נדמה שבשנים האחרונות האלימות הפכה חלק בלתי נפרד המספורט בישראל. קטטות מחוץ למגרשים, קריאות גזעניות, ניסיונות לתקיפת שחקנים וגם אוהד אחד פצוע קשה מגרזן בראשו - כל אלו הם מנת חלקו של הכדורגל הישראלי, לדוגמה.
כדי להבין עד כמה בעיית האלימות והגזענות במגרשי הספורט חמורה ועד כמה הגופים שאמורים לטפל בנושא לא עושים מספיק, צריך לקרוא את דו"ח מבקר המדינה, שבדק בשנה שעברה את יישומו של חוק האלימות בספורט בין העונות 2014-2011, ושבמסגרתו נבדקו הפעולות להתמודדות ולמיגור התופעה מצד משרד התרבות והספורט, המועצה למניעת אלימות בספורט, המשטרה, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל. המסקנות והתוצאות של הדו"ח ממש לא מעודדות.
ע"פ הדו"ח, שניתן היום (ד') לפרסום, עולה כי מאז הוקמה המועצה למניעת אלימות בספורט ב־2009, היא לא הציעה תוכנית לטיפול באלימות ולא הביאה לידי סיום פעולות שנועדו לשפר את אבטחת האזרחים באירועי ספורט. לגבי משרד התרבות והספורט נטען כי לא ננקטו פעולות ארוכות טווח ללמידה ופיתוח תוכניות למיגור האלימות ולהגברת המודעות הציבורית בכל הנוגע להיקף הבעיה.
עוד עולה מהדו"ח כי משרד התרבות והספורט, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל לא קבעו סטנדרטים בסיסיים מוסכמים לתנאים במגרשים, לרבות אלה של ליגות החובבים, שבם בעיית התשתיות חמורה במיוחד. בליגות המקצועניות אין אכיפה של הושבת אוהדים במקומות המסומנים, לא ננקטות פעולות לעידוד הגעת נשים וילדים למגרשים ואין תוכנית בשיתוף האוהדים דוגמת ייסוד ארגוני אוהדים והנפקת תעודת אוהד.
את עיקר הביקורת סופגת המשטרה, וזאת בשל המספרים הבאים: מתוך 520 חקירות שנפתחו נגד אוהדים בגין עבירות במגרשים בין העונות 2014-2011, 397 (76%) נסגרו, 226 מתוכם בשל חוסר עניין לציבור. הנתון הבא הרבה יותר מדאיג - 341 אוהדים אלימים הורחקו באותן עונות על ידי המשטרה, אך כ־%86 מהעצורים לא חויבו להתייצב בתחנת המשטרה בזמן משחק. המשמעות: האוהדים האלימים לא נענשו והמשיכו להגיע למשחקי קבוצותיהם.
"ההוראה להקפיד על הטלת חובת התייצבות בתחנת המשטרה, שהיא הסנקציה האפקטיבית ביותר למניעת כניסתם של אוהדים אלימים למגרש, כמעט שאינה קיימת, ובכך לא מנצלת המשטרה כלי שיכול היה למזער את נזקי האלימות במגרשים", כתב מבקר המדינה, יוסף שפירא. המשטרה, מצידה, מסרה בתשובתה כי על פי החוק לקצין המשטרה יש סמכות להורות למורחק להתייצב בתחנה, אך אין הוא חייב לעשות כן.
עוד מתברר כי המשטרה הקצתה כוחות מתוגברים במשחקי הליגות המקצועניות, אך לא הובילה לצמצום האבטחה במגרשים בהתאם לחוק האלימות בספורט. כמו כן, גם לאחר שנתיים וחצי מאז המלצת ועדת צור להקים יחידה שתעסוק באלימות ובהימורים בלתי חוקים בספורט, המפכ"ל לא אישר את המתווה להקמתה.
נתון מדאיג נוסף הוא המספר המועט של התיקים שפתחה המשטרה בעונות המדוברות בגין קריאות גזעניות - 19, שמתוכם הוגשו רק 10 כתבי אישום. המבקר כותב בנושא: "מיעוטם הבולט של תיקי החקירה וכתבי האישום בשל התבטאויות גזעניות משקף חולשה מהותית ועשייה בלתי מספקת של כל מערך האכיפה המשטרתי, המבצעי והחקירתי. ספק אם המשטרה נקטה בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי ליישם את המדיניות של 'אפס סולנות' בנושא".
גם בהתאחדות לכדורגל נמצאו ליקויים בכל הקשור לאלימות וגזענות, שכן על פי הדו"ח ההתאחדות לא מיישמת את מתווה שלושת הצעדים של אופ"א במקרה של קריאות גזעניות - דרישה של הכרוז מהקהל לחדול מהקריאות, לאחר מכן הפסקת המשחק לעשר דקות ובסופו של דבר הפסקת המשחק לחלוטין. "על ההתאחדות, בשיתוף גורמי האכיפה ומשרד הספורט, לפעול לשימוש בהפסקת משחק ולהסתייע לשם כך במינהלת הליגה", נכתב בדו"ח. בהתאחדות טענו כי גם במדינות אחרות לא מיישמים את שלושת הצעדים של אופ"א, אך הבהירו כי יעבירו את הבקשה למינהלת, שתבדוק מול הקבוצות האם ניתן ליישם את הנושא.
ההתאחדות גם לא דורשת מהקבוצות לייצר תוכנית חינוכית להתמודדות עם גזענות, לא מבקשת מהאוהדים לפעול נגד התופעה ואינה מחייבת את השחקנים והמאמנים, למעט בנבחרת ישראל, להירתם לפעילות פומבית בנושא. כמו כן, היא לא בודקת שהנהלות המועדונים נוקטות סנקציות נגד אוהדים שמפרים את הכללים ולא אוכפת את הדרישה מהקבוצות לגנות במשחקים כל גילויי גזענות. ההתאחדות הסבירה כי אינה מוסמכת להתערב בניהול הקבוצות, אך המבקר המליץ "לבחון גיבוש סנקציות כספיות כנגד הנהלות המתעלמות לחלוטין מביטויי גזענות של אוהדיהן".
מהבדיקה עולה גם כי בעונות 2013 ו־2014 בוצעו 465 עבירות של בעלי עניין - מאמנים, שחקנים ובעלי תפקיד, עלייה של 73% לעומת שתי עונות קודם לכן.
המבקר קובע גם כי משרד הספורט ואיגודי הספורט לא נרתמו כדי לקדם בחוק או בדרכים אחרות את הגבלת השידור של אירועי אלימות בתקשורת. כידוע, בכמה מדינות בעולם ובהתאם להנחיות אופ"א, כלי התקשורת מתבקשים שלא לשדר ו/או לפרסם תמונות של אירועים אלימים. משרד הספורט הסביר כי ב־2014 ביקש מההתאחדות לקבל את תנאי הרישוי של אופ"א והחקיקה האנגלית שמסדירה זאת, אך ההתאחדות טרם העבירה תשובה מפורטת בנושא.
שרת התרבות והספורט מירי רגב // צילום: מארק ישראל
השרה רגב: "אפס סובלנות לאלימות במגרשים"
שרת התרבות והספורט מירי רגב הגיבה לאלימות במגרשי הספורט: "אני מברכת את מבקר המדינה על הדו"ח החשוב הזה ועל הדיון הציבורי בעניינו. דו"ח המבקר לשנת 2014 שפורסם היום מתאר את מה שעלה מהמציאות בשטח במשך שנים. הבעיות והכשלים החמורים בסוגיות השונות בספורט ובעיקר בנושא האלימות, הובאו לשולחני עם כניסתי לתפקיד ונידונו לעומק בוועדה שהקמתי טיוטת הדו"ח הנ"ל, ממצאי ועדות העבר ומסקנותיהן מהווים בסיס למדיניות אותה אני מובילה ועיקרה – אפס סובלנות לאלימות".
רגב הודיעה כי בימים הקרובים יתחיל משרד התרבות והספורט ליישם שורת החלטות על מנת למגר את תופעת האלימות במגרשים: "הדיון המעמיק שהובלתי בחודשים האחרונים הבשיל לכדי ביצוע ובימים הקרובים אציג שורת החלטות מהותיות שבאמצעותן אנו נלחם באלימות במגרשים באופן נחרץ ומשמעותי כפי שלא נעשה בעבר. האלימות פוגעת בספורט הישראלי, בספורטאים ובאוהדים, אנו נפעל בנחישות לעצור זאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
