בטור שלו בנושאי הבנקאות כותב השבוע עו"ד גלעד נרקיס על מקרה שבו נפטר אחד השותפים בחשבון הבנק.
שותפים בחשבון (בני זוג, בני משפחה או שותפים עסקיים) בדרך כלל מעוניינים כי השותף יוכל לבצע פעולות בחשבון ללא היזקקות לחתימה ו/או אישור השותף האחר. הלכה למעשה ניתן לאפשר שיתוף במספר אופנים:
יפוי כוח: הדרך הפשוטה ביותר היא הענקת יפוי כוח לשותף לצורך ביצוע פעולות כרצונו בחשבון. אפשרות זו טומנת בחובה יתרונות וחסרונות, אשר עיקרם הוא כי הליך הענקת יפוי הכוח הוא פשוט וקל ולא מצריך פעולות מסובכות או בירוקרטיה מיותרת. אך אחד החסרונות הבולטים של אפשרות זו הוא כי בעת פטירת מעניק יפוי הכוח (להבדיל ממחזיקו) מבוטלת האפשרות לביצוע פעולות בחשבון בו בעת. השותף שנותר בחיים נדרש להמתין עד להוצאת צו ירושה או לפעול לקיומו, אשר בפרק הזמן לא תתאפשר ביצוע כל פעולה בחשבון, דבר אשר טומן בחובו סיכונים כלכליים רבים ואף עוגמת נפש מרובה.
בעלות משותפת בחשבון: מדובר על פתיחת חשבון בנק אשר שני הצדדים (השותפים) הם הבעלים של החשבון, וביכולתם לבצע פעולות כרצונם, וזאת בהתאם להוראות שנתנו בפתיחת החשבון (פעולות המחייבות חתימת שני הצדדים וכדומה). באפשרות של בעלות משותפת השותפים הינם בעלי זכויות שוות בחשבון, ואין בכוחו של אחד לבטל את בעלותו של השותף, או להתנות על זכויותיו בשימוש בחשבון.
במקרה בו אחד מהשותפים הולך לעולמו, נאלץ השותף שנותר בחיים להמתין להוצאת צו ירושה או מימוש הצו אם ברצונו לבצע פעולות בחשבון. זאת תוך מחשבה סדורה כי על המוסד הבנקאי לשמור על זכויותיהם של יורשי בעל החשבון ולא רק להסתפק בזכויות השותף הנותר. כמענה למצב זה מחתים הבנק בעת פתיחת חשבון על סעיף "היוותרות בחיים" אשר מאפשר ביצוע פעולות לאחר מות אחד השותפים בחשבון.
סעיף היוותרות בחיים
סעיף 13א לפקודת הבנקאות, 1941 קובע לעניין "חשבון משותף וכספת משותפת" כדלקמן:
"קיבל תאגיד בנקאי כספים, ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים בחשבון משותף שלגביו הותנה עם התאגיד הבנקאי, כי בפטירת אחד מבעלי החשבון יהיה בעל החשבון הנותר בחיים, או מי שפועל מכוחו כדין, זכאי להמשיך לעשות פעולות בחשבון האמור, יעמוד התנאי בתוקפו, לעניין היחסים שבין התאגיד הבנקאי לבין בעלי החשבון גם לאחר פטירתו".
סעיף "היוותרות בחיים" או בשמו האחר "סעיף אריכות ימים", הוא סעיף אשר מאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך ולפעול בחשבון ולבצע בו פעולות, למרות ששותפו לחשבון נפטר, וזאת עוד בטרם מוצא צו ירושה. אילו לא היה קיים סעיף זה, היה על מוסד בנקאי להקפיא את החשבון עד לקבלת צו ירושה רשמי. כמו כן, למרות האפשרות שמקנה סעיף זה לביצוע פעולות אין הוא מאפשר מניה וביה לגרום להעברת בעלות על הנכסים שבחשבון, אלא הוא עוסק אך ורק בביצוע פעולות ששגרתיות ושוטפות לאחר פטירת אחד השותפים.
האם סעיף היוותרות בחיים מאפשר העברת בעלות על נכסים?
סעיף היוותרות בחיים אין בכוחו להעביר נכסים (כספים, ני"ע וכו') מבעל חשבון משותף שנפטר, לשותף שנותר בחיים. מבחינה משפטית אין לתנאי "היוותרות בחיים" תוצאה כזאת, ואין בכוחו של התנאי לבדו להעביר נכסים ביום הפטירה, זאת מאחר שההוראות שבטופסי חשבון משותף אינן צוואה.
זכויות היורשים - סעיף היוותרות בחיים אינו משנה את הזכויות המהותיות. בדרך כלל, זכאים היורשים של בעל החשבון שנפטר לזכויות בחשבון לאחר פטירתו, ולעניין זה לא תהיה השפעה לסעיף ההיוותרות בחיים. תאגיד בנקאי יכול לאפשר לשותף שנותר בחיים לבצע פעולות בחשבון, למשוך כספים או נכסים, אך בעל החשבון שנותר בחיים עלול להיתבע להחזירם ליורשים של בעל החשבון, ולמעשה מבחינה קניינית ביצוע הפעולות, או משיכת הכספים לא מקנים בעלות על הנכסים. למעשה סעיף היוותרות בחיים חל רק במישור היחסים שבין התאגיד הבנקאי ללקוחותיו ואינו משנה את יחסי הבעלות בין בעלי החשבון המשותף לבין עצמם או בינם לבין יורשיהם.
לסיכום - בעת פתיחת חשבון משותף, יש לברר מהי המשמעות שנותן המוסד הבנקאי לסעיף זה וכיצד הוא פועל בעת פטירת אחד השותפים בחשבון. כמו כן, השימוש בסעיף זה מהווה ברירת מחדל, ובעלי חשבון משותף אשר חושקים לקבוע הסדר אחר לשימוש בחשבון לאחר פטירתם נדרשים לציין זאת מפורשות ולמסור הוראות מתאימות לבנק.
הכותב, עו"ד גלעד נרקיס, הוא מומחה להתמודדות משפטית עם המערכת הבנקאית, ועורך אתר www.bankim.biz .
אין באמור משום ייעוץ משפטי, כאשר יש לבחון כל מקרה לגופו ולקבל ייעוץ משפטי מעו"ד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו