סגן רׂני (22), נווטת הקרב הדתייה והטרייה של חיל האוויר, לא תשכח לעולם את הלילה הקשה הזה בצמחייה הסבוכה והצפופה, אי שם בצפון הארץ.
"ערכנו ניווטים במהלך קורס הטיס. הייתי עם עוד חניך ופשוט לא יכולנו יותר לזוז. שיח צפוף וסבוך חסם לנו את הדרך וזה היה מייאש, מתסכל. הכל היה נראה אבוד וחסר סיכוי. בסוף, איכשהו, הצלחנו להתגבר על הצמחייה הטורדנית הזאת ולהמשיך הלאה".
והיא המשיכה בגדול. לפני שבוע היא עמדה זקופה וגאה בסיום קורס טיס 170 של חיל האוויר והפכה לנווטת קרב. היא אומרת שרק דבר אחד הטריד אותה שם: "היתה לי בעיה עם החצאית שלי. לא היה לי מספיק שסע בחצאית וזה מאוד הגביל את הצעדים שלי במהלך מסדר הכנפיים". בראיון אישי ומיוחד למוסף "שישבת" מספרת הנווטת הירושלמית בין השאר על הזחילות הקשות, התפילות המרגשות, על החבר שהכירה במהלך הקורס ועל החברות והשיחות עם תמר אריאל, נווטת הקרב הדתייה הראשונה שנספתה במפולת השלגים בנפאל. וגם על הכמיהה שבנות נוספות יבואו בעקבותיה, הרצון להילחם, ועל ישי. האח שלא הכירה.
"היה לי אח בכור, ישי, שלא זכיתי להכיר. הוא נפטר מחיידק אלים שתקף אותו כשהיה בן שנה ושמונה חודשים. אני נולדתי כשנה לאחר מכן. ההורים שלי האצילים עשו הכל כדי שאני והאחים שלי לא נגדל בצל האסון".
הוריה של רׂני מספרים בראיון על ילדותה, הרצון העז להיות טייסת כבר בגיל צעיר, הנחישות הגדולה שלה בחיים וגם על החששות שלהם. "אנחנו מאוד גאים בה. עם זאת, וזה קשור גם לכך שאיבדנו את בננו ישי, כשאני חושב על כך שהיא תשתתף בעוד כמה חודשים בתקיפות של חיל האוויר, זה מייצר אצלי דאגה וחששות", אומר האב הנרגש.
את עומר (22) החבר שלה הכירה בקורס. "שנינו התחלנו את הקורס ביחד והוא נפל בתום השלב הראשון של הטיסות", מספרת רֹני. "היום הוא כבר קצין בשלדג. כשהייתי במהלך הקורס יצאנו יחד לשתות בירה בירושלים, דיברנו הרבה והפכנו לחברים".
בראיון הנרחב קוראת סגן רׂני לבנות דתיות וחילוניות להתגייס לקורס ולא לפחד ממנו ("לא תהיה מאושרת ממני אם מישהי תגיד שהיא הגיעה לקורס בעקבותיי"), מציינת שתהיה נכונה לכל משימה ("ברור שארצה לתקוף ברצועה אם יירו על ישראל") ומספרת שהצליחה לשמור על הדת ונשיותה בקורס ואפילו מצאה תכנים יפים בחיים החילוניים.
והיה כמובן גם המפגש המרגש עם ענת אריאל, אמה של תמר אריאל ז"ל, במסדר הכנפיים. "התרגשתי מאוד מהחיבוק של ענת. הייתי גם עצובה שתמר לא נמצאת ברגע הזה. תמר ואני היינו סוג של חברות ואני שומרת על קשר עם הוריה. אני גם מחזיקה בכיס חולצתי כתבה עם תמונתה כסוג של זיכרון ואהבה כלפיה".