אחרי חצי שנה שבמהלכה התגוררו בניו מקסיקו ובלוס אנג'לס שבארה"ב, הדוגמנית יעל גולדמן ובעלה השחקן אוֹרי פפר חוזרים להילחם על מקומם בביצה הישראלית.
גולדמן ובת הזקונים תהילה כבר הגיעו לכאן לפני שלושה שבועות, ופפר ועמנואל הבכורה הצטרפו אליהן זמן קצר אחר כך. בשבוע שעבר כולם כבר התמקמו מחדש בדירתם ברחוב מאפו בתל אביב, מעדכנת יעל, "עד ההרפתקה הבאה של אורי". ואם כבר חטפתם יעפת, אז בתחילת השבוע הם קפצו לשלושה ימים למיקונוס לציון יום הולדתו ה־40 של פפר. הבנות, הפעם, נשארו אצל הסבתא.
השהייה בארה"ב לא נכפתה על גולדמן, להפך. ברגע שהנושא עלה, היא השיבה בחיוב בלי להתלבט. עם זאת, היא לרגע לא מנסה ליצור את הרושם שנהנתה מכל רגע. בניגוד לפעמים אחרות בעברה, שבהן הקריירה שלה היא שהכתיבה לה את מסלול חייה, הפעם הכל סבב סביב בעלה.
"בזוגיות אתה צריך ללכת אחורה ולהקריב מעצמך. התקופה הזאת היתה סביב אורי, ואני הלכתי אחורה", היא משחזרת. "נכון שהיו לי קמפיינים במקביל והמשכתי לעבוד, אבל זה לגמרי הזמן שלו. אם לא היינו עושים את זה, הוא היה נוטר לי כל החיים. בוא נזכור שלא מדובר בחוֹר בהודו, כן?"
במהלך מרבית השהות שם השניים התגוררו בדירה יפה מטעם הפקת הסידרה הבינלאומית "DIG", שבה מככב פפר. "הייתי בארה"ב והחיים שם מגניבים", היא מוסיפה. "טיילנו ויצאנו לסופי שבוע, והבנות למדו עוד שפה. אז בגדול זה לא היה נורא, אבל להגיד שזה לא היה קשה זה שקר. היו ימים שישבתי תקועה בניו מקסיקו, בלי חברים ובלי משפחה, והוא בצילומים".
מדוגמנית ישראלית עסוקה הפכת לעקרת בית אמריקנית ונואשת?
"סדר היום שלי שם היה לשים את הבנות בגן, משם לחדר כושר, ואז לסופר, לאסוף אותן, חוזרות הביתה, ונגמר היום. להגיד לך שזה החלום שלי? לא. להגיד לך שזה מה שהייתי צריכה לעשות ועשיתי את זה בכיף? התשובה היא כן, אל תעשה אותי האישה הממורמרת".
היה רגע שבו היית קרובה לעלות על מטוס בחזרה לארץ?
"היו הרבה כאלה. יש גם את העניין שאני רוצה להרים טלפון בשבע בערב ואצל אחותי אמצע הלילה, ואני לא יכולה וזה קשה. זה לא קרוב, לא היינו באירופה. בהתחלה אתה מרגיש תייר וזה נחמד, אבל עם הזמן זה יותר קשה".
בעלך העריך את ההקרבה הזאת?
"אני הודעתי לו שהוא צריך להגיד הרבה פעמים תודה, והוא אומר".
הוא היה עושה את זה בשבילך?
"לגמרי, לפני חודשיים היתה לי הצעת עבודה לעשות איזו סידרה בארץ, אז הוא אמר לי, 'יאללה בואי נקפל ונחזור'. בסופו של דבר ויתרתי עליה כי היא לא השתלמה לי".
היה מעניין אותך להצליח גם שם?
"הייתי עושה את זה כי כבר הייתי שם, אבל להגיד לך שזה החלום שלי? לגמרי לא".
ספרי לי רכילות. ראית את אנג'לינה בסופר, היא באמת יפה כמו בתמונות?
"עכשיו כשאתה שואל לא עולה לי כלום, אבל מן הסתם קורים דברים. יום אחד הלכתי עם השכנה שלי לסופר והיא אמרה לי, הנה זאת מהסידרה הזאת וזאת מהסידרה הזאת, אבל אני לא מזהה אותן".
ואם אורי יקבל תפקיד גדול באמריקה, תעשי את זה עוד פעם?
"אני אנשוך את השפה, ואנחנו נעשה את זה. החלומות שלו הם גם החלומות שלי, ולהפך, זו זוגיות".
עם בעלה, אורי פפר. "הודעתי לו שהוא צריך להגיד הרבה פעמים תודה, והוא אומר" // צילום: מאיר פרטוש
• • • • •
קשה להתעלם מהמראה של גולדמן. כשהיא יורדת מהקטנוע שלה ("אני שנים על שני גלגלים") בשכונת נווה צדק במכנסי ג'ינס קצרים ובטי־שירט לבנה פשוטה, אין מי שלא מסתכל עליה. גם האיחור שלה (עשרים דקות) נשכח כלא היה, כשנתקלים בעיניים הכחולות וברגליים הארוכות.
המפגש איתה מתקיים בקונדיטוריה האהובה עליה בשכונה הציורית. "לא התגעגעתם אלי?" היא שואלת בכניסה את המוכרים, שבוודאי שמחים לראות אותה. הפעם היא מסתפקת בבקבוק סודה קטן, למרות שלדבריה ביום אחר היא יכולה לאכול חצי מהמקום. לראיון היא מגיעה אחרי מעט מאוד שעות שינה. הסיבה: תהילה הקטנה עדיין סובלת מג'ט לג.
היא בתם של דני, אדריכל במקצועו, ועידית, עורכת דין. יש לה שתי אחיות, ענת ותמר, והיא האמצעית. ילדה טובה קריית אונו. "בתיכון לא הייתי הילדה הכי יפה, כי באישיות שלי אני אחת מהחבר'ה", היא פוסקת. "אני לא הכוסית, הפאם פאטאל שהולכת וכולם מסתובבים אחריה. אנשים שלמדו איתי ורואים אותי היום אומרים, 'זה לא ייאמן, איך פיספסנו אותך?'"
בתום הלימודים התגייסה לצה"ל ועשתה את צעדיה הראשונים בעולם הדוגמנות. "מכר שלי הביא אותי לסוכנות כמעט בכוח", היא מספרת על הרגע שבדיעבד שינה לה את החיים. "כי מהמקום שאני באה, דוגמנית זה לא כבוד גדול, זו מילת גנאי. בתחילת הדרך לא התגאיתי בזה שאני דוגמנית. תסכים איתי שבתקופה שלנו זה לא היה המקצוע הכי מכובד שיש".
אז זה היה מרד הנעורים שלך?
"בהחלט. ביחס לקריטריונים של אנשים שאני רואה ושומעת, אפשר להגיד שמעולם לא מרדתי. אבל ביחס לקריטריונים שלי, אני הייתי הילדה המרדנית בבית".
והמרד הזה השתלם לה, מאוד. כבר 17 שנה שהיא נחשבת לאחת מהדוגמניות העסוקות בארץ. בתיק העבודות שלה גם לא מעט קמפיינים בינלאומיים נחשקים, ובהם קמפיין לציון שישים שנה לחברת התכשיטים ה.שטרן לצידה של הסופר־מודל האגדית קייט מוס. בימים אלה היא מובילה את הקמפיין של הגרה.
עבורה הדוגמנות היא חוויה נעימה. בתעשייה הישראלית הקטנה יש לה שם של אחת שמסתדרת עם כולם, והיא נהנית כמעט מכל רגע. עם זאת, גולדמן מודעת היטב לאפשרות שנערות צעירות שעושות היום את צעדיהן הראשונים בענף לא נהנות בהכרח מאותו יחס חם. "כשאני מגיעה לסט, כולם כבר מכירים את כולם", היא מסבירה, "אבל אני לא יודעת איך מתייחסים לדוגמנית בת 16 על הסט.
"אני יכולה רק להגיד שבסופו של דבר איך שאתה, ככה יתייחסו אליך, ואם אתה יודע לכבד את עצמך ואת הסביבה שלך, יהיה לך כיף. אתמול היה לי יום צילום והיה מגניב. פגשתי אנשים שלא ראיתי הרבה זמן, אבל זה באמת עניין של חיבור ואווירה ואיך שזה עובד".
היו רגעים שבהם התפרקת בצילומים?
"היה לי יום צילום בתקופה ששאבתי חלב והילדה לא הפסיקה לבכות, אז אמרתי לכל הצוות, 'אני מצטערת, אני פשוט חייבת לנסוע רגע הביתה ותחכו'. אבל להגיד לך שצעקתי והעפתי דברים? זה לא. לרוב אני אשב ואני אשתוק ואני אחכה גם עד 12 בלילה אם צריך, ואני אעשה את מה שצריך. אבל כשאני אצא משם, אני אתקשר לסוכנת שלי בוכה ואגיד לה, 'באיזה קטע הייתי פה עד 12 בלילה?'. אני גם לא חושבת שיש הרבה מאוד אנשים בארץ שיכולים להרשות לעצמם להתנהג כמו דיווה על הסט".
אצלך זה חינוך מהבית?
"זה פשוט לדעת לעשות את העבודה שלי, גם אם זה לא תמיד נעים לי וקשה לי ולא בא לי. מה כבר יכול להיות מהותי ששווה להרוס את כל היום בשבילו?"
בחודש הבא תהיי בת 37 ואת עובדת במקצוע שבו הצעירות שולטות. זה מעסיק אותך?
"ברור, אני יודעת שלא ייקחו אותי עכשיו ל'פלפל' ואני מבינה את זה, כי בשלב הזה של החיים אני לא מתאימה לשם. האמת שחשבתי שבגיל מסוים ולא מבוגר מדי אני אעצור עם זה, אבל אני אוהבת לדגמן ואני נהנית מזה, אז למה לא? זה לא שאני לא נראית טוב".
• • • • •
היא מתנשאת לגובה 174 ס"מ, את המשקל שלה היא מעדיפה שלא לחשוף, אבל יש לה לא מעט להגיד בנושא. "כשאני רואה בחורה יותר מלאה מצטלמת, אני אומרת, 'וואו, איזה יופי זה', אבל בסופו של דבר המודל תמיד יהיה אישה גבוהה, רזה ויפה. לדעתי, הפרעות אכילה מגיעות מהבית", היא פוסקת, "והתפקיד של ההורים הוא לבדוק, להסתכל ולחנך".
מה את חושבת על הניסיונות לקבוע משקל מינימום לדוגמניות בחקיקה?
"אני חושבת שבסופו של יום זה שטויות, כי אין דרך לאכוף את זה ואין לזה רלוונטיות בעולם".
לך היו הפרעות אכילה בעבר?
"לא, כל החיים הייתי רזה. אני חושבת על מי שקוראת את זה ואומרת, 'די, גם זאת', אבל אני באמת באה ממשפחה של שחיפים. אם זה עוזר, אז אבא שלי דחה את הגיוס בשנה בגלל תת־משקל".
כבחורה שהיתה רזה כל החיים, איך הרגיש לך להיות בהריון?
"מוזר. לא אהבתי לראות את עצמי בהריון ולא הרגשתי טוב עם עצמי. אני אוהבת ורגילה להיות רזה, וההריונות היו כבדים ולא נוחים לי. אני רואה נשים אחרות בהריון, וזה מהמם בעיניי. אני אומרת, 'הנה התגלמות החזה והציצי והתחת והתפרצות הנשיות', אבל את עצמי בתקופה הזו לא אהבתי".
בטח יש משהו אחד שאת מתגעגעת אליו.
"בטח, החזה. כל החיים הייתי שטוחה ואהבתי את זה. אבל אחרי שילדתי והנקתי, חזרתי פתאום לציצי הקטן וזה היה מבאס. היה לי טוב עם מה שיש כל החיים, ופתאום גיליתי שאפשר אחרת".
עשרים אלף שקלים ויש לך חדש.
"כשאני אסיים עם ההריונות תדבר איתי, כרגע אני לא שם. לבוטוקס, לעומת זאת, אני כן מתקרבת וזה על הפרק לגמרי. יש לי עור עדין, ואני יודעת שאני אצטרך".
גם המקצוע שלך וגם המקצוע של אורי לא מבטיחים עבודה לכל החיים. שיקולים כלכליים זה משהו שאת חושבת עליו? חששות?
"אתה מסתכל פה על בחורה פולנייה שנשואה לשחקן, אז נראה לך שאין חרדות? ברור שיש, אבל בינתיים זה עבד סבבה".
את שומרת משהו ליום שבו לא יהיו עבודות?
"לגמרי".
אני מניח שלא תהיה לך בעיה לפרסם תמונה באינסטגרם כדי לקדם מוצר או ללכת לאירוע מיוחצן בתמורה לתשלום.
"אני לא נגד זה בכלל, זה חלק מהתעשייה ושחקן לא יכול להתקיים בארץ רק ממשחק. אני עושה את זה, אבל לא במינונים גבוהים. אצלי באינסטגרם זה קורה אחת לכמה חודשים, אבל זה נראה לי לגיטימי. הכוח של זה קיים ואם זה נעשה בחן, אז למה לא? מה הסיפור?"
• • • • •
בעבר הנחתה את תוכנית הנוער המיתולוגית "אקזיט" (לצד עפר שכטר, אסי עזר ומלי לוי) ושיחקה בסדרות "הנפילים", "דני הוליווד", "החברים של נאור" ו"נשות הטייסים", אך בשנים האחרונות זמן המסך שלה הצטמצם והיא הראשונה להודות בכך שמדובר בטעות שדורשת תיקון. "זה נשמע לי הגיוני ומהלך טבעי שאנחה תוכנית בוקר, למשל. אני מתאימה, ובלי לעוף על עצמי, אני אהיה טובה בזה".
ומה עם המשחק?
"עד עכשיו השתקתי את המקום הזה, וזו טעות. אני יכולה לשחק ואני יכולה לעשות את זה טוב, אבל בבית שלנו אורי הוא השחקן. כשהיינו בניו מקסיקו, הבמאי והתסריטאי גידי רף הציע לי תפקיד קטן בסידרה 'DIG', ובסוף זה נפל כי לא היה לי אישור עבודה כמו לאורי. לא מזמן הזמינו אותי גם לאודישן בארץ ולא הלכתי, והמלהקת פגשה אותי אחר כך ושאלה אותי, 'תגידי, את מטומטמת?'. עניתי לה שבפעם הבאה אני אבוא".
כשהיא כבר יוצאת מהבית, היא מוקפת בחבורת דוגמניות נוצצת. בין השאר, אפשר למצוא בה את גל גדות ("אני לא אוהבת לעשות ניים דרופינג, אבל היא כמו אחות בשבילי, אני מרגישה אותה") ואת רותם סלע ("היא נכנסה לחבורה בפוקס, כי ילדנו באותו הזמן והיינו בוכות אחת לשנייה").
בבגדים של "הגרה". "אני אמא סבבה, ממש לא חרדתית" // צילום: רונן פדידה
מעבר לעובדה שכולן מאוד מפורסמות, כולן גם מאוד רזות. "נו, מה אפשר לעשות נגד גנטיקה?" היא אומרת. "זה באמת מבנה. אגב, רותם אחת הבחורות שאוכלות הכי הרבה ג'אנק שאני מכירה. אם יש בחורה שאוכלת בלי סוף שטויות, זו היא. עם כל הכבוד לטבעונות שלה".
יש משהו שאת מתחרטת עליו בקריירה שלך?
"הדבר היחיד שאני מצטערת עליו זה שלא נתתי מאה אחוז בדוגמנות בגיל צעיר. יכולתי לעשות הרבה יותר, ולא עשיתי. אבל תמיד חלמתי להיות במקום שאני היום: אמא עם שתי ילדות שחיה את החיים שלה".
זה נשמע כמעט משעמם.
"אני לוקחת את זה כמחמאה, ואני חושבת שיש סיבה שאני מחוברת למותגים מסוימים כי אני עונה לתבנית הזאת של ילדה טובה. להגיד לך שאני עכשיו ארוץ לספר על ריבים מטורפים עם אורי? יש גם אותם, אבל זה לא בגדר משהו שאנחנו לא מכירים.
"תראה, יש בי צדדים אפלים, מצבים שבהם החום עולה והמפלצת יוצאת. וכשהיא יוצאת, היא חסרת רחמים, יורה לכל הכיוונים. אבל כדי שהיא תצא, צריך להביא אותי לקצה. פעם כמעט הלכתי מכות עם מישהו בגלל חניה. אנשים פשוט באו להפריד בינינו והתחילו להגיד לי דברים בסגנון 'זה לא שווה את זה' ו'תעצרי', ולא ויתרתי. הייתי בסוף הריון והסברתי לו שלא כדאי לו להתעסק איתי".
• • • • •
לפפר נישאה לפני שש שנים. "כשהוא התחיל איתי לא הכרתי אותו בכלל, רק ידעתי שהוא שחקן, ואני התעקשתי לא לצאת עם שחקן ואמרתי לו שזה לא יקרה", היא נזכרת בתחילת הקשר. "אבל הוא הסתכל עלי וישר אמר לי, 'את תהיי אשתי, אני אתחתן איתך'. באופן מפתיע זה עשה לי משהו".
איך הצלחת לכבוש רווק כזה מפורסם?
"אף פעם לא נכנסתי והתעניינתי עם מי הוא היה, אבל עד היום אני מגלה בחורות שהוא היה איתן", היא צוחקת. "זו שאלה שצריך להפנות אליו, אבל אני חושבת שהתזמון היה מצוין והוא היה מספיק חכם כדי להבין שזו ההזדמנות שלו. כל מה שהוא עבר עד שהוא הגיע אלי הכין אותו לרגע שבו פגש אותי. עד כמה שאורי אוהב ליהנות, הוא חייב מסגרת ומשפחה, ובמבנה שלו הוא שרוף על זה".
את גם מאוד לא בליינית.
"זה התפקיד שלו. אני לא יודעת לשתות אלכוהול, ואורי אומר בגלל זה שאני הדייט הכי זול שלו".
איזו אמא את?
"אמא סבבה, ממש לא חרדתית. הכי קל להחזיק, לשמור ולגונן, אבל אני משחררת אותן. לפני שנה עברנו טראומה כשהקטנה קפצה מהספה ופתחה את הראש. זו החוויה הכי קשה שעברנו כהורים. אני זוכרת את הנסיעה מהבית ועד בית החולים. חצי שעה שאמרתי לעצמי, זהו זה נגמר, הילדה הולכת למות. הגענו לשם ורק אחרי שאמרו לי שהכל בסדר ושזה רק תפרים, שיחררתי ופרצתי בבכי. חשבתי שאולי זה יהפוך אותי לחרדתית יותר, אבל זה לא קרה. אורי הוא ההורה הקשוח יותר".
כשראיינתי אותו, הוא סיפר שכשבתכם השנייה נולדה היה לא פשוט.
"נכון, היא שברה אותנו והיא שברה את הבית. זה לא נעים להגיד, כי זאת הבת שלי ואני אוהבת אותה בלי סוף, אבל אני לא מאחלת מקרה כזה לאף אחד. במשך חצי שנה היא פשוט לא הפסיקה לבכות, ברמות שאי אפשר לנסוע איתה ברכב כי היא מתחילה לצרוח ונהיית כחולה.
"הבית הפך אז לחדר מלחמה, אי אפשר לתאר את זה אחרת. זה היה כבד מאוד והשפיע על הכל. אורי היה בחלק מהזמן בצילומים, ופשוט הייתי נושמת את היום ומחכה שהוא יעבור. באותה תקופה איבדתי כמה שנים טובות מהחיים. הייתי בשוק ולא ציפיתי לזה. עד שהייתי נרדמת, היא היתה מתעוררת. ככה חודשים שלמים, וזה שובר אותך. אבל כולם אמרו לנו שהכל בסדר ושפשוט 'יש תינוקות כאלה'. בדיעבד, הייתי צריכה להביא יותר עזרה מבחוץ, אבל לא הבנתי עד כמה המצב קשה".
ואיך היא היום?
"היום זה כיף, כי היא כבר בת שנה וחצי ורצה ומתקשרת. היום היא הורסת, כובשת ומצחיקה. אני מעוכה עליה".
את רוצה עוד ילדים?
"כן. תמיד רציתי ארבעה, אבל כרגע אני בהפסקה. האמת היא שתמיד חלמתי להיות מוקפת בבנים".
אין פחד שהקשיים של ההתחלה יחזרו על עצמם?
"יותר גרוע ממה שהיה לא יכול להיות, אז אני לא דואגת".
אז מה היעד הבא?
"אני רוצה את החלום הבורגני, מחפשת דירה חדשה, כי הדירה הנוכחית מתחילה להרגיש לי קטנה. אם אתה שומע על משהו מצפון העיר ועד יפו, אני אשמח לשמוע, ואחרי שזה יסתדר כל אחד מאיתנו יוכל להתמקד יותר בקריירה שלו".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו