"הגיע הזמן להיאבק בשחיתות ובהשחתת המידות בכל מערכות חיינו, ובראש ובראשונה במערכות השלטון והמינהל הציבורי. ניתן גיבוי מלא לכל גורמי אכיפת החוק ונכבד את מבצר שלטון החוק במדינת ישראל, בתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון של מדינת ישראל".
תהא אשר תהא תוצאת הערעור במשפט הולילנד, יש לקוות שכל המעורבים והמורשעים בפרשה, ובראשם ראש הממשלה לשעבר, יכבדו דברים אלה.
דברים אלה - ודברים כדורבנות הם, נוקבים, בלשון צלולה ובהירה שאינה משתמעת לשתי פנים - לא נאמרו על ידי נשיא בית המשפט העליון. גם לא על ידי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או מפכ"ל המשטרה, האמונים על שלטון החוק ואכיפתו.
אמר אותם איש פיקח, פוליטיקאי משופשף, העונה לשם אהוד אולמרט. הדברים הנחרצים בשבח המאבק בהשחתת המידות היו אחד משיאי נאום הניצחון שלו כאשר נבחר לראשות הממשלה בשנת 2006. על הנייר, הערעור - כפול שמונת הנאשמים - שהוגש בפרשת הולילנד, הן על עצם ההרשעה והן על העונשים שהושתו על המורשעים, הוא ארץ האפשרויות (הכמעט) בלתי מוגבלות.
מורכבות התיק, ריבוי המורשעים, הררי הנייר של העדויות, ההרכב המורחב של חמשת השופטים יכולים להביא לתוצאות שונות ומגוונות: זיכוי או הקלה בעונשם של חלק מהמורשעים והותרת הכרעת הדין בעינה, לרבות העונש, על האחרים; הותרת ההרשעה בעינה אך הקלה בעונש.
השתלשלות האירועים בפרשה תנקז קרוב לוודאי את פסק הדין בערעור לשני מחוזות עיקריים: ההסתמכות על עדותו של העד המרכזי בפרשה, עד המדינה שמואל דכנר שנפטר בטרם הספיקו חלק מהמורשעים לחקור אותו בחקירה נגדית, ועמידתן במבחן של המסקנות הלוגיות שהסיק השופט רוזן משברי הפסיפס העובדתי שהוצג לפניו.
כדרכו, בשבתו כערכאת ערעור, מן הסתם לא יתערב בית המשפט העליון במהימנות העדויות, אלא לכל היותר בקביעת משקלן היחסי ובעיקר במסקנות שעולות מתוכן.
ככל שמדובר באורי לופוליאנסקי, יצטרך ביהמ"ש להחליט אם הרשעתו בגין העבירה החמורה של קבלת שוחד יכולה לעמוד ברף הראיות הגבוה שנדרש במשפט פלילי. זאת, בשל כך שכספי השוחד הנטענים לא הגיעו ישירות לכיסו הפרטי אלא לקופת ארגון החסד שהקים, "יד שרה", ותרמו - כפי שטענה בתביעה - לקידומו הפוליטי במידה שיש לראות בה טובת הנאה של ממש.
גם העונש הכבד שהושת עליו, 6 שנות מאסר, יזכה מן הסתם להתייחסות בפסק הדין של שופטי העליון, שיצטרכו להכריע בשאלה אם מעשיו הטובים בעבר ומחלתו הקשה והממושכת אינם מצדיקים הפחתה, אפילו משמעותית, בעונש.
לגבי אולמרט, כל תוצאה מלבד זיכוי מעבירת השוחד, ולו מן הספק, תהיה מהלומה קשה. בשל חומרת העבירה, אופייה והשחיתות הממארת שנתגלתה בפרשת הולילנד, כל הרשעה בעבירה זו - גם בהתחשב בתרומתו רבת השנים למדינה - תביא לתוצאה אחת: מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח.
אם כך יהיה, אפילו תקוצר תקופת המאסר במעט, לא יהיה בה כדי לשנות את העובדה שתם עידן אולמרט בציבוריות הישראלית. החסד הגדול שעשה ביהמ"ש עם המורשעים, בקבלת בקשתם ל"עיכוב ביצוע" העונש ומתן אפשרות להסתובב חופשי עד מתן פסק הדין בערעורם, לא יינתן להם עוד. גם כך נמתחה על ההחלטה ביקורת לא מועטה, בשל מה שנראה כיחס של "איפה ואיפה" לעומת מורשעים בעבירות דומות. במקרה של הותרת ההרשעה על כנה, ייאלצו המורשעים להיכנס לכלא לכל היותר בתוך שבועות מספר, שיאפשרו להם התארגנות קצרה.
לא מן הנמנע שבשל מורכבות התיק עשויות להיות דעות חלוקות גם בין חמשת שופטי ההרכב בנקודה זו או אחרת. ככל שהחזית תהיה אחידה יותר, כך יתקבל יותר פסק הדין בציבור, תהא תוצאתו אשר תהא. חילוקי דעות, בעיקר בשאלות קריטיות, עשויים לגרום לערעור מסוים של אמון הציבור בהכרעה, וכפי שהיה בפרשת זדורוב - לעורר שאלות נוקבות ומשמעותיות בדבר הצורך להכריע במשפטים פליליים פה אחד, הכרעה שלא תותיר מקום לקיומו של ספק סביר בנכונות ההרשעה ובצדקתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו