עבור אלפי פליטים שהיו לכודים בימים האחרונים בתוך הונגריה ועבור עשרות אלפים שעוד נמצאים בדרך אליה, סוף השבוע הזה היה כנראה הדבר הקרוב ביותר לראשית גאולתם: אוסטריה וגרמניה הודיעו כי הן פותחות את שעריהן בפני המהגרים - ונחשול אנושי אדיר מיהר לנצל את ההזדמנות.
רק אתמול הגיעו לתחנת הרכבת של מינכן 7,000 מהגרים שעשו את הדרך מבודפשט דרך וינה וזלצבורג, שעבורם גרמניה היא הארץ המובטחת.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הכל החל דווקא בצעד הסמלי של כ־500 פליטים שנואשו מלחכות לרכבת המיוחדת לגרמניה ופשוט פתחו בצעדה צפונה לעבר הגבול עם אוסטריה. "מתחילים ללכת, זה ממלא אותי באנרגיות", אמר חאלד, סורי מחאלב, שצעד עם אשתו ושלושת ילדיו. מי שצעדו את רובה של טורקיה בחום הקיץ, יצעדו די בקלות את הסתיו ההונגרי, גם אם מטפטף. הצעידה עשתה את שלה: עשרות אוטובוסים החלו לשנע את המהגרים ובתוך יממה 6,500 מהם הגיעו אל הגבול האוסטרי.
במעבר גבול בין הונגריה לאוסטריה ליד העיירה ניקלסדורף בצד האוסטרי נרשם אירוע שמסמל את ההבדל בין אירופה שהתגלתה בהונגריה לבין אירופה האחרת, שאליה כל כך ייחלו הפליטים להגיע. בלילה שבין שישי לשבת, נדהמו שוטרים אוסטרים מסירובם של נהגי אוטובוסים הונגרים לנסוע בסך הכל עוד שני קילומטרים עד לתחנת הרכבת בניקלסדורף כדי שמשפחות הפליטים, חלקן עם פעוטות, לא יצטרכו לצעוד בגשם כבד עד לתחנת הרכבת שם חיכתה להם ההסעה לווינה. השוטרים הדליקו אבוקות וליוו את המשפחות בשולי הכביש עד לתחנה.
הונגריה: אוטובוסים מסיעים פליטים מבודפשט אל הגבול האוסטרי // צילום: אי.פי.אי
בניקלסדורף הם כבר התקבלו על ידי תושבים מקומיים חילקו להם שמיכות, מטריות ושתייה חמה. עשרות אזרחים הגיעו לעיירה כדי להציע טרמפים חינם לווינה, ואילו עובדי חברת הרכבות האוסטרית התנדבו לעבוד שעות נוספות חינם כדי להפעיל רכבות עבור הפליטים. בתחנת הרכבת של מינכן - שער הכניסה לגרמניה - חיכו למהגרים עשרות אנשים עם שלטי ברכה, צעצועים לילדים ומתנות.
"אמא מרקל"
בכלל, גרמניה צפויה לקלוט עד סוף השנה 800 אלף פליטים - פי ארבעה יותר מבשנה רגילה. הקנצרלית מרקל הכריזה כי גרמניה תקלוט מהגרים, ורק אז תבדוק את זכאותם למעמד פליט. המשמעות: גרמניה תכניס לשטחה כל מי שירצה. "יש לנו כלכלה בריאה", הסבירה. מרקל, אגב, כלואה בין הפטיש לסדן כאשר בימין הקיצוני מכנים אותה "בוגדת בעם" על נכונותה לקלוט מהגרים, ואילו בשמאל ובמרכז מגנים את תגובתה האיטית להצתות של בתי מחסה לפליטים.
פליט עם תמונת מרקל. הפכה לגיבורת הפליטים הסורים // צילום: אי.פי.אי
גישתה של מרקל זיכתה אותה במעמד של גיבורה בקרב הפליטים הסורים. ברשתות החברתיות היא מכונה "מאמא מרקל" ו"מרקל, האם הרחמנייה". "מרקל היא אישה מכובדת, ערכית והומנית", אמרה מונזיר, מהגרת מסוריה, "היא אמא לכל הסורים". האשם א־סוכי, גם הוא מהגר מסוריה, אמר: "מרקל היא מצילת הילדים הסורים מגיהינום המלחמה והקיצוניות".
בהונגריה, מנגד, מתלהבים קצת פחות. הסיבה: ההחלטה הגרמנית לקלוט פליטים פירושה התגברות הזרם שלהם לתוך הונגריה, שבונה גדר על גבולה עם סרביה. "מה שקרה בהונגריה הוא תוצאה של כישלון מדיניות ההגירה האירופית והכרזות חסרות אחריות של פוליטיקאים אירופאים", אמר שר החוץ ההונגרי, פטר סיירטו.
בינתיים, בלוקסמבורג נועדו שרי החוץ האירופיים לדון בפתרון את המשבר. אנטוניו גוטרש, העומד בראש נציבות האו"ם לפליטים, קרא לאיחוד האירופי לקלוט כ־200 אלף פליטים. באיחוד מתגבשת תוכנית ליישב מחדש 160 אלף פליטים שהגיעו לאיטליה, יוון והונגריה.
צועדים לתוך אוסטריה // צילום: אי.פי.אי
האו"ם: לקלוט 200 אלף
ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, שהפגין חוסר התלהבות מהדרישה הגרמנית לחלוקה הוגנת של המאמץ, הודיע במהלך סוף השבוע כי בריטניה תקלוט אלפי פליטים נוספים. קמרון ציין כי בריטניה היא התורמת השנייה בהיקף הסיוע ההומניטרי לסוריה והודיע על תרומה נוספת של 100 מיליון ליש"ט למחנות הפליטים בסוריה, בטורקיה, בירדן ובלבנון. קמרון הבטיח גם לקלוט אלפי פליטים נוספים מבלי לציין מספר מדויק.
ראש ממשלת פינלנד יוהה סיפילה אמר כי הוא מציע את ביתו הפרטי לפליטים. גם ארגנטינה, שבה קהילה גדולה של יוצאי סוריה, הודיעה כי תקל על סורים שיבקשו להתיישב בשטחה.
בהכנת הידיעה השתתפו דוד ברון, ארז לין ואלי לאון
• • •
ביקור במחנה ההונגרי שממנו ברחו הסורים
גדרות תיל ומבנים טרומיים: ברוכים הבאים ל"מחנה לפיתוח פליטים"
ביצ'קה היא עיירה שנמצאת 36 קילומטרים מצפון לבודפשט - רוב ההונגרים כלל לא מודעים לקיומה. אבל בסוף השבוע שעבר זכתה ביצ'קה לפרסום עולמי. פליטים עלו על רכבת בבודפשט בחושבם שפניה לווינה. הם הורדו מהרכבת בביצ'קה והופנו למחנה פליטים מקומי. חלקם ברחו אתמול משם ברגל והחלו בדרכם לבודפשט.
המחנה עצמו בנוי ממבנים טרומיים, מגודר גדרות תיל, ומעליו מתנוסס השלט החינני שאומר משהו כמו "מרכז לפיתוח פליטים" של הקהילה האירופית. השוטרים בודקים את הנכנסים והיוצאים. לתקשורת ולאנשים שאינם פליטים אין כניסה. אבל גם לא לכולם יש יציאה.
מתברר שהמחנה קיים כבר קרוב לשנתיים. "יש בפנים פקיסטנים שנמצאים שם מאז 2013", אומר לי זאהר, פליט סורי. לפקיסטנים אין מעמד פליט.
הוא מודה שהתנאים במחנה כנראה משופרים מאלו שבתחנת המעבר בקלטי. "יותר נקי ופחות אנשים", נימק. זה לא ימנע ממנו להמשיך היום או מחר לבודפשט. אני שואל אותו אם הוא יודע שהמרחק לאוסטריה הוא עדיין 130 קילומטר. "צעדתי 150 קילומטרים ליום בטורקיה", השיב.
אפס המעש של המדינות המוסלמיות העשירות, מדינות המפרץ וסעודיה, זוכה לבוז גדול מהפליטים. "השליטים שלהם דואגים רק לכסף", אמר זאהר. אבל יש גם מוסלמים שעוזרים.
עומאר הוא מתנדב ב"האסנה", ארגון הומניטרי־מוסלמי גדול מאוד, שמממנים טורקים תושבי אירופה ומסייע במשברים רבים בעולם. במגרש החניה ליד סופרמרקט לא רחוק מהמחנה הם מחלקים מזון, אבל גם הרבה ציוד סניטרי - לחיתולים יש ביקוש גדול. "זה כל כך מעציב אותי לראות דברים כאלו קורים בימינו. מביש שמדינות אירופה מסוימות, גם אוסטריה, אומרות שחיי נוצרים חשובים יותר מחיי מוסלמים. העולם לא עשה כלום".
רונן דורפן, מחנה ביצ'קהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו