צוותי רפואה בזירת פיגוע דקירה בירושלים, בסוף אוקטובר האחרון // צילום: רויטרס // צוותי רפואה בזירת פיגוע דקירה בירושלים, בסוף אוקטובר האחרון

ההנחיה: לטפל קודם בפצוע הכי קשה - גם אם הוא המחבל

חשיפה • שינוי דרמטי בהוראות הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית: למיין פצועים לפי חומרת הפציעה - ולא בהכרח לגשת קודם לקורבנות • בין הנימוקים: הלינץ' בהפטום זרהום • יו"ר הלשכה לאתיקה: "רופאים אינם שופטים" • פרופ' אסא כשר, מחבר רוח צה"ל: "החלטה אבסורדית"

קורבן של פיגוע טרור שוכב שותת דם בזירה. לידו שוכב המחבל שהביא אותו למצב זה, מנוטרל. במי הצוותים הרפואיים צריכים לטפל קודם? לשאלה הלא פשוטה הזו ניתנה תשובה מפתיעה, לאחר שהלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית החליטה לשנות את הנהלים הקיימים. 

עד כה הונחו הצוותים לטפל קודם כל בפצועי הפיגוע, בבחינת "עניי עירך קודמים"; מעתה והלאה - כך נקבע בהחלטה דרמטית שנחשפת כאן לראשונה - יש למיין נפגעים ולטפל בהם רק לפי חומרת הפציעה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בגורמים שתרמו לשינוי ההוראות אפשר לציין מקרים שבהם בוצע לינץ' במי שנחשדו בטעות כמחבלים - כפי שאירע באוקטובר השנה בפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע.

הלשכה לאתיקה היא הגוף היחיד בארץ האחראי לקביעת הסטנדרטים של האתיקה הרפואית לכל הרופאים והצוותים הרפואיים. להנחיותיה השפעה מרחיקת לכת על כל הצוותים במוסדות הרפואה, החירום וההצלה בארץ, וגם על מי שאינו רופא, כולל פרמדיקים, חובשים, אחים ואחיות ועוד.

ביטול הנוהל הקיים נעשה בתחילת השבוע, במסגרת ההנחיות שמתפרסמות באתר ההסתדרות הרפואית. מנגד, הוא נעשה ללא פרסום פומבי יזום לציבור. בכירים בהסתדרות הרפואית אמרו ל"ישראל היום" שבארגון חששו מביקורת פוליטית וציבורית נרחבת על ההחלטה בזמן גל הטרור. 

"בזירה קל לטעות"

ההחלטה הדרמטית התקבלה לאחר דיון ממושך שהתקיים בלשכה לאתיקה לפני כשבוע. דיון זה התקיים לבקשת ארגון רופאים לזכויות אדם, שפנה ללשכה וציין כי ההנחיה הקיימת סותרת באופן קשה את עקרונות האתיקה הרפואית המקובלים בעולם, וכן את החוק ההומניטרי הבינלאומי. יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, ד"ר תמי קרני, אמרה ל"ישראל היום" כי הסיבה לביטול היא ש"הרופאים אינם שופטים. משמעות השארת ההנחיה היא שהרופא צריך לחקור מי אשם ולהעניש אותו באמצעות אי מתן טיפול. באירוע רב־נפגעים קל מאוד לעשות טעויות בזיהוי, וברור שרופא מטפל בשטח בפצועים לא יכול לעשות זיהוי מדויק של הנפגעים. עליו להיות מרוכז בהצלת חיים של כמה שיותר אנשים. לא הגון להוסיף למטלות הרופא גם קריטריונים למיון שאינם קשורים לבריאות הנפגעים".

העיקרון שלפיו "עניי עירך קודמים" בזירת הפיגוע היה חלק מהנחיות הלשכה לאתיקה שנכתבו ב־2008. את ההנחיות הקודמות ניסחה קבוצת רופאים, ובהם פרופ' פיני הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בביה"ח איכילוב בתל אביב ומבכירי המומחים ברפואת החירום בארץ. לדבריו, מחיקת העיקרון הקודם היא טעות, ובמקום זאת היה צריך לקיים דיון בנושא ובסופו לפרט את העקרונות המנחים לטיפול באויב. "במצב של אירוע רב־נפגעים, שיש בו גם מצב קיצוני של מחסור בצוות או בציוד רפואי, לא עולה כמובן על דעתי לטפל פחות טוב או לא לטפל במחבל המפגע", אמר פרופ' הלפרין, "אבל במצב שבו מתקבלת, למשל, החלטה של חיים או מוות לגבי הפצועים - נכון לטפל קודם ב'עניי עירי', כלומר בנפגע הטרור, יהודי כערבי - ורק אחר כך באויב מבצע פעולת הטרור. על הלשכה לאתיקה היה לפרט לעומק את החובות וההנחיות הנגזרות מעיקרון 'עניי עירי קודמים', כפי שכבר דרשנו ב־2008. במקום זאת, ביטלו כליל את כל ההתייחסות לנושא הטיפול באויב בנסיבות של אירוע רב־נפגעים".

יו״ר "ישראל ביתנו" ח"כ אביגדור ליברמן, הגיב הבוקר לפרסום "ישראל היום" בעמוד הפייסבוק שלו כשכתב: "אני קורא לראשי ההסתדרות הרפואית להתפטר לאור ההחלטה המבישה שקיבלו ולפיה יש לטפל קודם בפצוע הכי קשה - גם אם הוא המחבל. זוהי החלטה לא הומאנית, שמעידה שמי שקיבל אותה פשוט לא חי במציאות. זוהי החלטה שהיא כולה חוסר שיקול דעת, בלבול ואובדן המצפן המוסרי. חובה על הרופאים להתקומם נגד ההחלטה הזו ולשנות אותה".

הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר וחבר ועדת הלסינקי לאתיקה רפואית, אמר הבוקר בעקבות פרסום ההנחייה החדשה כי "לעולם יש לטפל קודם כל בפצוע שהותקף בזירת הפיגוע ורק לאחר מכן בתוקף". הרב שרלו הוסיף שרק במקרים מיוחדים בהם לא ניתן לקבוע מי התוקף, כלומר המחבל, ומי המותקף יש להעניק טיפול רפואי לפצוע הקשה יותר. 

הכתבה המלאה בנושא תתפרסם ביום שישי במוסף "ישראל השבוע".

•   •   •

פרופ' אסא כשר, מבכירי חוקרי האתיקה:

"זה אבסורד, השיקול לא רפואי בלבד"

פרופ' אסא כשר, חתן פרס ישראל, מבכירי החוקרים בארץ העוסקים באתיקה ובמוסר ומחבר "רוח צה"ל", מתנגד נחרצות לשינוי התקנון של הלשכה לאתיקה. 

לטענתו, מובן מאליו שיש הבדל בין אתיקה רפואית במצבים רגילים לאתיקה במצבים מיוחדים: "הדוגמה הבולטת ביותר היא מיון חולים בשדה הקרב (טריאז'), שלא פועל רק לפי שיקולים רפואיים אלא גם יש בו שיקולים נוספים - כמו איך אפשר לעזור למפקד להחזיר את החיילים ללוחמה".

גם באירוע טרור, אומר פרופ' כשר, "אי אפשר להגיד שהשיקולים צריכים להיות רק רפואיים. זה לא בא בחשבון. נניח שיש שני פצועים קשה. אחד קצת יותר קשה מהשני, אבל הקשה יותר הוא המחבל. תטפל בו, ורק אחר כך בקורבן הטרור? לא מתקבל על הדעת. בזירת פיגוע חורגים מהשיקולים הרפואיים הטהורים, וכך ראוי שיהיה. ונניח שבמקרה כזה, של שני פצועים, נפגע הטרור נפטר לאחר שהרופא לא הספיק לטפל בו - נבוא למשפחה ונגיד לה שאנחנו מצטערים, כי לא היתה ברירה אלא לטפל קודם במחבל?" זה אבסורד, על פניו. היה צריך לקבוע כללים מדויקים יותר לטיפול רפואי באירועי טרור, ולא להשאיר את ההחלטה לרופא בשטח".

רן רזניק טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...