החלטות רבות של הממשלה מחייבות ממשלות עתידיות, כך מסביר היום באולפן ישראל היום פרשננו הכלכלי חזי שטרנליכט, לאחר שבג"ץ ביטל אתמול את מתווה הגז בשל "פסקת היציבות". פסקת היציבות היא לא כה יוצאת דופן, אז מדוע פסל אותה בג"ץ?
"ממשלות העבר התחייבו ליציבות וכבלו ידי ממשלות עתידיות, וזה קורה בהחלטות עסקיות רגילות", מסביר שטרנליכט. "למשל אם קונים קרונות לרכבת ישראל בחוזה למשך שנים ארוכות, זו החלטה שמחייבת את הממשלות העתידיות". שטרנליכט מוסיף כי "כל ממשלה יכולה לחוקק חוקים נגד החוקים הקודמים, אבל בסופו של דבר ראינו בעבר לא מעט מקרים שבהם הממשלות החליטו על מעין הסכמי יציבות בנושאים שונים".
שטרנליכט מציין עוד כי לדעתו התערבות בג"ץ נובעת ממניעים פופוליסטיים. "נראה שבגלל כל ההמולה הציבורית בג"ץ נכנס לחגיגה והחליט את מה שהחליט. זה מראה שממשלה יכולה לקבל החלטה, אבל אי אפשר לדעת אם זה ישרוד את המבחנים של בג"ץ. יכול להיות שהוא יקבל החלטה להתערב, אבל לא ברור מתי".
לדבריו, אי הוודאות הזו פוגעת בניסיון למשוך משקיעים למשק: "זה עושה המון נזק לאקלים הכלכלי של מי שרוצה להשקיע פה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו