כשהמצלמות כבו, חגורת המיקרופון הוחזרה להפקה, ונדמה שגם הדרמות בחייה חלפו - לפחות עד שאיציק זוהר ייצא מבית האח הגדול - חיכתה לנטלי עטיה הפתעה בבית. בנה הבכור, עומר (16), לא רצה לחבק אותה.
"הבנתי את הקושי שלו, ויכול להיות שאם הייתי במקומו הייתי מגיבה כמוהו", היא אומרת. "שמחתי שהוא כעס, זו היתה הדרך שלו לצעוק לי שמשהו מפריע לו. חיבקתי אותו חזק חזק ואמרתי לו: 'די, זה נגמר, עברנו גם את זה'".
הוא השתכנע בסוף וחיבק אותך?
"בשלב מסוים כן, אבל למחרת בערב הלכתי עם הילדים לארוחת ערב מפנקת, וכשהתיישבנו הוא אמר לי: 'שבי מולי, אנחנו צריכים לדבר'. התיישבתי מולו והתחילה שיחה מדהימה".
שלושה שבועות בלבד בילתה נטלי עטיה בבית האח הגדול, כולל כמה ימים בצינוק, במסגרת המשימה בבית. בין אם הזדהיתם עם מערכת היחסים המורכבת והמשונה שלה עם איציק זוהר ובין אם לא, על דבר אחד תסכימו: עטיה הצליחה לשבור את שיא המהירות במעבר ממצב שיגרה למצב בכי, ובכי עם הרבה מאוד דמעות.
"זה היה מצחיק וזה לא היה פתטי, כי אני יודעת מה הרגשתי באותו רגע", היא מגיבה לשאלה עוד לפני שאני מספיק לסיים אותה. "כשאני נלחצת שאנשים לא מבינים אותי או שהם לא רואים את האמת, אני מייד נכנסת ללופ. בבית הייתי הכי עירומה, הרבה יותר מצילומי עירום שעשיתי בעבר. וכשאתה מסתובב ככה, ובא מישהו ואומר לך 'זה מזויף', זה קשה".
שמעת שהבכי שלך עובר בכל קבוצת ווטסאפ אפשרית?
"כן, זה הכי מצחיק בעולם. ראיתי את החיקוי של שני כהן ב'ארץ נהדרת' ורציתי עוד. זה היה ברור שהיא תעשה אותי הכי טוב. היו רגעים ממש מדויקים, במיוחד כשהיא אמרה 'למה זה מגיע לי?' ועם הראש הצידה וההתמודדות שלה עם נירו ואיציק. בסופו של דבר, חיקוי ב'ארץ נהדרת' הוא מראה. אמנם מראה כמו בלונה פארק, מאלה שמשמינות ומרזות, אבל זה כיף. אני בן אדם עם חוש הומור, ואני בסדר עם זה".
מה חשבת על שמלת הכלה?
"אני הרי נכנסתי לבית בשמלה לבנה. הקונספט לא היה כלה, אלא בעיקר כי רציתי משהו לבן. אגב, בחתונה שלי לא היתה לי שמלת כלה לבנה, אלא בצבע לילך".
מה הילדים חשבו על החיקוי?
"הקטן צחק בטירוף, והגדול אמר שזה מביך. אמרתי לו שזה היה מביך אבל מצחיק, ושלא עשיתי לו בושות ברמה שהוא לא יכול עכשיו לצאת מהבית. אנחנו האימהות עושות בושות, זה תמיד היה ככה".
הטלפון הראשון מההפקה הגיע לפני כמה חודשים. הסוכנת של עטיה, מורן מאור, השיבה מייד בשלילה, "אפילו בלי לשאול אותי, וגם מבחינתי זה היה לא. בהמשך הם חשבו שאני הולכת ל'הישרדות', וזה לא היה נכון. שבועיים לפני העלייה לשידור הם פנו שוב לסוכנת שלי, ואז אמרתי לה, 'למה את מספרת לי? הרי ברור שלא'. והיא אמרה: 'אני לא לוקחת פרנסה מאף אחד'.
"שנייה אחר כך המלהק התקשר אלי והזמין אותי לפגישה בקשת. ישבתי איתם כמה שעות, וסיכמנו שניקח את זה צעד צעד. חתמתי על החוזה רק במלון, יומיים לפני התוכנית".
מה היו השיקולים בעד ונגד?
"ה'למה לא' הפך להיות 'למה כן'. כל מה שקשור לאובדן פרטיות, חשיפה, לחץ ואולי מצוקות נפשיות - כל זה הפך בסופו של דבר להיות כן. גם ההתנגדות הגדולה שהיתה לי לפורמט עצמו. אמרתי לעצמי שאם אני כל כך מתנגדת לפורמט הזה, הגיע הזמן לנסות לבדוק אותו".
והיה גם הסכום הנכבד שהציעו לך.
"זה השפיע, אבל זה לא היה העיקר".
וברגע שהחלטת שכן, הלכת על זה עד הסוף.
"כשאתה מרגיש אתה מרגיש. אתה מרגיש אהבה, קנאה, שנאה, פחד, צחוקים. אז אני באתי ואמרתי שאני נכנסת באמ־אמא של הפחד, כי בסופו של דבר, יהיה קתרזיס".
רק שהצופים עצרו לך את התהליך באמצע.
"אני לא יודעת מה היה קורה אם הייתי נשארת, אבל בכברת הדרך הקצרה שהייתי שם עברתי משהו. בהחלט. עצם העובדה שמצלמות צילמו אותי 24 שעות ולמדתי לחיות עם זה, זה כבר אומר שעברתי איזה תהליך".
הספקת כבר לצפות בפרקים?
"צפיתי בפרק של הצינוק, אבל שום דבר לא הפתיע אותי, הרגשתי הכל בבית. כל כך חוויתי את הבית, שלא הרגשתי צורך לראות עוד".
מה הרגשת כשצפית?
"געגוע. אני מאוד נקשרת לאנשים. זה כמו שאתה נוסע לחו"ל ואתה מכיר מישהו ועובר איתו מסע מטורף ואז נפרד ממנו - אז אתה מתגעגע לזה. יש לי געגוע מטורף. אל תשכח ששפכתי שם את הקרביים שלי, אז יש לי למה להתגעגע".
• • •
אנחנו יושבים במסעדת ג'ירף מונטיפיורי בלב תל אביב. עטיה, במשקפיים שחורים גדולים, בקושי מתקשרת עם הסביבה, למרות שאין מי שלא מסובב אחריה את הראש ומתלחש.
היא נולדה לפני 40 שנה בשכונת פרדס כץ בבני ברק. אבא שלה, רחמים, עבד שנים בבנק דיסקונט. אמה דונה היא עקרת בית. אחיה הגדול, איתן, הוא טייס קרב לשעבר, והיום מנכ"ל "פורום ה־15", שמאגד את 15 הערים העצמאיות בישראל.
"אבא שלי עבד מאוד קשה כדי לפרנס את המשפחה", היא מספרת. "הוא עבד בהרבה עבודות, ואני לא חוויתי אותו, ומאוד כעסתי עליו על זה. הוא גם לא האמין שאני אצא מהבית לפני שאתחתן, ועוד שאעבור לגור עם חבר שלי. אז הרבה זמן הוא כעס, ובמשך כמה שנים בקושי דיברנו. אבל ידעתי שברגע שאני אעשה ילד, אני אחזיר אותו אלי. וכך היה".
בגיל 24 היא ילדה את עומר, בנה הבכור, וארבע שנים אחר כך את עינם (12), למי שהיה אז בעלה, האדריכל עגנון גרנות. לדבריה, שני הילדים היוו את המכשול העיקרי בדרך אל בית האח הגדול.
"זה התחיל בהתנגדות נחרצת, כי הם אמרו שהם רוצים אותי לעצמם. לא היה להם שום עניין לחלוק את אמא שלהם, ובגלל שהם מכירים את הפורמט, היו דברים שהם היו יותר חרדתיים לגביהם. בשלב מסוים עינם זרם יותר, ועם עומר היה צריך לעבור כמה שלבים כדי שהוא יסכים - אבל בתנאי שאנחנו טסים לחו"ל. היה לו קשה עם זה.
"היו לנו מיליון שיחות לבד וביחד ובמסעדה ועל הספסל בגינה. ילדים בגיל הנעורים פוחדים שההורים שלהם יעשו להם בושות. הוא פחד שאני אביך אותו, שאני אכעס, שאני אקלל. עינם אמר ש'אם איציק כמו שהוא, אז אני רוצה שתבטיחי לי שאת לא מדיחה אותו, שאת לובשת רק בגד ים שלם, ושאת לא כועסת או מקללת'.
"עצרתי וחשבתי לעצמי שמאז שנפרדתי מאבא שלהם עבר עשור, הם היו קטנים כשנפרדנו. בכל העשור הזה הייתי איתם כל הזמן, לשמור שהם יישארו יציבים, כולל לוותר על עבודות. לפני שנתיים אמרתי, רגע אני רוצה גם לתת משהו לעצמי. אני יכולה להיות גם אמא, גם לצאת לעבוד וגם לנהל זוגיות. מותר לי להיות גם אדם, לא רק אמא. כשאני הבנתי את זה, גם הם הבינו את זה".
בסוף לא ממש מילאת את כל מה שהילדים ביקשו.
"תראה, אין דבר יותר חשוב מהילדים, התגעגעתי אליהם בטירוף ודמיינתי את הפנים שלהם ושאני נוגעת בהם. אבל ככל שעובר הזמן, הבידוד הזה מתחיל לעבוד, והוא עושה לך משהו. ואז, בשלב מסוים, אתה פחות חושב על היום יום שלהם ומה הם עושים, ועובר ליקום אחר, מקביל, שם מתנהלים החיים.
"אני זוכרת שכמה ימים לפני שהודחתי אמרתי, אמא'לה, יכול להיות שאני נכנסת למצב שאני פתאום מפחדת לצאת מפה. אני מניחה שזה קורה לאסירים ולשבויים. אז גם לי זה הרגיש ככה שם".
השתתפות בתוכנית כזאת כרוכה בהמון חשיפה של רגעים מאוד אישיים ואינטימיים. לא פחדת שזה ישפיע על הילדים?
"אנחנו שלישייה מאוד חזקה ביחד. בשנים האחרונות עברנו כמה וכמה משברים, ויצאנו מהם ביחד. ידעתי שיש לי שני בנים יציבים, אם כי הם עדיין ילדים.
"הקטן היה קוּל לגמרי עם ההשתתפות שלי בתוכנית, הוא מאוד שמח שאיציק יהיה שם, כי הוא והבן של איציק חברים עוד מקודם, והוא גם קיבל ריקושטים טובים מילדים שאמרו לו שאמא שלו חמודה, אז זה הרים לו את המורל. לכן הוא ביקש ממני לא להדיח אותו. הגדול היה בעמדת כעס על זה שעזבתי אותו ושהוא נאלץ לחיות לבד שלושה שבועות.
"מעבר לכך, הם רואים אותי כל הזמן כאמא, אז עכשיו היתה להם הזדמנות לראות אותי כבן אדם. אמרתי, כמה אני יכולה לחשוש? אני הרי כבר מכירה אותי. אני יציבה, כבר עברתי דברים והייתי בקצה, מה כבר יכול להיות? כמה כבר ישגעו אותי? כמה חרא כבר יוכלו להוציא ממני?
"כשהמונית לקחה אותי למלון, אמרתי לעומר: 'אני לא יכולה להבטיח לך שלא אביך אותך שם, כי בגילך עצם הקיום שלי אולי גורם לך מבוכה. אבל אני מבטיחה שיהיו גם הרבה רגעים שתהיה גאה בי. אני חושבת שעמדתי בזה".
לקחת בחשבון שייגרם להם נזק נפשי?
"בוודאי. אני זוכרת שאחת השאלות ששאלתי היא מה הנזק הנפשי שנגרם לילדים שהוריהם השתתפו ב'אח הגדול'. התשובה שקיבלתי היא שעוד לא עברו מספיק שנים כדי לדעת מה הנזק הטראומטי, אז עדיין אין מחקר כזה.
"בלילה הראשון שאיציק ואני ישנו יחד פקחתי את העיניים ואמרתי לעצמי, וואו, תעצרי רגע. את שלמה עם מה שקרה כאן? התשובה היתה כן. בשנה האחרונה הוצאתי את הלב שלי להפסקת פרסומות ארוכה, כי נמאס לי מכל מערכות היחסים ורציתי לשים דגש על עבודה. פתאום הגעתי לשם כמתנה בשבילי, ואמרתי, יאללה, אני זורמת עם הדבר הזה".
ומה חשבת שהילדים הרגישו כשראו אותך מתעוררת עם איציק?
"אני חושבת שברגע שאני הייתי שלמה עם המעשים שלי, והם הרגישו שאמא הולכת עם הלב, אז הם קיבלו את זה טוב".
מי שמר עליהם בזמן שהיית בבית?
"חברה של המשפחה היתה איתם שלוש פעמים בשבוע, וגם ההורים שלי השגיחו. אבל בגדול הם היו לבד".
הם שמחו שהודחת?
"הם בכלל היו בשוק שלא יצאתי משם אחרי עשרה ימים. הקטן רצה שאני אשאר עוד, כי הוא יותר נכנס לעניין של המשחק".
על מה דיברתם כשחזרת?
"היה ניתוח של כל מה שקרה שם, כולל לראות אם הפרתי את הכללים שהם ביקשו ממני לשמור. עמדתי בזה שלא הדחתי את איציק אף פעם, רוב הזמן הייתי עם בגד ים שלם, ובנוגע לקללות אמרתי רק 'אידיוט', למרות שהם לא חשבו שאני באמת אקלל אלא שאתפרץ על מישהו".
הם רוצים שתישארי בקשר עם איציק?
"עומר אמר לי: 'רואים שהוא אוהב אותך ואת אותו, אבל להגיד לך שאני רוצה שתמשיכו להיות בקשר? לא בטוח'. עינם שאל אותו: 'אתה רוצה שאמא תישאר לבד כל החיים?', ועומר ענה: 'כן'".
עם איציק זוהר בתוכנית. "זה מקום שאתה חייב חיבוק ותמיכה, אז אתה גם מוליד את זה"
לבעלה לשעבר היא הציעה נישואים אחרי שבוע של היכרות. "אני נורא מהירה", היא צוחקת, "הופ - ואני מאוהבת. הייתי אז בת 23, וזה היה מייד אחרי הסיבוב הראשון עם איציק זוהר, שלא צלח. חשבתי לעצמי שאני חייבת למצוא משהו כדי שאצטרך להישאר ולא לברוח, אז אמרתי, יאללה, אני אתחתן. הבאתי עלי את הרבנות וכך סגרתי את העניין עם גדר תיל, כך שלא אוכל לברוח".
קצת ילדותי, לא?
"אתה צריך לזכור שכבר בגיל 15 יצאתי לעבוד קצת בחו"ל, אז תהליך ההתבגרות שלי היה מהיר, לטוב ולרע. חוץ מזה יש לי את היכולת לראות צעד אחד קדימה. את עגנון פגשתי לראשונה כשהייתי בת 17, בזמן שהוא היה נשוי. הלכתי לארוחת ערב אצל חברים, ואני זוכרת שהוא פתח, ואמרתי, וואו מי זה הגבר הזה! אבל כששמעתי שהוא נשוי, מייד הוצאתי אותו מהראש.
"שנים אחר כך, כשהייתי בת 23, פגשתי אותו במסעדה. הוא בדיוק התגרש. הוא היה כל כך שיכור, שהוא לא זכר מי אני. עברנו שבוע מאוד מיוחד, והיה ברור לי שפה אני רוצה להיות. הרגשתי שאני בשלה להקים משפחה, וצדקתי".
הנישואים החזיקו מעמד שבע שנים. אחריהם הפכה עטיה לאורחת קבועה במדורי הרכילות, עם סיפורים על מערכות יחסים עם גברים כאלה ואחרים, בהם איש העסקים אלי פפושדו, המבוגר ממנה ב־38 שנה, אלוף פיקוד הדרום לשעבר טל רוסו והסופר דודי בוסי (שאיתו גם הצטלמה ל"מחוברים").
עוד לפני שנישאה נקשר שמה ברומנים עם איציק זוהר ונירו לוי, שאותם פגשה עכשיו שוב בבית האח הגדול. "עם כל אחד מהם יצאתי שלושה שבועות, אבל עם איציק אלה היו שלושה שבועות עם פוּל רגש, מאוד אינטנסיביים".
זה בטח לא מקרי שרוב בני הזוג שלך היו בוגרים ממך.
"נכון, הכי קל לי עם מבוגרים. אני להיט בעולם המבוגרים. איתם אני מרגישה יותר בבית, אולי כי האגו שם יותר רגוע. אפשר להסתכל על זה בצורה מיסטית ולהגיד שיש לי נשמה עתיקה. אבל הייתי גם עם בני גילי, ופעם אחת גם בקשר עם מישהו שצעיר ממני בשש שנים".
מה היתה מערכת היחסים הכי ארוכה שלך מאז הגירושים?
"תשעה חודשים עם פפו. בסופו של דבר הייתי מאושרת איתו, היה לי טוב ואהבתי אותו. היום הוא אחד החברים הכי טובים שיש לי. אני אשת סודו והוא איש סודי. אין דבר שהוא לא יודע".
מה בת הזוג שלו חושבת על הקשר?
"היא מתה עלי, ואני עליה".
איך נוצר הקשר שלך עם טל רוסו?
"אחותו החורגת חיברה בינינו. היא התקשרה וביקשה להכיר לי אותו, אמרה שאולי אני מכירה אותו. כשהיא אמרה לי את השם שלו, אמרתי לה: 'מה לי ולצבא, אני לא עשיתי צבא'. והיא אמרה: 'תקשיבי לי, זה יתאים'. וזה באמת היה בום".
כמה זמן הייתם יחד?
"ארבעה חודשים. עברנו את מבצע 'עמוד ענן' ביחד".
דאגת לו?
"ברור, למרות שידעתי שהוא הכי מוגן. הכל היה דרמטי מסביב. אני זוכרת שהיתה אזעקה ראשונה בתל אביב, והבן אדם מנהל מערכה, ואני מתקשרת אליו לשאול מה צריך לעשות ואיך להתנהג".
מקווה שלא בכית.
"לא, לא, שם התאמתי את עצמי למעמד והבנתי שאני לא יכולה לעשות בושות".
איך היתה הפרידה ממנו?
"ברוח טובה מאוד. נשארנו חברים עד היום".
למה בעצם מערכות היחסים שלך לא אורכות הרבה זמן?
"אני לא מצליחה להחזיק מעמד יותר מארבעה חודשים. חצי שנה זה שיא. הבנתי שבשלושת החודשים הראשונים אתה עדיין מרוכז בחיצוני, אתה עוד לא מתחיל לצלול פנימה ואין שיגרה. בשלב מסוים אני מתחילה לקלף את הקליפות, ולא כל אחד מוכן לזה. לא לכל אחד זה קל.
"יכול להיות גם שאין לי כוח להתמודד עם בעיות, ואני מפחדת להיחנק. אז אני מעדיפה לעזוב. אפילו פיתחתי טכניקה איך לארוז מהר את המזוודה. לכן היה לי קל לעזוב את בית האח הגדול".
איך הילדים מגיבים לכל פרידה כזאת?
"לא את כל הגברים הכנסתי הביתה. כשלא מכניסים, אז המשמעות קטֵנה. בכל מקרה, כשאמא עצובה אז אמא עצובה, וזה משפיע גם על החיים שלהם. אבל אלה החיים שבחרתי. כשאתה ילד של הורה יחידני, יש לזה מחיר. גם ילד שההורים שלו רבים משלם מחיר".
היא אומרת שכשנכנסה לבית, לא היתה לה שום כוונה להתחיל קשר רומנטי, "אלא להמשיך את הבדידות. מה שקרה שם, שזה פשוט צמח לאט לאט. לפני התוכנית אמרתי כל הזמן שאין סיכוי שאני מנהלת רומן, ובשלב מסוים עצרתי ואמרתי לעצמי שאולי אני שוב משקרת לעצמי".
מה היה הרגע שבו התחיל הקשר עם איציק?
"זה היה תהליך. לא היה רגע שאמרתי, אוקיי, אני רוצה. זה פשוט קרה. כל פעם שקרה בבית משהו מצחיק אף אחד לא הבין, ורק שנינו הבנו מה מצחיק. היינו מסתכלים אחד על השני וקולטים שרק אנחנו הבנו. זה מקום שאתה חייב חיבוק ותמיכה, אז אתה גם מוליד את זה".
היתה תחרות בינך לבין קטיה ורותם על הלב שלו.
"אותי זה שיעשע. זה היה כאילו שיחקו הנערים לפניו, ובסוף הוא בחר. אני זוכרת שנכנסתי לרותם למיטה ואמרתי לה: אם את רוצה את איציק, אני מפנה את המקום ואני גם עוזרת לעצמי. היא אמרה לי: 'איך בדיוק את עוזרת לעצמך?' אמרתי לה: 'את יודעת מה זה בשבילי עכשיו רומן בבית האח הגדול?'. היה לי קל להגיד לה את זה, כי עוד לא הייתי מאוהבת, ובאמת חשבתי שהיא יכולה לחסוך לי. יום אחר כך הרגש כבר התחיל לפעול. ואז נודע לי שגם קטיה רוצה אותו".
עיצבן אותך?
"תהיתי למה היא לא באה אלי ואומרת לי שבא לה עליו. אם היא היתה עושה את זה, הייתי מפנה לה את הדרך. אני לא כועסת על אף אחת מהן".
היתה לך תחושת ניצחון שכבשת אותו?
"לא עבדתי בלכבוש את ליבו. הייתי נוכחת שם וגם הוא היה נוכח, וזה קרה. מה שהיה לנו עשרים שנה קודם צמח שוב".
עברת כל כך הרבה בכל מה שקשור ליחסים, איך את יכולה להגיד, אחרי פחות משבועיים, שאת כבר מאוהבת - בייחוד שזה מישהו שכבר ניסית איתו בעבר וזה לא עבד?
"אם הכרתי את בעלי והצעתי לו נישואים אחרי שבוע, אתה מתאר לעצמך מה זה בשבילי להתאהב. אני בן אדם שמתאהב מהר, אבל הקושי הוא להפוך את ההתאהבות לאהבה. שם קצת יותר קשה לי".
הזמנת את ערוץ 26?
"לא, אבל אני צופה בקטעים במאקו. כשמראים אנשים אחרים אני מנסה להריץ קדימה, כדי לראות קטעים איתו".
היו גם רגעים שאיציק דיבר אלייך לא בכבוד. יצא לך לצפות בהם?
"ראיתי שני קטעים, והרגשתי בדיוק את מה שהרגשתי שם. אני בוחרת מה אני רוצה לראות: האם אני רוצה לראות את האיש עם המגננות שעף עלי, ולא לדבר איתו ולפוצץ את זה - או לעצור ולחשוב מה גורם לו להיכנס למגננה כל כך גדולה? רק כשבחרתי באופציה הראשונה יכולתי לראות משהו אחר אצל הבן אדם ולהתנהג ביותר סלחנות. אמרתי לעצמי שאם אנחנו כבר תקועים שם, אז אני לא מוותרת ורוצה להתמודד.
"תאר לעצמך מה זה לנהל זוגיות כשהבן אדם עובר לך מול הפרצוף 24 שעות ביממה. בעולם נורמלי אני הייתי מעדיפה לפגוש את איציק בבוקר, ללכת לעבודה, ולפגוש אותו שוב בערב".
יש לך פרפרים בלב?
"זה פה (מצביעה על אזור הלב). המילים לפעמים קלושות בשביל לתאר את ההרגשה. אני מתגעגעת אליו, אבל עם זאת אני באמת מנסה לקיים את הגישה הבודהיסטית של 'בוא נהיה כאן ועכשיו'. קשר צריך לקחת מדקה לדקה ומרגע לרגע, בוודאי כאשר זה קורה ב'אח הגדול'. אם אני חושבת רחוק - אני נלחצת, מפוצצת ובורחת".
אז מיותר לשאול אם תיפגשו אחרי הגמר.
"קודם כל, יש לנו בכל מקרה עוד שני מפגשים במסגרת ההפקה, כך שלא משנה מה יקרה, אנחנו ניפגש".
יש לך פחד שהוא לא ישמור אמונים?
"לא פחד, אלא ידיעה שזה באמת יכול לקרות. אני יודעת מי זה איציק. אני לא החברה מבחוץ ששלחה את הבעל למלחמה, כי אני הייתי שם בעצמי, בתוך הבית, ואני יודעת כמה תמיכה צריך שם".
באחד הלילות הוא הצמיד את המיטות של רותם ושלו. השארת את זה מאחורייך?
"אני לא יודעת מה ראו ומה אתם יודעים. ראו שהוא שתה הרבה? ראו שהוא השתכר? חזרנו מהמשימה לצינוק והוא ניסה להתקרב אלי, ואמרתי לו לא, והוא רצה לדבר איתי ואמרתי לו לא. איציק ניזון מהתגובה של בת הזוג שעומדת מולו, ואם היא נושמת רגע הצידה, הוא מייד נכנס למוד של 'לא רוצים אותי' ופונה להסחות דעת.
"אני מכירה אותו, ונכנסתי לחדר של האח כדי לדבר על זה. ברגע שהבנתי את המקום הזה, של איך הוא מגיב כשהוא נבהל ופגוע, השארתי את זה מאחוריי. זה לא אומר שזה לא צורב וכואב, אבל יותר קל להתמודד".
אם אגיד לך עכשיו שהוא ורותם התנשקו, מה תגידי?
"טלוויזיונית זה יהיה מעולה. ברמה האישית, אני מכירה אותו. זה לגמרי יכול לקרות, ואני לוקחת את זה בחשבון".
את חושבת שתיעלבי?
"זה לא יהיה עלבון, אבל תהיה נשיכת שפתיים, כמו עקיצה קטנה, ולאט לאט יהיה ריכוך של הדבר הזה והבנה שזו היתה בחירה שלו, שאני לא הייתי שותפה לה".
כשאת רואה אותה מנסה ללכוד אותו, מה זה עושה לך? את מתפללת שהוא לא ייפול ברשתה?
"זה משעשע אותי. אני אוהבת אותה, ובגלל זה אני גם אומרת, מה העניינים איתך? הכל נתון לשינויים, ויאללה, עברתי כל כך הרבה דברים בחיים, לא יקרה כלום".
באחת השיחות שלך עם האח סיפרת על הפנטזיה שלכם לפתוח בית מלון ברוטשילד, שבו אתם תגורו בפנטהאוז.
"יום אחד ישבנו שם בבריכה ורקמנו לנו חלומות, עשינו משחק כדי לדבר על מה שהיה קורה בינינו במדע בדיוני. אני אמרתי שבמדע בדיוני מושיק עפיה יופיע בבריתה של הבת שלנו. איציק שאל: 'ואם אנחנו לא במדע בדיוני?' ואז גילינו שיש לנו חלום משותף על מלון, וזה היה נורא נעים. זה כל הסיפור".
כשראיינתי אותו לפני שנכנס לבית הוא אמר שהוא מקווה שלא יקרה לו שם שום דבר רומנטי, אבל גם אם יקרה, זה לא יהיה אמיתי.
"אני לא הייתי אומרת משפט כזה, כי אני יודעת שאין לדעת את העתיד. בסופו של דבר, מה שקרה שם, קרה שם. אז הוא אמר, ובאו החיים ונתנו לו תשובה אחרת".
בואי נדבר קצת על דיירים אחרים בבית. אחת המריבות הבולטות בבית היו בין סטלה לשיר. מה חשבת על זה?
"אגיד לך מה אני אוהבת בסטלה: פיה וליבה שווים. אני יכולה לא להסכים איתה או לא להסכים עם הדרך שלה, אבל דבר אחד מרגיע - שהיא משחררת את כל מה שהיא חושבת. ליד אנשים כאלה אני רגועה.
"היה שלב שבאתי ואמרתי שכשסתיו רב עם שיר, אלה שני ילדים שרבים. אבל כשסטלה באה ורבה איתה, כל מילה שלה שוקלת בומבה, וצריך מאוד להיזהר. היא אמרה שהיא מנסה לא להיכנס בשיר יותר מדי, כי היא זיהתה את הרגישות. לגבי המריבה, אני הייתי בוחרת בדרך אחרת. לא הייתי עושה שיימינג".
נכנסת לבית. "הקונספט לא היה כלה, אלא בעיקר כי רציתי משהו לבן" // צילום: נועם ריבקין פנטון
ביום שלישי הבא ישודר גמר "האח הגדול" (21:00, קשת), ונטלי משוכנעת שהיא יודעת מי יהיה המנצח.
"זה יהיה מושיק".
למה לא נירו, למשל?
"אם הקהל יזכור איך נירו התחיל את התוכנית, מגיע לו נבוט בראש, לא זכייה. אלא אם הקהל סובל מזיכרון קצר. אז נכון שהוא עבר שינוי בבית, וזה נחמד, אבל למושיק הכי מגיע. הוא בן אדם מתוק. הכנתי סלט פירות, ואמרתי לו, 'כנס רגע לקערה, פשוט במקום סוכר אני מכניסה אותך'".
את קריירת הדוגמנות התחילה עטיה כשהיתה בת 15. בארץ היא נחשפה בגיל 19, אז צילם אותה צלם האופנה רון קדמי בתמונות עירום, שהפכו לחלק בלתי נפרד מתעודת הזהות שלה. בהמשך היא הובילה קמפיינים ועבדה כדוגמנית, "אבל כל הזמן התנגדתי לזה שקוראים לי דוגמנית. עד שקלטתי שאני מגיעה לגיל 40 ולא מפסיקה לקבל הצעות לדגמן, אז אמרתי: רגע, מה הבעיה שלך עם זה? את הרי עובדת עם מצלמה ואת אוהבת את זה ואת טובה בזה וזו אחלה פרנסה. ושיחררתי".
חווית את משבר הגיל הזה?
"חלק גדול מהחיים שלי חיכיתי לגיל 40, כי היתה לי הרגשה ששם יהיה לי טוב. כשהגעתי לשם, בפברואר השנה, קיבלתי הרבה מתנות. עברתי עשור מחורבן עם הרבה משברים ובעיות פרנסה, ומהקושי הזה קיבלתי אותי. גיל 40 הוא גיל מהמם".
היא שיחקה בין היתר בסדרות "כסף קטלני", "זינזאנה" ו"קפה פאריס", ובסרטים "הארץ המובטחת", "שלוש אימהות", אודם" ועוד. בשנים האחרונות נטשה את התחום כמעט לגמרי ועבדה מאחורי הקלעים במשרדי פרסום.
"כשרק התגרשתי, היה לי מאוד מאוד קשה כלכלית, והלכתי לעבוד במשרד פרסום, כי רציתי תלושי משכורת. הייתי צריכה להחזיק בית, אף אחד אחר לא היה יכול לעשות את זה חוץ ממני. בשנתיים האחרונות, כשהבנתי שהילדים פחות תלויים בי, אמרתי, אוקיי עכשיו תורי, וחזרתי למעגל העבודה. שיחקתי בסידרת הילדים 'השכונה'".
את הולכת לאודישנים?
"מעטים".
מה היית רוצה לעשות בחיים?
"אני עובדת הרבה על הבלוג שלי, NAYA, וזה משהו שאמשיך לעבוד בו ולהשקיע בו. בתוכנית רותם ואני שיחקנו בתוכנית ראיונות בשם 'לא מתנהגות בהתאם', ואני אשמח לעשות משהו דומה ברדיו או בטלוויזיה או במסגרת פאנל, כי באמת מעניין אותי לדעת מאיפה הבן אדם בא ומה הסיפור שלו. שוב, זה לא ברמה של חלום, אלא משהו שיעשה לי טוב".
האח יעזור לך לקבל תפקידים?
"לא יעזור ולא ימנע".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו