הקבינט אישר את מתווה הגז

שר הכלכלה, אריה דרעי, סירב להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים ולחתום במקום הממונה על ההגבלים העסקיים על מתווה הפשרה שהושג עם חברות הגז – וישיבת הקבינט הביטחוני-מדיני בנושא המתווה הסתיימה ללא החלטה. ההכרעה בסוגיית סעיף 52 הועברה לממשלה או ליועמ"ש, יהודה ויינשטיין, שליווה את גיבוש המתווה. 

למרות מחאת דרעי, בתום דיון שנמשך יותר משעתיים במתווה הפשרה שהושג עם יצחק תשובה ונובל אנרג'י, אישר הקבינט פה אחד את מתווה הפשרה. גם דרעי הצביע בעד המתווה. כן אישר הקבינט פה אחד שהמתווה עם חברות הגז היא סוגיה מדינית-ביטחונית בשל עסקאות יצוא הגז למצרים, ירדן ומדינות נוספות באזור. גם דרעי תמך בהחלטה. מסיבת העיתונאים שתכנן שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שהוביל את המהלך, לאחר סיום ישיבת הקבינט בוטלה. הקבינט לא נדרש להכניס שינויים במתווה הפשרה אך הובהר כי הממשלה תהיה קשובה להערות הציבור והיכן שיידרשו יהיו שינויים מסוימים.  

בתום הדיון פרסמה לשכת רה"מ את ההחלטות שהתקבלו: "ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי אישרה פה אחד שבעת הנוכחית יש חשיבות מכרעת לקידום מהיר של פיתוח והרחבת שדות הגז הטבעי שהתגלו מול חופי ישראל משיקולי ביטחון המדינה ויחסי החוץ של מדינת ישראל". מנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד, גויס להסביר לשרי הקבינט שמדובר בסוגיה מדינית-ביטחונית. 

כן נמסר, כי הקבינט אימץ את הצעת דרעי להעברת סמכותו להפעלת סעיף 52 לחוק לאישור מליאת הממשלה. המתווה יפורסם בימים הקרובים ויובא לשימוע בפני הציבור. לאחר שהקבינט החליט שמדובר בנושא מדני-ביטחוני, הפתיע דרעי כשאמר: "אין לשר הכלכלה יתרון בהפעלת סעיף 52 מנימוק ביטחוני על פי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ להפעיל את סעיף 52 שמעולם לא הופעל". דרעי הבהיר כי אינו מעוניין לחתום בעצמו על סעף 52. השרים היו בהלם ובחדר הישיבות הייתה דממה מוחלטת.נראה, כי ברקע איומים בעתירות לבג"צ בשאלת חוקיות הפעלת סעיף 52 על ידי שר הכלכלה. בישיבה השתתף גם גילה שהגיע כדי להציג את התנגדותו למתווה אך בעיקר כדי להזהיר השרים איך להפעיל כחוק את סעיף 52. כלומר איך לא להפעיל את סעיף 52 בניגוד לחוק. 

שר הכלכלה, דרעי. ייתן לממשלה לעקוף את הממונה // צילום: דודי ועקנין

יצוין, כי על חוק ההגבלים העסקיים שנחקק ב-1988 ושעליו חתמו נשיא המדינה, חיים הרצוג, רה"מ, יצחק שמיר, ושר התמ"ס אריאל שרון מקנה סמכות להפעיל סעיף 52 רק לשר הכלכלה (בזמנו שר הכלכלה ישב במשרד ראש הממשלה), ואין בחוק שום סעיף שדן בשאלת העברת סמכותו לממשלה. לכן, ההכרעה בסוגיית סעיף 52 עוברת ליועמ"ש יהוה ויינשטיין, ובעיקר למשנה ליועמ"ש עו"ד אבי ליכט.  

אחרי עיכובים של שנים ומאות דיונים ופגישות עם יצחק תשובה ונציגי נובל אנרג'י, רגע האמת הגיע. הקבינט הביטחוני התכנס בסביבות השעה שתיים לדיון במתווה הגז שסוכם בין נתניהו ובין שטייניץ לבין דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י האמריקנית. הקבינט קיבל סקירות מחברי צוות המשא ומתן. השרים שמעו גם סקירות של גורמים ביטחוניים על השלכות יצוא הגז למצרים וירדן ולמדינות נוספות באזור. 

לפני הישיבה אמר שטייניץ כי חברות הגז "נכנעו" לתכתיבים חריגים שהציגה הממשלה, וכך "הושג מתווה מצוין לישראל ולאזרחים". שטייניץ אמר כי על פי המתווה יפורק המונופול במשק הגז שכרגע תשובה ונובל מחזיקים בכל ארבעת המאגרים: "תמר", "לווייתן", "כריש" ו"תנין". יש עוד שני מאגרים "דלית" ו"גל" שהעלו חרס ולא גז. לדבריו, ישראל תשיג ביטחון אנרגטי ומיליארדי שקלים מהכנסות ממס ותמלוגים. המתווה יוצג לציבור כבר בשבוע הבא. גורם המקורב לדלק אמר כי מדובר בהסכם לא פשוט לדלק".  

על פי המתווה, החברות שבשליטת יצחק תשובה, דלק קידוחים ואבנר, ימכרו את חלקן במאגר "תמר", 31% שהם כארבעה מיליארד שקלים; נובל תדלל את חלקה מ-36% ל-25%; "לווייתן" יפותח עד אוגוסט 2019, לא במרץ 2018 בחוזה המקורי ולא ב-2020 כדרישת תשובה ונובל; תשובה  ונובל יימכרו את מאגרי הגז הקטנים הבינוניים "כריש" ו"תנין" בתוך שנה וחודשיים עם ארכה של עוד ארבעה חודשים – ולא יועברו לידי נאמן, לעומת 36 חודשים[שלוש שנים שדרשו תשובה ונובל; המאגרים ימכרו למשקיע אסטרטגי שיתחרה בנובל ויסכים להשקיע כדי לחפש שדות גז חדשים; סוכם שתשובה ימכור את חלקו ונובל תדלל את חלקה ב"תמר" תוך שש שנים, ובתמורה התחייבו להשקיע עוד 2 מיליארד דולרים בהרחבת אסדת "תמר" ובאיתור שדות גז מסביב ל"תמר".

"תזכירו לי למה כל כך רציתם להיות שרים?"

יו'ר האופוזיציה ח'כ יצחק הרצוג פנה ליו'ר הכנסת יולי אדלשטיין: "הפעל סמכותך כדי להביא את הדיון על הגז לכנסת". לדברי הרצוג, "ההחלטה בנושא הגז - תהיה לה השלכה לדורות. אני חוזר על תביעתי מראש הממשלה להביא את מתווה הגז בפני כנסת ישראל. זו החלטה בסדר גודל של הכרעות שהכנסת נדרשה אליהן בעבר בסוגיות גורליות בחיי המדינה ולא ניתן לקבל אותה בחדרי חדרים".

ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה אחרי ישיבת הקבינט כי "מה שקרה הוא ששר הכלכלה דרעי ויתר על סמכויותיו, ואלה יועברו לידי הממשלה כולה. מעולם לא היו רבים כל כך מוכנים להיפטר מהר כל כך מסמכויות רבות כל כך. תזכירו לי למה כל כך רציתם להיות שרים?".

יו'ר מרצ ח'כ זהבה גלאון אמרה כי "העברת אישור המתווה לממשלה, מעל ראשו של הממונה ובניגוד לחוק שמתיר רק לשר הכלכלה להפעיל את סעיף 52 שמאפשר להחריג את המונופול מהחוק משיקולים ביטחוניים, הוא מעשה אנטי-דמוקרטי שכל מטרתו להשתיק את הביקורת על מתווה הגז". "אני, וחברי כנסת רבים אחרים, מתכוונים לעשות הכל כדי שההחלטה על העתיד האנגטי והכלכלי של ישראל תתקבל בכנסת בהליך תקין ושקוף. אני קוראת לכל אזרחי ישראל להצטרף למאבק הקריטי הזה ולהבהיר לראש הממשלה שבחברה דמוקרטית הוא עובד אצלם ולא אצל תשובה ושותפיו", הוסיפה.

נקבע מחיר מקסימלי

באשר למחיר הגז: נקבע מחיר מקסימלי של 5.7 דולרים ליחידת אנרגיה ולא 5.8 דולרים שדרשו תשובה ונובל. כן סוכם שוועדת מחירים באוצר תקבע את מחירי הגז ה עתידים על סמך ממוצע מחירי הגז בישראל. נכון לעכשיו מחיר הגז צפוי לרדת ל-5.45 דולרים ליחידת אנרגיה ב-2016. במתווה החליטה המדינה כי לא יהיה פיקוח על מחירי הגז, וזאת כדי להימנע מפגיעה בחוזי הגז שנחתמו כבר. עוד סוכם כי מצרים תקבל גז מ"תמר" וירדן תקבל גז מ"לווייתן.

ח"כ שלי יחימוביץ' טענה  כי המדינה מוכרת את הגז של האזרחי לטייקונים כשהאזרחים אינם מתוגמלים, וכי ההסכם אינו מייצר תחרות במשק הגז, והצרכנים הישראלים ישלמו על כך מכיסם בשל מחירי הגז הגבוהים."זו כניעה מוחלטת של נתניהו לתשובה ולמונופול. בושה לממשלה, והפסד אדיר לציבור", אמרה יחימוביץ'. המתווה המסתמן לא מביא הישג אחד - אפילו לא אחד - לציבור. דילול האחזקות של החברות במאגרים הוא חסר משמעות, אקזיט פיננסי ותו לא. כריש ותנין לבדם לא ייצרו תחרות ופיקוח על המחירים ברמתם הנוכחית רק ינציח את נזקי המונופול. הנורא מכל – דחיית פיתוח לוויתן, שחושפת את הכשל וההטעיה של נתניהו והממשלה. אין שום סיבה לנהל את הדיון בחיפזון ורשלנות, תוך מעיכת הרגולטורים והכנסת. יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, פנה ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בבקשה שהכנסת תצביע על מתווה הגז.  ח"כ ציפי לבני אמרה: "לא צריך ואסור לעקוף את עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים, זה לא צריך להיות במחשכי קבינט, אלא צריך להיות דיון פתוח בנושא הזה. אני מאמינה בפיקוח על המחירים ואני מצרה על זה שהטקסט אומר שאם לא ניתן להם את מה שהם רוצים הגז ישאר באדמה. הגז לא יישאר באדמה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו