צילומים: GettyImages //

צ'יליאני חריף

בזמן שבכנסת מתחוללת סערה בנוגע לרפורמות בדמי הניהול, עומדת להתחיל ב־2016 רפורמה דרמטית לא פחות ששמה "המודל הצ'יליאני" • מה משמעות המודל? על מי הוא ישפיע? ומה חשוב לדעת בנושא?

עוד חודשיים צפויה להיכנס לעולמנו רפורמה שתשפיע על הכיס ועל החסכונות של כולנו. הרפורמה, העונה לשם "המודל הצ'יליאני", דורשת מאיתנו קצת הבנה, מוכנות ונכונות לבצע שינויים. אם אכן נפעל בהתאם, הרווח יהיה כולו שלנו.

מקורו של המודל, שמתבסס על רעיון דומה שנהוג בצ'ילה, ברצון להתאים את מודלי השקעת הכספים במוצרים הפנסיוניים כך שיתאים את רמת הסיכון למשתנים שונים, ובהם הגיל שלנו. "עבור חוסכים צעירים יופנה חלק גדול יותר מהכספים לנכסי סיכון דוגמת מניות ואג"ח בדירוג נמוך, ועבור החוסכים המבוגרים יפחת שיעור החשיפה לנכסים כאלה, על חשבון נכסים סולידיים יותר", מסביר שחר ראובני, אנליסט טווח ארוך ממערך ייעוץ בהשקעות של בנק לאומי.

לדבריו, "על פי הנחיות משרד האוצר, החל ממועד זה כל חוסך חדש, שלא בחר אחרת, ישויך כברירת מחדל למסלול חיסכון שבו החשיפה לנכסי סיכון פוחתת עם הגיל".

המודל הצ'יליאני נוצר, בין השאר, בשל המשבר הכלכלי בשנת 2008, שבו חל זעזוע עמוק בשווקים הפיננסיים. בעקבות האירועים, מי שהיה קרוב לגיל הפרישה ספג ירידה חדה מאוד בחסכונות שלו בפרק זמן קצר. חלק מהמשקיעים נבהלו, העבירו את הכסף לאפיק סולידי ובכך "נעלו" את ההפסד. ההתאוששות המהירה והמפתיעה ב־2009 כבר לא השפיעה עליהם.

לדברי ראובני, אף שחלפו יותר משבע שנים, גם כיום מרבית כספי הגמל - כ־95 אחוזים מהם, ליתר דיוק - עדיין נמצאים באותו מסלול "כללי", שאמור להתאים גם למשקיע בן 20 וגם למי שנמצא לפני פרישה בגיל 60. "זהו עיוות", מסביר אייל סיאני, ממונה ציות ואכיפה פנימית בבית ההשקעות הלמן־אלדובי, ומדגיש כי "המודל הצ'יליאני אמור לייצר חלופה עתידית חכמה יותר". 

באפשרותכם, החוסכים, לבקש לנהל את הכספים באופן שונה, ובכך ליהנות מיתרונות המודל. "התאמה מיטבית של החשיפה לסיכון מושפעת מצורכי העמיתים ומהעדפותיהם. כך לדוגמה, אדם שיש לו חסכונות נוספים יכול להרשות לעצמו להסתכן יותר מחוסך שזהו לו החיסכון היחיד, ובאופן דומה גם עמית שרגיש פחות לתנודתיות התיק מתאים יותר להשקעה בנכסי סיכון", מסביר ראובני.

כמו כן הוא מציין כי "החיסכון הפנסיוני כולל מרכיבים נוספים שדורשים התאמה אישית. לכן, בכל מקרה, כדאי לקבל ייעוץ מקצועי בנוגע להתאמת החיסכון ולא להסתפק במסלולי ברירת מחדל".

כדי ליהנות מהמודל הצ'יליאני צריך, איך לא, לשלם גם מחיר. "המשמעות של המודל רלוונטית פחות למי שיש לו כסף כיום בקופת גמל במסלול כללי ורלוונטית יותר למי שמצטרף או מבקש לעשות שינוי בקופת הגמל", מסביר סיאני, "אבל חשוב לדעת שעל פי הנחיית משרד האוצר, אותה קופה שתוסב למודל זה תאבד את היסטוריית ההשקעות שלה (Track Record) ותיחשב למעשה כקופה שהוקמה לראשונה ב־01.01.2016". 

לדבריו, "איפוס" הקופה עלול לייצר אפקט הרתעה על מנהלי קופות הגמל הגדולים, שלא ימהרו ליזום שינויים עבור לקוחותיהם. זאת, אף שהאוצר מאפשר לקופת גמל כללית להסב עצמה למבנה החדש של המודל הצ'יליאני, בתנאי שווידאה שהלקוחות מיודעים. 

"מהלך מבורך"

אז מה צפוי מתחילת 2016? ראובני מציין כי משרד האוצר הינחה את החברות המנהלות לפתוח מסלולי חיסכון, שישמשו ברירת מחדל עבור חוסכים חדשים שלא בחרו אחרת, ובהם ינוהלו כספיהם. המודל הראשון הוא מודל שבו מנוהלים מסלולי השקעה ברמת סיכון משתנה, והעמיתים נעים בין המסלולים בהתאם לטווחי הגילים: מסלול השקעה לחוסכים שגילם אינו יותר מ־50, מסלול שני לחוסכים בני 60-50 ומסלול השקעה לבני 60 ויותר שאינם מקבלים קיצבה. 

המודל השני הוא מודל שבו העמיתים נשארים באותו מסלול והנכסים מותאמים עם הזמן. טווחי הגילים בכל מסלול ינועו בין חמש לעשר שנים, עם הפחתה רציפה של הסיכון לאורך חיי החיסכון.

סיאני מעריך כי רוב השוק יציע ללקוחותיו את המודל הראשון, של שלושת טווחי הגילים. הוא מדגיש כי "המודל הגילי אינו חל על קרנות השתלמות ועל קרנות הפנסיה הוותיקות. הוא כן חל על החסכונות ארוכי הטווח".

אייל סיאני \ צילום: דורון סער

עושים שמות

זאת ועוד, שינוי נוסף המתוכנן בקופות הגמל יהפוך אותן לשקופות יותר עבורנו. כך, לדברי סיאני, החל מ־01.01.2016 תהיה כל קופה חייבת להוסיף לשמה את אפיק ההתמחות שלה (אג"ח, מניות וכדומה). "כיום יש הרבה מקרים שבהם אתה לא יודע במה הקופה משקיעה כשאתה בוחן את השם שלה. זהו מהלך מבורך כי זה באמת יוצר שקיפות ובהירות המסייעות לחוסך לוודא שרמת הסיכון בפועל ברורה לו ומותאמת לצרכיו", הוא מוסיף.

דבר נוסף שצפוי לקרות בעוד חודשיים, לדברי סיאני, הוא הגבלה על מספר המסלולים של קופת הגמל וקרן ההשתלמות. לדבריו, "הגופים יוכלו, כל אחד בנפרד, לנהל רק עד עשרה מסלולים שמתמחים כל אחד בהשקעה באיגרות חוב, במניות ועוד".

כל השינויים הנ"ל צפויים, כאמור, להיכנס לתוקפם ב־1 בינואר. לנו נותר כעת לא להיבהל, להבין ולפעול כדי ליהנות מיתרונות המודל. "העיקרון המנחה נכון ורצוי, בייחוד לנוכח מה שראינו בתקופות משבר כמו זו של 2008. ימים יגידו אם אכן ציבור החוסכים תומך במודל זה ומצטרף אליו", סיכם סיאני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...