האם סוף סוף תתפתח תחרות אמיתית בין הבנקים? מסקנות ועדת שטרום, שבחנה את הגברת התחרות בענף הפיננסי בארץ, הוגשו הבוקר בירושלים לידי שר האוצר משה כחלון. מטרת הוועדה היתה להגביר את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, ובין המלצותיה העיקריות: הפרדת חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים, יצירת מנגנון לתחרות במתן הלוואות ללקוחות הבנקים – גם מבלי שיצטרכו לעזוב אותם, ועוד שינויים רגולטורים ותשתיתיים.
הוועדה המליצה כי חברות האשראי תופרדנה מהבנקים הגדולים בתוך 3 שנים, מהלך הצפוי להגדיל את מספר השחקנים המתחרים בשוק ולהביא לנטרול ניגוד העניינים הקיים היום לחברות אלו מול הבנק בתחרות על אשראי צרכני. בנוסף, יבוטלו חסמים רגולטורים שיקלו על גופים מוסדיים להעניק אשראי. ההמלצות צפויות לאפשר את כניסתו של הון מוסדי לשוק האשראי.
עם קבלת המסקנות אמר שר האוצר כי "הטיפול ביוקר המחיה מתחיל בבנקים. טיפול ועזרה לעסקים הקטנים, מתחיל בבנקים. חוסר התחרות עולה לצרכנים המון כסף. הקורבנות של חוסר תחרות ידועים מראש, אלה האזרחים, משקי הבית, העסקים הקטנים וכל מי שזקוק לאשראי. תפיסת העולם שלי היא כלכלה חופשית במינימום התערבויות בשוק, אבל פה אני מתכוון להתערב. איפה שיש כשל שוק, ותסלחו לי על הביטוי ה'לא פרלמנטרי' אבל איפה שהצרכנים נדפקים, אני כשר האוצר מרגיש מחויב. שלושת הבנקים הגדולים בישראלים אוחזים נפח שוק של 73%. זו תחרות? זה אמיתי בכלל? אתם מכירים מדינה נורמלית בעולם עם כלכלה חופשית שיכולה לאפשר דבר כזה?"
שר האוצר הוסיף: "אני מקבל היום את הדו"ח ואני אומר כאן בצורה הכי ברורה, אני לא מתחייב לקבל את כל המסקנות, אם יהיו דברים שאצטרך לשנות - אפעל לשנותם".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המלצות נוספות של הוועדה אוסרות על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, אלא אם יהיו כרטיסי דביט (debit), כרטיסים שאינם נהוגים בארץ ובהם החיוב הוא מיידי ולא במועד קבוע בחודש כמו בכרטיסי הקרדיט (credit).
בעוד כשנה יוצג מתווה פיקוח על "שירותי ייזום פעולות" ו"שירותי מידע", כך שחברות טכנולוגיות יתממשקו למוסדות פיננסיים באמצעים טכנולוגיים (לרבות API). כמו כן, הוועדה תאפשר לספקי אשראי לאשר ללווים לשעבד שעבוד שני, וכך תאפשר תחרות נוספת לעסקים קטנים.
בסוגיית יצירת התשתית הטכנולוגית והרגולטורית, ממליצה הוועדה לשנות את מבנה הבעלות של חברת שב"א אשר עליה מתבססים שירותי התשלום במשק. שינוי הבעלות ימנע את חסימת התחרות באמצעות שליטה בתשתית. שנתיים לאחר מועד ההפרדה, תתבצע סליקה יומית לכרטיסי האשראי.
הוועדה ממליצה גם על הסדרת כלל שירותי התשלום במשק על בסיס עקרונות רגולציה בינלאומיים. ההמלצות ייצרו ודאות רגולטורית לשחקנים חדשים ויסדירו את כניסתם ופעילותם של מנפיקים, סולקים, מנהלי חשבונות תשלום ושירותי מידע.
כמו כן, הוחלט כי צוות משותף למשרד האוצר ובנק ישראל יציע מתווה מפורט של ביטוח פיקדונות, על מנת להתאים את המשק לסטנדרטים בינ"ל בנושא, לחזק את יציבות המערכת הבנקאית כולה ולהפחית חסמי תחרות. המלצות נוספות של הצוות נוגעות להקלת הרגולציה על גופים פיננסיים חדשים וקטנים, ובנוסף תושלם האסדרה על חברות מימון חוץ בנקאיות כולל פלטפורמות הלוואות בין אנשים פרטיים (P2P). גופים אלו יפוקחו על ידי משרד האוצר.
יו"ר הועדה, דרור שטרום, הוסיף כי "אנו נמצאים היום באבן דרך חשובה במסע להחדרת תחרות למגזר משקי הבית והעסקים הקטנים. עד היום בוצעו ניסיונות שנכשלו משום שהחשיבה היתה שלקוחות צריכים לעבור מבנק לבנק כדי להגביר את התחרות. היום, בהסתמך על ניסיון שנצבר, אנו מבינים שצרכנים רוצים לקבל שירותים פיננסיים תחרותיים ללא קשר למקום בו מתנהל חשבון העו"ש שלהם. לכן הוספנו שחקנים חדשים מכמה סוגים - חברות כרטיסי אשראי, חברות מוסדיות וחברות מימון רגילות ומרושתות. בנוסף, העצמנו את כוחו של הצרכן. אנחנו מדברים על שוק ענק של 300 מיליארד שקלים. החדרת תחרות לשוק הזה, אפילו אם תביא להורדה לא גדולה בשיעורי הריבית, מביאה חיסכון עצום לציבור".
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אמרה כי "בנק ישראל רואה חשיבות רבה בהגברת התחרות במערכת הבנקאית, תומך בכל מהלך שישרת את הציבור ושם עיקרון זה לנגד עיניו בכל החלטה שמתקבלת על ידיו. לכן יש לבחון את הדברים בראיה ארוכת טווח ולהימנע ממהלכים שנזקם יעלה על תועלתם ועלולים לסכן את המשק. בכך נבטיח שהרפורמה תביא את השינויים המיוחלים".
לדברי פלוג, "יש הסכמה רחבה על הצורך לחזק את התחרות בשוק האשראי במקטע משקי הבית והעסקים הקטנים, ולהקל על שחקנים חדשים להתחרות גם בתחום הסליקה ושרותי התשלום. הוועדה מציעה דרכים להגדיל את מספר השחקנים, לייצר תנאים שיגבירו את התחרות בין השחקנים, להגדיל את המקורות שיעמדו לרשותם ולהקל על ההתחברות למערכות התשלומים והסליקה. בעת גיבוש מהלכים אלה, ישנה חשיבות מכרעת בהבטחת ההגנה על ציבור צרכני השירותים הפיננסיים, ועל היציבות של הגופים החדשים, המשליכה כמובן על היציבות של המערכת כולה. אל לנו לשכוח את הלקחים מהמשבר הפיננסי החמור בדורנו, שנגרם כתוצאה ממהלכים לא אחראיים ופיקוח לא נאות. חשוב לזכור שבשלוש השנים האחרונות גדלה יתרת האשראי הצרכני במצטבר בכ-20% והאשראי לעסקים קטנים בכ-30%".
הנגידה סיכמה ואמרה כי "כאמור, ישנם בדו"ח צעדים מאוד משמעותיים, שישנו את תמונת התחרות במערכת הפיננסית, כשלגבי צעדים אלו הושגה הסכמה. עם זאת, ישנם גם לא מעט צעדים במחלוקת, כך שהדיונים עדיין לא מוצו וישנה עוד עבודה רבה לקראת גיבוש המלצות סופיות. אדגיש, שהנושאים שלהם מתנגד בנק ישראל משקפים, לתפיסתו המקצועית של הבנק, צעדים שעלולים לפגוע בציבור ולהוות סיכון משמעותי ליציבות המשק. קידום הצעדים שלגביהם הושגה הסכמה יביא לשינוי מהותי במידת התחרות במערכת הפיננסית, מבלי לסכן את היציבות ומבלי לפגוע בצרכנים. חשוב שרפורמות במערכת הפיננסית יעשו בהסכמה, שכן העדר הסכמה תסכל את היכולת ליישם את ההמלצות בפועל. עלינו ליישם צעדים אלו באחריות, ומתוך ראייה ארוכת טווח של טובת הצרכנים והמשק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו