שלכת לרגלי האלפים

היה זה טיול בטעם טוב. טעם של אוכל איטלקי משובח, יין מעולה וקינוחים מופלאים. בחמישה ימים של תיור זכינו ל-22 שעות נטו של סעודות. קצב החיים כאן מכתיב רוגע. סועדים בנינוחות, מקדישים שעה עד שעתיים ואף שלוש לארוחה.

היעד, חבל פיאמונטה, מחוז בצפון-מערב איטליה, מוקף משלושת צדדיו באלפים וגובל בצרפת, שווייץ ומחוזות איטלקיים. שטחו כ-25,400 קמ"ר, אוכלוסייתו כ-4.3 מיליון נפש ובירתו טורינו. נהנינו ממזג אוויר סתווי וקרירות אירופית נעימה, ולאווירה הוסיפו עלי אדר בצבע אדום ועצי אגוז וערמון.

משמעות השם פיאמונטה היא "מרגלות ההר", ויש ההוגים אותו פיד-מונט. הוא השני בגודלו בין 20 מחוזות איטליה ומחולק לשמונה פרובינציות. הנוף ברובו כפרי וירוק, מעוטר בשדות ובכרמים הנחרצים ביובלי נהר הפו, כפרים קטנים, עיירות קסומות ופסטורליות, גבעות ועמקים, טירות, ארמונות, מנזרים, חוות חקלאיות, ערים ואתרים היסטוריים.

מחוז פיאמונטה הוא מיצרני היין הגדולים באיטליה, ויש כאן גם מרכזי תעשייה רבים, ובהם פיאט וכן פררו, המייצר את נוטלה ופררו רושה. בחבל גם 16 בתי כנסת שחלקם לא פעילים, ובטורינו בית כנסת גדול עם שני מגדלי צריח "בצליים".

מגדלים כאן כמויות גדולות של אורז ואפשר ללמוד תבשילי ריזוטו מופלאים, עם אורז קצר ועגול המבושל תוך כדי ערבוב והספגה של מרק ותוספות. בעיר אלבה כיבדו אותנו בריזוטו קאסטל מניה, תבשיל אורז בגבינה ופטריות כמהין, המוגש בחצי בקבוק יין חתוך לאורך.

יש לאיטלקים כישרון מיוחד להיראות אופנתיים ויפים, למרות האוכל המשובח והמגרה, שאינו חסוך קלוריות. שלל הטעמים וצירופי המזון אדיר. הרביולי כאן נקרא אניולוטי, וייחודו הוא שהבצק צהוב יותר בשל כמות גדולה של חלמון ביצה והוא ממולא בבשר עגל בלבד. לצד הבשר מרבים להגיש ירקות אנטיפסטי ורטבים של דגים, למשל רוטב מוס טונה או רוטב שום, בבישול איטי בחלב ובתוספת אנשובי.

בסיומן של הארוחות הטעימו אותנו בקינוחים, סורבה פירות טריים בהתאם לעונה, גלידות מתוקות בעיקר מאגוזי לוז, וניל ושוקולד, מבחר גבינות ואפילו לפתן פירות. החיתום הסופי הוא כמובן קפה, וכשאומרים לאיטלקי קפה, הכוונה לאספרסו קצר. לא פגשתי בשום מקום קפה שלא היה ריחני ומשובח.

טורינו היא העיר הרביעית בגודלה באיטליה, ובה כמיליון תושבים. העיר כיום בתנופת שיפוצים לקראת חגיגות ה-150 שנה להיותה בירת ממלכת איטליה המאוחדת. היא מפורסמת בקבוצת הכדורגל המצליחה יובנטוס.

כאן מצוי גם המוזיאון המצרי, השני בגודלו בעולם, ובהליכי הרחבה גם נמצא מוזיאון מכוניות. שבעה ארמונות מקיפים את העיר ויש בה מוזיאונים וגלריות, שפע חנויות ומסעדות וחיי לילה. אחת הכיכרות היפות בעיר היא פיאצה סן קרלו, שבמרכזה פסל של עמנואל פיליברטו רוכב על סוס. בחלקה הדרומי של הפיאצה שתי כנסיות מפוארות, סן קרלו וסנטה קריסטינה, ובסמוך מרכזי הקניות בווייה מילאנו ובווייה רומא והמדרחוב הענק של וייה גריבלדי.

יש בטורינו גם בית אופרה, שמתקיימים בו בין השאר מופעי בלט וקונצרטים. בקיץ מתקיימים מופעים גם בגנים של פאלצו ריאל. בעיר שמונה מפעלים לעיבוד קקאו וחנויות שוקולטיירים מובחרות.

למשתמשים בתחבורה הציבורית מומלץ לרכוש כרטיס סיטי-פס לנסיעה בכל אמצעי התחבורה (זמן הכרטיס המינימלי הוא יומיים), המשמש גם לרכבל לסקי (הרי הדולומיטים סמוכים, ולהם נופים פראיים, אתרי סקי ומסלולי הליכה וטיפוס). לנוהגים - המהירות המירבית המותרת היא 120 קמ"ש למכונית פרטית. למרכז העיר טורינו אין להיכנס עם הרכב, אולם למציג שובר במלון ייתנו להגיע עד אליו. צ'ופר להולכי רגל - יש 18 קילומטרים של מדרכות מקורות, כך שגם בגשם אפשר לטייל בלי מטרייה. ראוי לציון אתר חביב, כפר בנוסח ימי הביניים, שהוקם על גדות נהר פו בשנת 1984 לתערוכת אקספו, ולאחר מכן החליטו להשאירו כמוקד תיירות ואתר צילומים לסרטים.

לאוסקר ויילד מיוחסת האימרה כי "יום ללא יין הוא כמו יום ללא שמש". אוהבי היין מכירים ומוקירים את פיאמונטה, בעיקר בשל היינות האדומים ברולו וברברסקו, המיוצרים מזן הענבים המקומי נאביולו (Nebbiolo). בעיירה פולנזו (Pollenzo) קיים מאז שנת 2006 מוסד ייחודי - בנקו דל וינו. זהו בנק יין האוצר את מיטב סוגי היין מהאזור ומחוצה לו. במרתפים הגדולים, בתנאים מוקפדים, מאוחסנים יותר מ-100 אלף בקבוקים בקופסאות עץ. הפקדה בבנק היא ל-180 בקבוקים לפחות. לאחר חמש שנות יישון, אם יימכר היין ישולמו 30 אחוזים מההכנסות לבנק, והמפקידים זוכים למוניטין ולחותמת איכות ותורמים לתנועת הסלואו פוד.

בספטמבר 2010 נפתח בטירה של משפחת אצולה מוזיאון היין – WI-MU (מחיר כניסה: 7 יורו). זהו מוזיאון מודרני ואינטראקטיבי המוביל את המבקר במסע בתחנות ההיסטוריות והמעשיות של ייצור היין לדורותיו, ובחמש קומותיו חדרים המוקדשים בין השאר להיסטוריה, לשירי יין ולספרות יין.

מוזיאון הקולנוע שוכן במבנה הקרוי מול-‏ה אנטונליאנה (Mole Antonelliana) והוא סמלה החשוב של העיר. הוא תוכנן בתחילה כבית כנסת אך הושלם כמבנה ציבור, ומאז שנת 2000 מצוי בו מוזיאון הקולנוע. במבנה מעלית שקופה המעלה אל מרפסת תצפית בגובה 85 מטרים, אל נוף העיר וסביבותיה - עד האלפים מצד אחד ושפלת נהר הפו מהצד האחר. בניית בית הכנסת בסוף המאה ה-19, שהיה אמור להכיל 1,500 מתפללים, נקטעה בגלל הסתבכות בהוצאות בלתי צפויות, ויהדות טורינו החזירה את המבנה לעירייה וקיבלה חלופה. מוזיאון הקולנוע המקסים והאינטראקטיבי מבוסס על אוסף פרטי של אישה אחת, שתרמה אותו לעיר לאחר מותה. מחיר כניסה כולל הנסיעה במעלית: 10 יורו.

יש בחבל פיאמונטה ובטורינו שלל בתי מלון בקשת רחבה של מחירים. יש מלונות קונספט: מלון בסגנון בריטי או ספרדי בצבעי אדמה; ויש גם צימרים, B&B ועוד. יש לציין שני מלונות מרשת מרידיאן הנמצאים מול המרכז הלוגיסטי של חברת פיאט ומחוברים למרכז הקונגרסים ולמרכז קניות גדול. מרידיאן לינגוטו - 4 כוכבים, ומלון מרידיאן אמנות וטכנולוגיה - מלון 5 כוכבים שהוקם גם הוא במתחם של מה שהיה מפעל המכוניות פיאט, אולטרה-מודרני בעיצוב הייטקיסטי בשילוב מתכת ועץ.

הכותב היה אורח של לשכת המסחר והתעשייה ישראל-איטליה והסוכנות לקידום ההשקעות והתיירות למחוז פיאמונטה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו