כעת, אחרי שדונלד טראמפ ניצח בגדול (46% לעומת 24% לרוביו, שהגיע שני) גם בנבדה - ניצחון שלישי ברצף בפריימריז - כל שנותר ליריביו של התופעה מניו יורק הוא לקוות כי המעידה תגיע, והמומנטום ייעצר.
אבל עד כאן התקוות. ועכשיו למציאות: נכון להיום דומה כי שום דבר לא מצליח לבלום את טראמפ, שיותר ויותר בטוח ומאמין בעצמו. וחשוב עוד יותר - אמריקנים רבים מאוד גם מאמינים בו.
לא פלא שאתמול חשפו הרשתות האמריקניות כי מספר נבחרים מגבעת הקפיטול עתידים להצהיר על תמיכתם בטראמפ. גם ראש עיריית ניו יורק ולשעבר המועמד לנשיאות, רודולף ג'וליאני, מספר כיצד הפך להיות אחד מיועציו. מתחילים לתפוס טרמפ עם טראמפ.
כל הצהרה שערורייתית של האיש רק מחזקת אותו. מאז החל המירוץ הוא הספיק להצהיר, בין היתר, כי הוא היה יורה במישהו בשדרה החמישית, היה נותן לאחר אגרוף, הוא היה אוסר כניסת מוסלמים לארה"ב, הוא היה בונה חומה עם מקסיקו וכן כינה את המהגרים המקסיקנים רוצחים ואנסים. הוא גם תקף את בוש ואת המלחמה בעיראק, מכנה את יריביו שקרנים ונבזים, אין לו תוכנית ברורה והוא מדבר בסיסמאות. אה, כמעט שכחנו - הוא גם תקף את האפיפיור. ומה קרה? האיש מנצח. בקלות.
במאמר ב"וול־סטריט ג'ורנל" תיארו השבוע את מועמדותו של טראמפ כפופוליסטית וחסרת אידיאולוגיה. אלא שהבוחרים של טראמפ לא סופרים את הניתוחים והמאמרים והקביעות - ולכן גם טראמפ סופר את הקולות. התקשורת מספרת כי המצביעים של טראמפ מושפעים מתחושת הזעם השוררת באמריקה. כעת תחושת הזעם היא כללית. יש זעם מהמצב הכלכלי, זעם ופחד מהטרור, זעם כלפי המהגרים - ועכשיו, מצד שני, גם הזעם (והפחד) ממועמדותו של טראמפ.
יש להניח כי כל מועמד אחר, אחרי כאלה הישגים אלקטורליים, כבר היה מזמן מקבל את חיבוק המפלגה הרפובליקנית. אבל לא טראמפ. האיש אמנם מנצח, אבל הסקרים גם אומרים שעבור אחוז גבוה מהאמריקנים הוא המועמד המפחיד ביותר. על זה בדיוק בונים יריביו, שברגע האחרון המצביעים ישנו את דעתם. נתון מעודד ליריביו, אולי יחידי, הוא סקר של MSNBC, שקבע כי 43% מהמצביעים שהחליטו ברגע האחרון הצביעו לרוביו, לעומת 23% שהצביעו לקרוז - ורק 19% לטראמפ.
דומה כי ה"סופר טיוזדיי" בשבוע הבא, שבו ייערכו בחירות ב־11 מדינות, מסוגל עדיין למנוע את הכרטיס של טראמפ לבחירות לנשיאות בנובמבר מול המועמד (או המועמדת) הדמוקרטי. רק 5% אחוזים מהצירים חולקו עד עתה למועמדים השונים. אחרי יום שלישי הבא המספר יקפוץ ל־25%. זה כבר מספר משמעותי.
מהר מאוד בתום הקוקוס בנבדה ברור היה שהניצחון של טראמפ. הפער היה עצום: 46% לטראמפ, 24% לרוביו ו־%21 לקרוז. קרסון וקייסיק המסרבים לפרוש באו הרבה מאחור. פילוג הקולות משחק כמובן לטובתו של טראמפ. היאנקי מניו יורק והתומכים שלו נפגשו במלון "טרז'ר איילנד" בסטריפ של לאס וגאס, המשקיף לעבר המלון של טראמפ. הוא קרן מאושר ועושר. הוא תיאר בנאום הניצחון שלו כיצד הוא "מנצח, מנצח, מנצח". צריך היה להיות שם כדי להאמין. הייתי, ראיתי. מדהים. כדי להבין עד כמה טראמפ הפך בנבדה למועמד של כולם, נראה כי 47% מהלבנים ו־42% מהלא־לבנים (אפרו־אמריקנים והיספנים) הצביעו לו. מה צריך יותר.
"חבר של ישראל"
השאלה הגדולה היא מה יעשו שלושת הניצחונות הרצופים של טראמפ בניו המפשייר, בדרום קרוליינה ובנבדה למועמדות שלו. "רוב הרפובליקנים לא רוצים אותו, וסקרים מצביעים על כך שבעימות אחד על אחד אני גובר עליו ב־16%", אמר אתמול רוביו, הסנאטור מפלורידה שלא רשם עדיין ניצחון. רוביו מקווה לנצח בשבוע הבא במינסוטה ובווירג'יניה ולהמשיך לזכות בצירים בציפייה לאותה מעידה. גם קרוז אינו מוותר ומשוכנע כי רק הוא יכול. הוא מעודד מכך שניצח באיווה ומוביל עליו בטקסס. ניצחונו של טראמפ מעורר נגדו רבים בתקשורת וגם במחנה הרפובליקני. אמש התראיין בפוקס ניוז מיט רומני, לשעבר המועמד לנשיאות, ותקף את טראמפ על שאינו מוכן לחשוף את דו"חות המסים שלו.
גם בגזרה שלנו מנסה טראמפ להתבלט. במהלך הקמפיין שלו בנבדה הציג עצמו טראמפ כ"חבר גדול של ישראל", ואמר כי הנשיא אובאמה הוא "הדבר הגרוע ביותר שקרה אי פעם לישראל". הוא גם התייחס להסכם הגרעין עם איראן, ואמר כי יש לו חברים יהודים שתמכו באובאמה, אך "נגעלו" מההסכם.
ובינתיים, הדמוקרטים מתכוננים לפריימריז בדרום קרוליינה בסוף השבוע. קלינטון תנסה לבסס את מעמדה, וברני סנדרס במאמץ נואש להישאר בחיים במירוץ הזה, אף שאת שלו הוא כבר עשה. טראמפ, להבדיל, משוכנע כי הוא רק התחיל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו