשובות שהוא אינו זוכר את האמירות המיוחסות לו על ידי אחרים וסירב לשתף פעולה עם פעולות חקירה שונות, כמו שחזור ועימותים. לעימות אחד הסכים, והוא בסוגיה שהתברר שאינה במחלוקת"

אנשי התביעה של הפרקליטות הצבאית // צילום: גדעון מרקוביץ'
לאחר מכן עלה פרקליטו של החייל, עו"ד אייל בסרגליק, ואמר כי "אנחנו צריכים להיכנס לנעלי החייל בזמן אמת, לא בסרטון. הזירה היא נפיצה, חבלנית. יש צעקות שאומרות שהמחבל עוד חי ויש מטען. המחבל לובש מעיל, שנדמה לשכפ"צ, ביום חמסין. צוות מדא שנמצא שם לא מקבל אישור להתקרב למחבל בגלל החשש שיש מטען, גם החיילים לא מתקרבים ולפני הירי אי אפשר היה להתקרב למחבל. כששאלנו אמש אם הסעת המחבל מהמקום יכלה להוות הסעת מטען, ענו שעדיין לא יודעים. בנוסף, היה חשש לפיגוע משולב".

החייל היורה מלווה בשוטרים צבאיים, הבוקר // צילום: גדעון מרקוביץ'
בסרגליק ממשיך וטוען כי "לא ניתן להשאיר חשוד במעצר על תילי תילים של ספקולציות. כוונתו היתה להציל, לא להרוג או לרצוח כפי שנטען. בנוסף, הסרטון הוא של ארגון בצלם שלא נחשד כארגון אובייקטיבי, ולא נבדק אם היתה עריכה. אם בוחנים את הסרטון הארוך רואים שמי שמסתכל על המחבל הם רק המשיב ואזרח נוסף. אני לא יכול לקבל את האמירה שהחייל היה צריך להסתער על האיום. הוא צריך לנטרל את האיום, לא לרוץ קדימה ואולי להתפוצץ עם חבריו".
פרקליטו השני של החייל, עו"ד אילן כץ, אמר כי "כל האחרים היו בגזרה מתחילת האירוע, מרגע הדקירה. החייל הוזעק למקום לאחר שאירוע הדקירה הסתיים. יתכן שאנשים שהיו במקום נרגעו, אבל יתכן שהוא פירש את הדברים באופן שונה כי נקלע למקום לא בתחילת האירוע. לעניין מצבו הפיזי והנפשי של החייל, הוא הגיע למקום לאחר שלא ישן 24 שעות. היה חובש כונן, הוזעק למקום, ראה את חברו פצוע, טיפל בו. ראה את המחבלים, אחד הרוג ואחד ספק חי וספק מת".
עו"ד כץ הוסיף: "בנושא התחקור של המ״פ והמג"ד - הם לא הזהירו את החייל. בנוסף, זה תחקור מבצעי חסוי, מאיפה לתביעה הצבאית יש אומץ להעביר את זה למצ"ח? התביעה טוענת שהחשוד לא משתף פעולה בחקירה, אבל עדותו נפרשת על פני 29 עמודים. התביעה מתכוונת לכך שהחשוד סירב להיבדק בפוליגרף, וזה על פי עצה משפטית ממני. מאחר שאני יודע איך מצ"ח עורכים שחזור ושבמקום היו בעיקר אזרחים, יעצנו לחייל לא להסכים לשחזור אלא אם עו"ד יתלווה לשחזור, וזה לא מוצא חן בעיני מצ"ח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו