משרד החוץ משהה את הדיאלוג עם האיחוד האירופי

נציגים ישראלים לא ישתתפו בפגישות מתוכננות עם גורמים באיחוד האירופי במחאה על החלטת האיחוד לסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות. בהודעת משרד החוץ נמסר כי בשל החלטת האיחוד, "ישראל משהה את הדו-שיח הדיפלומטי עמו בכמה פורומים המתוכננים לשבועות הקרובים".

סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, הגיבה להנחיות האיחוד לסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות ואמרה כי "אירופה החליטה על צעד מפלה וחמור. סימון מוצרים הוא חרם. אין לזה שם אחר. אנחנו נפעל בכל האמצעים הדרושים על מנת למנוע את יישום ההחלטה השערורייתית הזו."

האיחוד האירופי אישר היום את הקווים המנחים החדשים לסימון מוצרים הישראלים מהתנחלויות, מהלך לו מתנגדת ישראל באופן נחרץ. גורם רשמי באיחוד האירופי ציין כי הוועדה של האיחוד אימצה הבוקר את סימון המוצרים המגיעים מהשטחים הכבושים מאז 1967." 

 

שגריר האיחוד זומן לנזיפה

משרד החוץ הגיב להחלטה בחריפות וקרא לה פוליטית. עוד נמסר כי שגריר האיחוד האירופי בישראל זומן לשיחת נזיפה. "ישראל מגנה את ההחלטה לסמן מוצרים ישראלים שמקורם מעבר לקוי 67'. צר לנו על כך שהאיחוד בוחר, ממניעים פוליטיים, לנקוט בצעד חריג ומפלה הלקוח מעולם החרמות דווקא, בימים בהם ישראל מתמודדת עם גל טרור המופנה כלפי כל אזרחיה, באשר הם."

"תמוהה ואף מכעיסה העובדה שהאיחוד בוחר ליישם סטנדרט כפול דווקא ביחס לישראל ישראל,  בעודו מתעלם מ- 200 סכסוכים טריטוריאליים המתנהלים כיום ברחבי העולם, כולל כאלה המתחוללים בתוכו או ממש על מפתנו. הטענה כי זהו צעד טכני היא טענה צינית חסרת בסיס. סימון המוצרים לא יביא לקידום התהליך המדיני בין ישראל לבין הפלסטינים. נהפוך הוא, הוא רק עלול לחזק הרשות הפלשתינית בסרבנותה לקיים מו"מ ישיר עם ישראל, מו"מ בו מצהיר האיחוד האירופי כי הוא תומך" , נמסר ממשרד החוץ.

עוד נמסר כי "הסימון יחזק את הגורמים הרדיקלים המקדמים חרמות כנגד ישראל והמכחישים את זכות קיומה, עמדות שהאיחוד מצהיר כי הוא מתנגד להן. המהלך האחרון מעלה תהיות לגבי התפקיד שהאיחוד שואף למלא, ועלולות להיות לו השלכות על יחסי ישראל ואיחוד האירופי."

שגריר האיחוד האירופי בישראל פארבורג אנדרסון התייחס להחלטת האיחוד ואמר כי לא מדובר בחרם. במסגרת פגישה בעיריית ראשון לציון , העלה ראש העירייה, דב צור, את דאגתו מכוונת האיחוד לסמן את תוויות המוצרים. בתגובה אמר לו אנדרסון, כי מדובר במהלך טכני בלבד ללא כל קשר לתנועת ה-BDS ויוזמות החרם השונות. "סימון המוצרים לא קשור לחרם על מוצרי ישראל. זו לא שאלה של ענישה או אפליה, זה רק אמור לאפשר ללקוחות לדעת היכן המוצר מיוצר. ללקוחות יש זכות לדעת מהיכן המוצרים מגיעים."

שגריר האיחוד האירופי בפגישה עם ראש עיריית ראשון לציון // צילום: דוברות העירייה

בתוך כך, הודיע דובר מפלגת השלטון בגרמניה כי "סימון המוצרים לא יסייע להגנה על הצרכן אלא יוביל לסטיגמות. על רקע תנועה אנטי ישראלית, הקוראת להחרים מוצרים מהשטחים - ההחלטה הזו שגויה. סביר להניח שהיא תשמש כמכשיר תעמולה של שונאי ישראל. החשש כעת הוא, שרשתות השיווק יכנעו ללחץ ולא ישווקו מוצרים מהאיזור, ובכך ייפגעו גם העובדים הפלשתינים המועסקים שם". לדבריו, "יצירת סטיגמות וחרמות איננה אמצעי מתאים לקידום דיאלוג בין הישראלים והפלשתינאים. הם גם אינם תורמים להרגעת האזור ולהגעה לפתרון שתי המדינות".

תגובות נזעמות בישראל: "החלטה אנטישמית"

ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את החלטת האיחוד והגדיר אותה צביעות. "החלטת האיחוד האירופי היא צביעות ומוסר כפול ומתייחסת רק לישראל ולא ל-200 סכסוכים אחרים ברחבי העולם. האיחוד האירופי החליט לסמן רק את ישראל, ואיננו מוכנים לקבל את העובדה שאירופה מסמנת את הצד המותקף במעשי טרור. כלכלת ישראל חזקה ותעמוד בכך, מי שייפגעו יהיו דווקא הפלשתינים שעובדים במפעלים הישראליים. האיחוד האירופי צריך להתבייש."

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון תקף את ההחלטה ואמר כי "החלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים שמקורם מעבר לקווי 67', היא צעד מביש אשר מעניק פרס לטרור, למפעיליו ולמבצעיו. גם אם יש לגורם כזה או אחר באירופה מחלוקת עם מדינת ישראל בנוגע למעמד השטח ועתידו, ההחלטה לסמן מוצרים היא צביעות לשמה".

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, אמר לתקשורת הזרה בישראל כי "סימון המוצרים באיחוד האירופי נתפס בישראל כביטוי לאנטישמיות סמויה, מכיוון שאירופה מנהיגה סטנדרטים כפולים כנגד מדינת היהודים ונמנעת ממהלכים דומים של סימון מוצרים באזורים אחרים השנויים במחלוקת, כמו צפון קפריסין, קשמיר וטיבט. ראוי לאירופה לנקוט במשנה זהירות בנוגע לאפליית מדינת היהודים וסימון המוצרים, לאחר 2,000 שנים של אנטישמיות ואפליית יהודים באירופה".

יו״ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין על החלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים מיו״ש ורמת הגולן: ״זוהי החלטה אומללה שיש בה צביעות גדולה מאין כמוה. שימוש בנשק החרם פסול ואינו תורם דבר לפתרון המצב באזורנו, אדרבה: פגיעה במפעלים שמעבר ל"קו הירוק" הדמיוני היא פגיעה בפלסטינים רבים ובמשפחותיהם המועסקים ישירות במפעלים אלו, ולכן זו פגיעה במרקם העדין שבין פלסטינים לישראלים. בנוסף לאיוולת, זו גם צביעות להתעסק דווקא במקורה של עגבניה במקום לסייע מן השורש למיליוני אומללים בעולם ובהם פליטים המציפים את אירופה הנמלטים מהקרבות בסוריה. הכללתה של רמת הגולן בהחלטה זו, שטח שמזמן הינו בלתי נפרד מישראל ואין בו כל סכסוך ולא תביעה לגביו- היא עדות נוספת לכך שמדובר בהחלטה פוליטית וגזענית שדינה לעבור מן העולם, תעודת עניות לנציבות האיחוד האירופי וסימן שאלה גדול על מקומו ותפקידו הנייטרלי ועל מידת האובייקטיביות שלו כלפי ישראל״.

יו״ר ״ישראל ביתנו״, ח״כ אביגדור ליברמן, אמר על החלטת האיחוד כי ״בכל פעם שאירופה מסמנת יהודים סימן שהאנטישמיות, הטירוף והצביעות השתלטו ושהם מובילים לאסון לעולם החופשי כולו״.

סגנית שר החוץ ח"כ ציפי חוטובלי הגיבה להנחיות האיחוד בנוגע לסימון מוצרים: "אירופה החליטה היום על צעד מפלה וחמור. סימון מוצרים הוא חרם אין לזה שם אחר, אנחנו נפעל בכל האמצעים הדרושים על מנת למנוע את יישום ההחלטה השערורייתית הזו".

ישראל פעלה בשבועות האחרונים לבלום את היוזמה, שאמורה לקבל אישור היום. מדובר במהלך אדמיניסטרטיבי שאינו מחייב את מדינות האיחוד האירופי, אך בישראל מתייחסים אליו בחומרה.

ראש המועצה האזורית שומרון הגיב על ההחלטה ואמר כי "מדובר בהחלטה נפשעת, שיכולה לנבוע או מבורות וחוסר היכרות עם השטח ועם החשיבות של אזורי התעשייה בעיקר לכלכלת המשפחות הפלשתיניות, או מאנטישמיות. אני חייב לציין שאנחנו לא מרגישים מאוימים. נכון לעכשיו הביקוש לאזור תעשייה ברקן לא מפסיק לעלות". 

יוחאי דמרי, ראש מועצת הר חברון, אמר כי "אירופה חוזרת לימיה החשוכים ולסימון תוצרי יהודים במרכולים. אין דרך קלה ונעימה יותר לומר זאת. האזרח האירופי לא ידע להבחין בין דם לדם ובין יהודי ליהודי. לצערנו יש לנו ניסיון דמים, וזה רק עניין של זמן וישראל כולה תהיה מוחרמת חלילה, שכן אין באמת הבדל בין "כיבוש" 48' ל"כיבוש" 67'. לצערי אירופה וכן תועמלני השמאל הקיצוני בישראל לא מכירים את הדו קיום שנוצר כאן ב-40 שנה, את השנים בהן השווקים היו משותפים, את עשרות אלפי הערבים המתפרנסים במפעלים אלו שיואלצו להתפטר בעקבות החרם ולהתדפק כפליטים על אדמת אירופה. תגובתה של מדינת ישראל צריכה להיות בהחלטת חוק של סימון כל מוצריה. אנו גאים במוצרים שלנו המשרתים את כל העולם, ולא ניתן לנסות ולהחרים חלק מאיתנו. מי שלא רוצה מוצרים ישראלים יקבל עולם ללא אינטל, ללא טבע, ללא הפירות והירקות הישראלים, וכן ללא מוצרינו הנכנסים מדי שבוע לעזה. הדבר לא יהיה קל, אבל במציאות הנוכחית אסור למשק הישראלי להתעלם מהצעד החריף שעושים מחדשי החרמות משנות השלושים של המאה הקודמת".  

לאחרונה שיגר ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב לשרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, ובו קרא לה לסכל את האישור. "אימוץ היוזמה יפגע ביחסים בין האיחוד האירופי לבין ישראל, וליחסים אלה חשיבות לשני הצדדים", כתב נתניהו, "סימון הוא צעד מפלה ביותר, שלא אומץ ברוב המכריע מבין 200 הסכסוכים הטריטוריאליים ברחבי העולם". נתניהו הוסיף כי מדובר "בצעד פוליטי נגד ישראל", והנו בגדר "הפעלה של סטנדרט כפול כלפיה".

המושכים בחוטים

 מכון המחקר "NGO Monitor", החוקר את קמפיין החרם נגד ישראל, פירסם בנושא דף מידע בשם "המושכים בחוטים: ארגונים תומכי BDS קידמו את ההחלטה לסמן מוצרים". 

"החלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים ישראלים שיוצרו ביו"ש, ברמת הגולן ובמזרח ירושלים היא צעד נוסף במסע הדה-לגיטימציה המתמשך של ארגונים לא ממשלתיים נגד ישראל", אמר פרופסור ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר. לדבריו, "אסטרטגיה זו היא גם הכוח המניע של קמפיין ה-BDS נגד ישראל, אותו מובילים ארגונים המתנגדים למשא ומתן ולתהליך השלום וממומנים על ידי האיחוד האירופי".

על פי מכון המחקר, האיחוד האירופי העניק במהלך השנים מאות מיליוני יורו, שנועדו לסיוע הומניטארי ולקידום תהליך השלום, לארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים המנצלים את ערך זכויות האדם לקדם את האג'נדה הפרטית שלהם. 

ארגונים אלו מבצעים לובי נרחב באיחוד האירופי, שבתורו מאמץ את רעיונותיהם. כך למשל משתמש האיחוד במושגים כגון "יישום חוקי הגנת הצרכן האירופי" ו"מדיניות עקבית" כלפי מוצרים מיו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים, המסיטים את הדיון מהמטרה האמיתית של פעילות הארגונים, שהיא חרם מוחלט על ישראל, תוך חתירה תחת קיומה כמדינת הלאום של העם היהודי.

דוגמה מרכזית לפעילות מעין זו היא הדו"ח "מוכרים את השלום", שיצא באוקטובר 2012. עשרים ושניים ארגונים לא-ממשלתיים, הזוכים למימון אירופי ישיר ועקיף, קראו למדינות האיחוד האירופי "להטיל על ישראל סנקציות כלכליות שונות", והמליצו על "סימון מדויק של מוצרי התנחלויות כצעד ראשוני", ועל החרפת הסנקציות עד כדי "איסור מוחלט על ייבוא של מוצרי התנחלויות ואיסור על העברות כספים להתנחלויות ולפעילויות הקשורות אליהן".

דוגמה נוספת היא פעילותה של הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH), יחד עם הארגון הפלסטיני 'אל-חק' (הזוכה למימון מממשלות גרמניה, בריטניה, שבדיה, בלגיה, הולנד, שוודיה, שוויץ, דנמרק, אירלנד, נורבגיה ספרד והאו"ם). בינואר 2013 פרסם הארגון דו"ח בשם "מזינים את הכיבוש", שבו ציין כי "נושא סימון מוצרים מההתנחלויות נחשב על ידי אל-חק כצעד זמני בתהליך לאימוץ איסור כולל על סחר במוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק". 

מנכ"ל ארגון אל-חק, שהואן ג'בארין, שהרשויות בישראל ובירדן קושרות אותו לפעילות בארגון טרור, חזר על דרישה זו בחודש בספטמבר, בדברים שנשא בבריסל בפני ועדת האו"ם לזכויות הבלתי מעורערות של העם הפלשתיני.

ארגונים אלו עובדים יחד, בכדי לוודא שהאיחוד האירופי "לא יעצור בסימון המוצרים". לפי מצגת שניתנה על ידי זנביב פאול מ-FIDH, לשיתוף הפעולה עם ארגון אל-חק יש "ערך מוסף" במלחמה הכלכלית נגד ישראל. בנוסף, שני הארגונים היו ממובילי קמפיין ה-BDS נגד חברת הסלולר אורנג'.

כאשר הנהגת האיחוד האירופי החליטה בספטמבר על סימון מוצרים ישראלים שיוצרו מעבר לקו הירוק, ועדת ה-BDS הפלשתינית פרסמה הודעה בה היא מציינת בפירוש כי הסימון אינו צעד מספק מבחינת הפלשתינים. "הוועדה הלאומית הפלשתינית לחרם, משיכת השקעות וסנקציות, מחשיבה את הצעד של האיחוד האירופי בנושא סימון מוצרים ישראלים מההתנחלויות כלא מספק ביחס למחויבויות המשפטיות של האיחוד האירופי במסגרת המשפט הבינלאומי", לשון הועדה.

"הדוגמאות הרבות מראות שארגונים פוליטיים רבים לא רק שמיישרים קו עם החלטת האיחוד האירופי לסימון מוצרים, אלא גם היו פעילים בעיצוב ההחלטה ובקידומה, כצעד נוסף במלחמתם המתמשכת נגד מדינת ישראל", מוסיף פרופ' שטיינברג. "האיחוד האירופי והמדינות החברות בו הם התומכים המרכזיים של רבים מהארגונים המקדמים את קמפיין ה-BDS, ותמיכה זו אינה עומדת בקנה אחד עם המטרות המוצהרות של האיחוד האירופי לקידום המשפט הבינלאומי ההומניטארי ולקידום זכויות האדם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו