מספיק לקרוא את סעיף 5 באישום נגד הרוצח ישי שליסל כדי להבין עד כמה מחדל האבטחה במצעד הגאווה הוא חמור: "הנאשם ניסה להיכנס אל מתחם הצועדים מכיוון רחוב לינקולן, אולם שוטרות שהיו במקום ביקשו ממנו להתרחק מהמקום. הנאשם שב על עקבותיו ופנה לרחוב הסמוך".
אי אפשר להבין אחרת את הפיסקה הזו, לבד מהעובדה שהשוטרות הללו לא תודרכו ולא ידעו מי ניצב מולן. וכשרוצח פוטנציאלי פוגש שוטרות שאיש לא צייד אותן במודיעין הדרוש, הרוצח פועל. ממצאי ועדת בדיקת המחדל טרם פורסמו, אבל גם בפרסומם לא יהיה אפשר להתכחש לעובדה שכשל האבטחה הוא כשל כלל־מערכתי שנוגע לכל הרמות במשטרה. החל מרמת המחוז, אגף המבצעים, החקירות והמודיעין, וכלה בשירות בתי הסוהר.
במבחן התוצאה הוכח שכולם נרדמו בשמירה. מצופה היה שבאירוע עם רגישות שכזו, שלא בא בהפתעה, מישהו יקום וינופף בדגל אדום, אך כמו בשיר הידוע של הגשש - "אף אחד לא קם". צדק השר גלעד ארדן שלא קיבל את ממצאי ועדת הבדיקה. לא מתקבל על הדעת שמפקדים שהיו מעורבים במחדל כה חמור יקבלו פרס מחברי הוועדה שבראשה עומד ניצב בדימוס, ו"יועברו מתפקידם". לא יכול להיות שבעידן המודרני והטכנולוגי ועדה שמונתה לחקור מחדל תגיש את ממצאיה בלי שגבתה עדות מרכזית מקצין רק בשל שהותו בחו"ל.
השילוב של מכירת כרטיסים מעבר למותר בפסטיבל ערד ומספר מצומצם של שוטרים חרץ את גורלם של נערים שנמחצו למוות. מפקד מחוז נאלץ לסיים את תפקידו, ונגד מפקד מרחב הוגש אישום פלילי.
ואילו במקרה הזה לא רק שיש ניסיון לגמד את המחדל - מפקדים שהיו אחראיים לאירוע מסרבים לקבל אחריות. לא צריך להיות מבין גדול במשטרה כדי להבין שמי שלא יודע לקבל אחריות, אל לו לצפות כי פקודיו יקבלו אחריות.
• • •
האישום והמחדל: כך תיעתע שליסל במשטרה
כתב האישום נגד הדוקר ממצעד הגאווה בירושלים חושף: שליסל עקף שוטרות שלא זיהו אותו, נטמע בהמון לאחר שפנה לרחוב חלופי - והחל במסע הרצחני
שליסל בבית המשפט, אתמול \ צילום: נעם ריבקין פנטון
האישום שהוגש אתמול בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד ישי שליסל חושף פרטים חדשים על המחדל המשטרתי באבטחת מצעד הגאווה בירושלים בחודש שעבר, שבו נרצחה הנערה שירה בנקי ז"ל.
לפי האישום, שליסל הסתיר את הסכין בתוך בגדיו וניסה להיכנס למתחם הצועדים מכיוון רחוב לינקולן, אולם שוטרות שהיו במקום ביקשו ממנו להתרחק. הוא שב על עקבותיו ונכנס אל מתחם הצועדים תוך כדי שהוא עוקף אותן. בנקודת זמן זו החל שליסל במסע דקירות, כשהוא תוקף את הצועדים שנקרו בדרכו כדי לגרום למותם.
התובעת עו"ד אושרת שוהם ביקשה להאשים את שליסל ברצח בכוונה תחילה, בשישה ניסיונות רצח ובפציעה בנסיבות מחמירות. כמו כן, היא ביקשה מבית המשפט לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים.
עוד בטרם מצעד הגאווה בבירה התבטא שליסל בכמה הזדמנויות, הן באמצעי תקשורת והן בתליית מודעות בבתי כנסת בשכונות חרדיות בירושלים ובקריית ספר, נגד קיומו של המצעד. כן קרא שליסל בדבריו לעשות מעשה נגד משתתפי המצעד.
הפסיכיאטר המחוזי קבע לאחרונה כי שליסל, שאינו מיוצג משפטית, כשיר לעמוד לדין. בדיון בהארכת מעצרו אמר אתמול שליסל לשופט ביהמ"ש המחוזי, רם וינוגרד, כי "אין לכם סמכות לשפוט אותי, ולכן איני מעוניין להיות מיוצג". למרות זאת, הורה השופט כי הסניגוריה הציבורית תייצג את שליסל בהליכי המעצר עד לתום ההליכים.
כזכור, בנובמבר 2007 הקל בית המשפט העליון בעונשו של שליסל, אשר הורשע בדקירת שלושה משתתפים במצעד הגאווה שהתקיים בירושלים ביוני 2005, וקבע כי ירצה עשר שנות מאסר, במקום 12 שנים שגזר עליו המחוזי בירושלים. שליסל חזר על מעשיו שלושה שבועות לאחר שסיים לרצות את תקופת מעצרו.
הפרקליטות הדגישה אתמול כי מעשיו של שליסל, נסיבות ביצועם וסמיכותם למועד שחרורו מן המאסר מורים כי יש לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
בהכנת הידיעה השתתפה עדנה אדטו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו