סדרת משחקי "היטמן" היא אחת החביבות ביותר על כותב שורות אלו. מהמשחק הראשון שראה אור לפני 16 שנה, (Codename 47) ועד Absolution המצוין שיצא ב-2012, תמיד השתוקקתי לראות מי תהיה המטרה האומללה הבאה של ההיטמן. עבורי, הוא היה מלך מלכי משחקי ה-Stealth, ההתגנבות, הצורך לחסל את היעד בלי להשאיר ולו עקבה אחת מדממת. אלא שעכשיו נפלה עטרת ראשינו: המשחק החדש בסדרה, העונה לשם הפשוט Hitman, הוא אחת האכזבות הגדולות ביותר שנראו בעולם הגיימינג בשנים האחרונות.
לפני שנסביר מדוע, קצת רקע על משחקי היטמן. גיבור המשחקים הוא סוכן עלום שם המכונה "47". ספק בן אנוש וספק יצירת מעבדה שנועדה להוליד את המתנקש המושלם, 47 הוא רוצח שכיר שנשלח על ידי מפעיליו כדי לחסל חבר'ה רעים בכל רחבי תבל. מברון סמים קולומביאני ועד מרגל גרמני במסווה של במאי קולנוע – היטמן מוצא את הדרך לבצע את ההתנקשות המושלמת.
המשימות השונות במשחקים מבוססות על מנגנון דומה: לרוב, זירת האירוע היא דווקא המונית ונראית כמו המקום האחרון שבו יהיה אפשר לבצע חיסול שקט שלא ימשוך תשומת לב. אבל כאן נכנס האלמנט החשוב ביותר והחדשנות שהמשחקים הביאו עימן: לא עוד ריסוס כדורים לכל עבר עד שהיעד יחוסל, אלא חשיבה, חשיבה ועוד קצת חשיבה.
ההתגנבות נשארה המרכיב החשוב ביותר במשחק
בשונה ממשחקים אחרים, כאן נדרשים השחקנים לנסות לחשוב כמו רוצח: מהיכן הכי כדאי לחדור לזירה? איזו תלבושת תמשוך מינימום תשומת לב? כיצד להשתמש ברמזים ובדיאלוגים של דמויות שונות? וחשוב מכל: כיצד לבצע את החיסול לא רק מבלי להיתפס, אלא מבלי שאף אחד ידע שזה בכלל קרה?
בכל המשחקים הקודמים המנגנון הזה עבד בצורה מושלמת. המשימות היו קשות, מציאותיות ולעיתים בלתי אפשריות. שחקנים העבירו שעות על גבי שעות בניסיון לפענח מהי הדרך הנכונה (יש הרבה יותר מאחת) לפצח את הזירות השונות. אבל אז הגיעה שנת 2016. ובמקום להתקדם, היטמן חזר 16 שנה אחורה.
המשך בחודש הבא...?!
היטמן 2016 חוזר אחורה תרתי משמע. אנחנו נלקחים לימיו הראשונים של 47, משחזרים מחדש את הכשרתו ומגיעים לזירה הראשונה שבה פעל. בזאת הסתיים המסע בזמן בעלילה, ומתחילה סדרה ארוכה ומתסכלת של ליקויים שפשוט לא מתאימים לעידן הגיימינג המשגשג של היום.
מעל לכל, ההחלטה התמהונית של מפתחי המשחק, החברות Square Enix ו- IO Interactive לשחרר את המשימות העיקריות ואת ההקדמות בעלילה בצורה הדרגתית: עם רכישת המשחק תקבלו שלוש משימות "גדולות" בלבד, כאשר שאר התוכן יהיה זמין להורדה מדי חודש לאורך שנת 2016. בשיטה הזו ביקשו המפתחים להקנות למשחק תחושה של "עונה" כמו בסדרות טלוויזיה, אבל התוצאה מקוממת: שלוש משימות שאחת מהן היא בכלל טוטוריאל, זה תוכן שממצים אותו בתוך כמה שעות ספורות.
יתרה מכך, נראה שהמפתחים בעצם בונים עלינו, השחקנים, שנעשיר את התוכן בעצמנו. הכוונה לאלמנט ה-Contracts המצוין שיצא לראשונה ב-Absolution, ובו השחקנים עצמם בונים משימה ומעלים אותה לרשת כאתגר לשחקנים אחרים. הפיצ'ר המבורך הזה חזר גם השנה, אבל בואו לא נתבלבל: הוא תוספת נאה, ולא המנה העיקרית, ומי שצריך ליצור את המשחק הם המפתחים ולא אנחנו השחקנים.
נמשיך בפרט טכני נוסף שאולי יישמע לכם שולי, אבל כשתתנסו בו תבינו שהוא ממש לא: משך טעינת משימה חדשה או טעינת נקודת שמירה במשחק, לוקח פרק זמן ארוך ובלתי מתקבל על הדעת. מדדנו זמנים והגענו להמתנה של כמעט 2 דקות (!). נכון, בטעינת משימה זה לא כזה נורא, אבל כשהמשימה מסתבכת ורוצים לחזור לנקודת השמירה האחרונה 2 דקות זה פרק זמן פשוט לא הגיוני והפגיעה בשטף של המשחק היא אנושה. בנקודה מסוימת התייאשנו וזה לבד גורם לך לרצות שלא להתקרב למשחק יותר. כנראה שגם כאן המפתחים טעו לחשוב שאנחנו בשנת 2000, כמו בעלילה עצמה.
טעינת כל משימה אורכת כמעט 2 דקות - פרק זמן ארוך ומתסכל
משימה לא בלתי אפשרית
ובכל זאת, צריך לבדוק את המשחק לאורך ולעומק, אז בלענו את הגלולה המרה. כאן קיבלנו תחושה חזקה שהכל כאן מוכר לנו. כלומר, במשימות עצמן, הלב והליבה של "היטמן", אין כמעט שום חידוש והאתגרים הם מועטים למדי. שוב זירות המוניות, שוב לתקוף את אחד השומרים מאחורה ולגנוב את בגדיו, שוב לנסות להגיע למטרה – כל אלו מאתגרים ומהנים אבל הם היו כך גם לפני 16 שנה. השחקנים התקדמו, ומה עם המשחק עצמו?
אז כשמזלזלים בשחקנים, זה בא לידי ביטוי גם בביצוע. כך, למשל, הצלחנו להחדיר רעל לכוס של אחת המטרות מול עיניו ופרצופו של הברמן, שבאורח פלא לא חשד בכלום. הרי זה בסדר גמור שעובד סיפון, למשל, יצליח להשתחל למסיבה יוקרתית על אוניית פאר ועם גריז על הידיים יערבב משהו בכוס של מישהו אחר. הגיוני בסך הכל.
החידוש העיקרי במשימות הוא פיצ'ר שנקרא "הזדמנויות" – והוא מהנה מצד חד אך הופך את המשימה לקלה יותר מצד שני. במהלך המשימה, עליכם לאתר שורה של הזדמנויות שיעזרו לכם להגיע אל המטרה במסווה מוצלח יותר מאשר סתם להתחפש למלצר או שוטר. חיפוש ההזדמנויות יוצר תחושה נחמדה של משימה בתוך משימה, וניצול ההזדמנויות השונות דורש ריכוז ותזמון טוב. הזדמנות שנוצלה בצורה טובה תוביל בסופו של דבר למצב שבו אתם בחדר אחד עם המטרה - ומשם אתם כבר יודעים מה לעשות.
רגע, אבל היא ישראלית!
המשימה הגדולה והמורכבת ביותר מ-3 המשימות שמפתחי המשחק הואילו לשחרר היא משימת פאריס. הזירה היא תצוגת אופנה גרנדיוזית של מותג אופנה בינלאומי שבראשו עומדים שניים: עסקן האופנה ויקטור נוביקוב ו-שימו לב – סופר מודל ישראלית לשעבר בשם דליה מרגוליס (דמות בדויה כמובן).
אלא שהשניים מנהלים את מותג האופנה כמסווה לפעילותם האמיתית, שהיא מכירת סודות מדינה ורשימות חיסול של ארגון הביון MI-6 הבריטי. בזמן שנוביקוב הוא מטרה קלה יחסית, מרגוליס לעולם לא נמצאת בגפה, ומלאכת חיסולה היא מלאכת מחשבת של ממש.
האתגר הגדול הזה פתח לנו את התיאבון, אבל אז גילינו את שיטת העונה המוזרה של היטמן, שמאלצת אותנו לחכות חודש שלם עד המשך העלילה. ככה, חברים, מוציאים חוזה על סדרת משחקים מוצלחת.
דוגמנית העל הישראלית "דליה מרגוליס". המטרה המאתגרת ביותר במשחק עד כה
על קצה הג'ויסטיק
אהבנו: פיצ'ר ה"הזדמנויות" שיוצר תחושה של משחק בתוך משחק
פחות אהבנו: משך טעינה בלתי מתקבל על הדעת של כל משימה, אין הרבה חידושים במשימות עצמן, שחרור הדרגתי של פרקים רק בהמשך השנה.
כמה: 287 ש' בחנות המקוונת של פלייסטיישן למשחק המלא שישוחרר בהדרגה, או 719 ש' למהדורת אספנים מיוחדת למשחק המלא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו