אילה שפירא אוחזת שלושה טושים צבעוניים בידה. הם מעט מחליקים לה בגלל כפפות הלחץ, אבל היא לא מוותרת. היא מצליחה לצייר שלושה לבבות מקבילים מושלמים, קישוט למכתבי התודה שכתבו הוריה לנשות גינות שומרון הסמוך. הילדה שנפצעה קשה כשבקבוק תבערה הושלך לעבר רכבה בשומרון חזרה הביתה, ליישוב אל מתן במעלה השומרון.
בעוד שבוע וחצי תתחיל את שנת הלימודים בכיתה ז' באולפנה ברבבה, מרחק של כעשרים דקות נסיעה מאל מתן. היא תגיע יומיים בשבוע לשיקום בתל השומר, לאשפוז יום, אבל תחזור לישון בבית. "זה כיף לחזור ללמוד, גם קצת נמאס לי מהבנים ביסודי", היא צוחקת, כאילו לא היתה עכשיו בשיגרה אחרת לגמרי.
המזגן לא מפסיק לעבוד. אילה ואביה אבנר (38), שנפגע גם הוא בפיגוע, מטופלים באמצעות חליפת לחץ, חבישה אטומה המפעילה לחץ מקומי ממושך על אזור הכווייה במטרה למנוע את התפשטות הצלקות ולרכך את העור. אילה צריכה ללבוש אותה 23 שעות ביום, יחד עם מסכת לחץ. רק קצב ההחלמה של העור יקבע כמה זמן היא תצטרך ללבוש אותה. מאז ששוחררה הביתה, היא ישנה בסלון, איפה שמרגישים יותר טוב את המזגן. היא מגלה בסוד שאת זה היא דווקא אוהבת, לישון לבד.
"המסכה היא זו שמדאיגה אותה", אומר אבנר . "לכל השאר היא התרגלה. אבל המסכה גורמת לילדים להיעצר, ולמבוגרים להעיף מבטים. אבא שלי אמר לה שאם היא רואה מישהו שמסתכל - שתגיד לו שיש לה כוויות בפנים ותסביר לו מה זה. כי כשמסבירים זה מוריד את הרתיעה. עדיין לא יצא לה ליישם את זה".
הכתבה המלאה - מחר ב"שישבת"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו