למחרת הפיגועים הקשים שאירעו בפאריס ב־13 בנובמבר, הצהיר הנשיא הצרפתי, פרנסואה הולנד, כי צרפת במלחמה. זה היה בדיוק הדבר האחרון שאזרחי צרפת בפרט, ואירופה בכלל, ביקשו לשמוע. הולנד הכריז, אז, על מצב חירום במדינה בעקבות מתקפת הפיגועים, שתוכננו כנראה במדינות טרור כמו סוריה, עיראק וגם בלגיה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
עוד לפני שניסו להבין מדוע, ביקשו הצרפתים, והשותפים האירופאים שלהם, להבין לכמה זמן תתערער שיגרת חייהם. מלחמה בטרור? נו באמת. אנחנו הרי באירופה, לא במזרח התיכון. "ובאירופה", כפי שאמר פעם הנשיא מיטראן, "כשפותחים את הפה זה כדי לפהק". כך, כשחיים בהכחשה - נושאים בסוף גם בתוצאות. ברוכים הבאים ל"בריסליסטן"!
כמה סמלי הוא ששני הפיגועים המחרידים, שגבו את חייהם של לפחות 30 בני אדם, אירעו בנמל התעופה ובתחנת המטרו "אירופה" בבריסל, סמוך לבניין הנציבות. בחירה לא מקרית של דאעש, ששואף אולי להבהיר לנו כי בירת אירופה הפכה גם לבירת טרור. המקום הטוב ביותר שממנו אפשר לשלוח מסר מאיים ל"צלבנים הכופרים שהנורא ביותר עוד לפניהם". וגם מסר לאל־קאעידה: גם אנחנו יודעים לעשות פיגועים משולבים. תחרות חולנית שכזו.
למי ששכח, ביום שישי נשמו הבלגים לרווחה. סלאח עבד א־סלאם, אחד המפגעים מפאריס, נלכד במולנביק, פרבר בבריסל שהפך מתחת לאף השלטונות לחממה שבה מגדלים ג'יהאדיסטים "מייד אין בלגיה". מדובר בכאלה שנולדים בבלגיה, מקבלים בה חינוך ונהנים מתנאים סוציאליים, ובדיעבד, באופן בלתי רשמי, נוטלים לעצמם רישיון להרוג בלגים. הסיבה? ג'יהאד. לא כיבוש, לא ייאוש, לא בוש - ג'יהאד. אחרי עיראק וסוריה, חושבים לעצמם בדאעש, למה לא ח'ליפות גם בבלגיה?
ארבעה חודשים נמשך המצוד אחר עבד א־סלאם. עבריין קטן, שבשם האיסלאם הפך לטרוריסט גדול. היה ברור לכל כי שותפיו, אלה שסייעו לו לפגע, לברוח ולהסתתר, עדיין מסתובבים חופשי. ההיגיון אמר כי צפויים עוד פיגועים. יש להניח אפילו כי המפגעים הבינו שצריך להוציא לפועל את הפיגועים המתוכננים מראש במהרה, כי עבד א־סלאם אולי יזמר בחקירתו. אבל כנראה שבמקום לחקור אותו במרץ, היו כוחות הביטחון הבלגיים עסוקים אולי בלטפוח זה לזה על השכם.
ועורכי הדין ובית המשפט התדיינו בסוגיית ההסגרה של המחבל מבלגיה לצרפת, בזמן שחבריו זירזו את ההכנות לפיגוע הכפול.
שנים רבות התגוררתי באירופה. שנים רבות לא רצו האירופאים לשמוע על טרור. תמיד היתה סיבה: פעם זה נגד טרור יהודים, פעם נגד אמריקה, פעם נגד האימפריאליסטים. פעם זו המלחמה באלג'יריה ופעם המלחמה בעיראק. הכורדים, לא נעים, קצת נשכחו.
תמיד מצאו האירופאים סיבה למעשי הטרור שהתרחשו על אדמתם. משום מה, זה עושה להם טוב. וכשנגמרות הסיבות תמיד תימצא הסיבה, בה"א הידיעה, זו האחראית לכל מעשי הטרור ביבשת: הכיבוש הציוני והדיכוי הפלשתיני. הרי ידוע לכולם שעבד א־סלאם לא ישן בלילה בגלל "הגורל האכזר" של אחיו בעזה. באמת, די!!! האם הפרשנים בארץ יכולים בבקשה להפסיק להשמיע לנו במהדורות החדשות את הקשקוש הזה?
האויב כבר בפנים
אבל אנא, רבותיי, למרות הכל - אל תלחיצו את האירופאים עם מלחמה. אל תלחיצו אותם עם טרור איסלאמי. אגב, גם לא את אובאמה. כמה נעים ורומנטי לחיות בהכחשה, בעולם שבו כולם אוהבים את כולם ואין עוד מלחמות. ומהגרים מוסלמים מעיראק ומסוריה משתלבים באירופה בלי שמסתננים ביניהם ג'יהאדיסטים מסוכנים.
מטפלים בפצועים. הזירה בתחנת הרכבת // צילום: אי.אף.פי
ואחרי כל זה בא אתמול הפיצוץ שאמור, אולי, להעיר את היבשת מחלומה. בריסל חוותה זוועה בשל אוזלת ידם של שירותי הביטחון ועיוורון הממשלה. ולמחדל היה מחיר גבוה. כמה עוד פיגועים צריך, כמה עוד קורבנות, כדי שיירד האסימון ונבין שאנחנו לא סתם במלחמה, כי אם במלחמת העולם השלישית בין העולם הנאור לבין כוחות השחור. אלה שרוצים להחזיר אותנו למאה השביעית, או גרוע יותר, להביא את המאה השביעית לסף ביתנו.
אל לנו לבוא בטענות לאזרח האירופאי. אירופה, בהכוונה מלמעלה, כבר לא בנויה היום למלחמות, והממשלות צימצמו באופן ניכר את תקציבי הביטחון והמודיעין. אלא שבאירופה מתגוררות היום קהילות מוסלמיות גדולות, רגישות, שאסור בתכלית האיסור לפגוע ברגשותיהן. גם אם זה מחייב עצימת עיניים. כמה כואב כשאשליה של יבשת מתנפצת בפניה. אולי עדיף לה לעצום עיניים או לחפש "סיבה" שהיא, איך לא, ה"בעיה הפלשתינית".
אירופה רצתה להאמין כי תאריכים כמו השנים 732, 1529 או 1683 - עת איימו המוסלמים לכבוש את אירופה - הם תאריכים השייכים להיסטוריה לבדה. אלא שאירופה לא מבינה כי המצב היום חמור פי כמה. אז, להזכירכם, הפולש המוסלמי נבלם בחומות. היום, האויב כלל לא צריך לפלוש. הוא כבר בפנים, בבית, צריך רק להכין מטען נפץ ביתי ולצאת לרחוב. והוא גם לא צבא העומד מנגד.
יבשת שלמה המומה. זוג בבריסל, אתמול // צילום: אי.אף.פי
אילו היינו מספרים לאירופאים ב־25 במארס 1957, עת נחתם הסכם רומא שעל פיו הוקם האיחוד האירופי, כי כעבור 59 שנים תצא בריטניה עם אזהרת מסע לביקור בבלגיה, יש להניח שהיינו נשלחים לאשפוז. אלא שבלגיסטן היא כבר סיפור אחר. לשם כבר באמת מסוכן להגיע. אם לא יירד האסימון ואירופה לא תנצח במערכה, ילמדו נכדינו בשיעור גיאוגרפיה על יבשות אמריקה, אפריקה, אסיה ואירופסטן. ואני כבר רואה את אותו פרשן מסביר לצופים כי היהודים הם האחראים. מה, לא ידעתם? הכל בגלל הדיכוי לפלשתינים. העיקר שתהיה סיבה לא לצאת למלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו