במחשבה לאחור, ויקיפדיה נולדה במוחו של ג'ימי וויילס כבר בשנות ה־70 המוקדמות, הרבה לפני עידן האינטרנט ובימים שבהם אנציקלופדיות היו עדיין ספרים עבי כרס לא אטרקטיביים במיוחד. הילד המחונן מהאנטסוויל, אלבמה, בן למחנכת שניהלה בית ספר פרטי, פיתח כבר מגיל צעיר קשר קרוב מאוד עם עולם המידע.
"הייתי קורא הרבה ב'World Book', שהיתה אנציקלופדיה מוכרת מאוד לילדים", הוא מספר ל"ישראל השבוע", "בכל שנה הם היו שולחים גרסאות חדשות עם סימניות בנוגע לערכים שעודכנו. למשל, הערך 'ירח' השתנה משמעותית לאחר הנחיתה של האדם עליו. אני זוכר שהייתי יושב עם אמא שלי ומשווה בין גרסאות ישנות לחדשות. באותו רגע לא ממש חשבתי על זה אבל אחרי שוויקיפדיה נולדה, הבנתי שכבר מגיל קטן היתה לי בעצם את ההנאה הזאת להבחין כיצד ערכים משתנים".
ארבעה עשורים אחרי, והאנציקלופדיה הנוכחית של וויילס היא כבר ממש לא נחלתם הבלעדית של חובבי מדע או היסטוריה. ויקיפדיה, המיזם האינטרנטי שייסד ב־2001, היא כיום האתר החמישי הנצפה ביותר בעולם. לצד דיון ארוך ומתמשך על חסרונותיה, היא שינתה לבלי הכר את הנגישות של אנשים למידע והפכה אותו לזמין ברמה שנראתה דמיונית רק לפני 15 שנה.
גם חייו של וויילס קיבלו תפנית: הוא כבר לא חנון המחשבים האנונימי שהיה בתחילת העשור הקודם, אלא אדם מכובד שמסתובב בעולם ופורס את משנתו בהרצאות. השבוע זכה לתוספת מעוררת כבוד לערך הוויקיפדיה שלו כאשר הגיע לישראל וקיבל את פרס דן דוד היוקרתי על סך מיליון דולר בשל "תרומתו לאנושות".
מדובר בבונוס נאה במיוחד לחשבון הבנק של וויילס (הזוכים תורמים עשרה אחוזים מהפרס עבור מלגות לחוקרים מצטיינים), שדווקא לא זינק בעשור האחרון כפי שהיה אפשר לצפות ממישהו שהאתר שייסד זוכה מדי חודש ל־18 מיליארד צפיות.
בין שוויילס מקבל זאת או לא, סוגיית הרווח (או האי־רווח) הפכה במובן מסוים לכזאת המגדירה את דמותו. בחתונתו עם אשתו השלישית לפני שנתיים וחצי, חברתה של הכלה התבדחה בנאומה על כך שהיא הצליחה להתחתן עם יזם האינטרנט המפורסם ביותר שלא נהפך למיליארדר. "עבורי מה שחשוב זה שהחיים שלי מעניינים", הוא אומר, "הם לבטח הרבה יותר מעניינים מאיזה בנקאי שמרוויח הרבה יותר כסף ממה שאני אצליח אי פעם. אני מגיע לישראל, ופתאום אומרים לי, 'הנשיא ריבלין רוצה להיפגש איתך'. איזה כיף לי. אם בנקאי עשיר היה מגיע לכאן, אף אחד לא היה שם לב".
וזה לא הציק לך, לפחות בתחילת הדרך של ויקיפדיה, שאתה לא הולך להרוויח אגורה ממשהו שהשקעת בו את החיים שלך?
"לא, מההתחלה הבנתי שחשוב שזה יהיה מבוסס על מודל ללא מטרות רווח. פעם חשבו שאני אהיה איזה קומוניסט אנטי־מסחרי או משהו כזה, ואני ממש לא. אנשים עושים כסף - אין לי בעיה עם זה. הפרויקטים האחרים שלי מייצרים כסף. בסוף, אני בסך הכל חנון שאוהב את המחשב שלו. אני לא ממש יודע מה לעשות עם הרבה כסף".
רואים שינוי בגישה
יום ראשון השבוע, טקס חלוקת פרס דן דוד באוניברסיטת ת"א. מסביב לאודיטוריום סמולרש המפואר, האקדמיה המשיכה להתנהל כסדרה: סטודנטים כותבים עבודות ומרצים בודקים שאף אחד לא השתמש בטכניקת "העתק־הדבק" מוויקיפדיה.
ההשכלה הגבוהה נהגה בחשדנות כלפי המיזם הזה מיומו הראשון, אבל באותו ערב בתחילת השבוע המיזם החובבני־התנדבותי של וויילס ניצב לו, ולו לרגע, במגדל השן, לצד היסטוריונים מכובדים ופרופסורים לביולוגיה, שותפיו לפרס השנה.
אתה מרגיש שבקבלת הפרס הזה, האקדמיה אומרת לך במובן מסוים: "טעינו לגבי ויקיפדיה"?
"אני חושב שראינו שינוי בגישה כלפינו עם השנים. ברגע שהאקדמיה הבינה שאנחנו לא מביאים כאן איזה טיעון מהפכני בנוגע לייעוד של ויקיפדיה, היא למדה לקבל אותנו. אפילו אני אומר שברמה האקדמית, אסור לך להשתמש בוויקיפדיה כמקור. אם אני הייתי בזמנו כותב עבודה אקדמית ומייחס דברים לאנציקלופדיה בריטניקה היו צוחקים עלי.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"לקרוא מאמר בוויקיפדיה ולכתוב עליו משהו - זה אולי בסדר לילד בן 12. אבל זה לא אומר שאסור להשתמש בה בכלל - ויקיפדיה היא נקודת התחלה מצוינת. השאלה היא לא 'האם צריך להשתמש בה?' - ברור שמאה אחוזים מהסטודנטים עושים את זה - אלא 'איך צריך להשתמש בה?'"
וויילס (48) הוא בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת אלבמה. בתחילת דרכו עבד כסוחר מניות בשיקגו. לאחר מכן הקים פורטל אינטרנט שמרווחיו הגיע המימון הראשוני לוויקיפדיה. כיום הוא כבר לא עומד בראש הקרן שמנהלת את האתר (ויקימדיה), אבל עדיין חבר דירקטוריון ובמובנים רבים גם הפרצוף שלו.
במקור, אגב, התוכנית היתה בכלל להשתמש במומחים ובאנשי אקדמיה, רק שבאמצע נפל אצלו האסימון: "אני זוכר שהיה לנו אז פרוטוקול מייגע בן שבעה שלבים, זה היה מתסכל מאוד. החלטתי שאני רוצה לכתוב ערך בעצמי. רוברט מרטון בדיוק זכה בפרס נובל לכלכלה בזכות תיאוריה שהכרתי מצוין מהלימודים שלי. קראתי בזמנו את כל מאמריו ואפילו פירסמתי עבודה ברוח המסורת שלו, אז אמרתי 'בוא נכתוב עליו ערך'.
"הבעיה היתה שידעתי מראש שהולכים להביא לי את שני מרצי הכלכלה הכי מעוטרים שיש שיבדקו כל מילה ומילה. פתאום הרגשתי שאני חוזר לבית ספר, שזה מלחיץ ומאיים. זה לא היה כיף. זה גם הרגע שבו הבנתי שכל הדבר הזה לא יעבוד ככה, שצריך לשנות את המודל.
"אני בכל זאת חושב שיש מקום לשילוב בין מומחים לחובבנים", הוא מבהיר, "יש גם מקומות באקדמיה שזה קורה. אחת הדוגמאות היא המקרה של אורניתולוגיה (חקר העופות). המחקר זקוק למידע מהשטח ויש שם היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה עם קהילת צופי הציפורים, שמדווחים לאקדמיה על הממצאים שלהם".
אחת הבעיות עם ויקיפדיה היא שהיא הפכה במציאות של האינטרנט ל"אלוהים של המידע". פעם היו כמה אנציקלופדיות. היום יש רק ויקיפדיה אחת.
"אני די מאוכזב שלא היו עוד פרויקטים כאלה. לפני כמה שנים היה ניסוי שנקרא 'קונסרופדיה' (אנציקלופדיה שמרנית) שלא ממש הצליח, בעיקר בגלל שזה היה קצת טיפשי ואנשים צחקו על זה. אני חושב שהגישה המחויבת שלנו לניטרליות היא דבר שאנשים רואים בו ערך רב.
"אם אתה רוצה לקרוא על שינויים אקלימיים, לדוגמה - זה נושא מורכב. קל מאוד לקרוא קמפיין חד־צדדי של צד כזה או אחר ולהישאר מבולבל. אנשים רוצים מקום שבו הם קודם כל יקבלו את כל העובדות ורק אחר כך יחפרו ויפתחו דעה משל עצמם. אנחנו לא מעמידים פנים שאנחנו מושלמים, אבל אנחנו כן מנסים שלא תהיה לנו עמדה כלפי שום דבר. זאת אחת הסיבות שוויקיפדיה פופולרית כל כך".
כ־85 אחוזים מהעורכים באתר הם גברים, חלק גדול מאוד הם גם צעירים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם. זה יכול ליצור עולם מידע הומוגני מאוד. זה משהו שאתם מנסים לשנות? הרי אין לכם ממש שליטה על זה.
"זאת בעיה שאנחנו מודעים אליה. אנחנו רוצים לשנות את זה, אבל זה קשה. אחת הבדיחות שאני תמיד מספר היא שוויקיפדיה נכתבת בצורה סמכותית מאוד ולגברים אין בעיה לכתוב בצורה כזו גם על נושאים שהם לא מבינים בהם כלום, בעוד נשים זהירות יותר. צריך להבין שסטטיסטית, חנוני טכנולוגיה נוטים להיות בדרך כלל גברים, ואלה הם האנשים שעורכים ערכים בוויקיפדיה. זאת אחת מהסיבות שאנחנו חזקים מאוד בנושאים דוגמת מדעי המחשב וטכנולוגיה ופחות בנושאים הומניים. זה משהו שאנחנו צריכים לשנות.
"גם לגבי בעיית הגיל אנחנו מודעים", ממשיך וויילס, "הסוגיה הטכנית - איך לערוך ערכים - מרחיקה הרבה אנשים. קח למשל את אבא שלי, הוא סוג של מומחה חובבני למכוניות ישנות. אם הוא ירצה לערוך ערך בוויקיפדיה, הוא ימצא את זה מאיים וכבר יעדיף לא לקלקל שום דבר".
הקרב על החומוס
במקרה או שלא, הראיון נערך בחדר קטן במלון דן בתל אביב, שמלא במדפי ספרים. וויילס כנראה מרגיש נוח יותר בקרבת מקורות אינפורמציה, גם אם הם מהסוג הישן. הוא כבר לא ממש זוכר כמה פעמים ביקר בישראל: "אני חושב שזאת כבר העשירית שלי, אבל אני לא לגמרי בטוח" - נתון די מרשים בהתחשב בעובדה שעד גיל 37, לפני פרק ויקיפדיה בחייו, לא עזב את תחומי ארה"ב.
הגירסה העברית של האתר יכולה להתגאות ב־172,492 ערכים (נכון לכתיבת שורות אלה) - מספר גבוה יחסית לכמות דוברי השפה. ישראל מדורגת בצמרת העולמית מבחינת מספר העורכים בהשוואה לאוכלוסייה בצוותא עם מדינות כגון שבדיה ודנמרק ("בגלל הקור אנשים שם נשארים בבית ועורכים ערכים בוויקיפדיה", וויילס מתבדח).
"אנחנו רוצים שהכל יהיה מבוסס על מקורות אמינים; איפה הגבול? זו כבר שאלה מורכבת". וויילס
אז באופן רשמי אפשר להכריז שאנחנו אומה חנונית?
"בהחלט", הוא צוחק, "תמיד היתה לנו בישראל קהילה נלהבת. תרבותית, זה די מתחבר עם הדרך הישראלית לחשוב על דברים. יש כאן אנשים עם תחביבים אינטלקטואליים. אחד הדברים שמאפיינים אנשים שכותבים בוויקיפדיה זה שהם מיומנים מאוד מבחינה טכנית. לישראל יש מגזר היי־טק חזק מאוד אז מן הסתם זה עוזר".
לא מעט ערכים שקשורים לישראל מעוררים ויכוחים אינסופיים בגלל הסכסוך הישראלי־ערבי. אפילו ערך כמו "חומוס" הפך למעורר מחלוקת בהקשר הזה. האם זה באמת משהו שמאפיין רק את ישראל או שקיים גם בכל העולם?
"לחלוטין לא מאפיין רק את ישראל. ברור שהסיטואציה הישראלית מפורסמת אז היא עושה רעש בכל העולם, אבל כל קונפליקט מקומי במקומות אחרים יכול להוביל לוויכוח".
"לא המקום לסודות"
וויילס מיצב את עצמו לאורך השנים במרכז המאבק לחופש מידע בעולם. בשנה שעברה אף יצא כנגד פסיקת בית המשפט של האיחוד האירופי המצדדת ב"זכות של אנשים להישכח" בתוצאות החיפוש במנוע החיפוש של גוגל. "הבעיה היתה שהם בעצם אכפו חוק שנכתב לפני עידן האינטרנט", הוא מסביר, "הוא יועד לבסיסי מידע של חברות ולא לצנזור מידע שמגיע לכתבות שמתפרסמות בעיתון.
"אם זה צעד שאנחנו צריכים לעשות אז לפחות שיהיה עליו פיקוח. גוגל בעצם נאלצים להיות כאן שופט, חבר מושבעים ומוציא להורג. למי שהפרסום שלו מצונזר אין זכות משפטית של תגובה, וזה בעייתי מאוד. אנחנו לא יכולים לפתור את זה בדרכים ישנות, אחרת אנחנו מאפשרים לאנשים חזקים להסתיר מעשים לא טובים".
אתה חושב שיש מידע שלא צריך להיות באינטרנט - בגוגל, בוויקיפדיה או במקומות אחרים? איפה אנחנו שמים את הגבול?
"אנחנו רוצים שהכל יהיה מבוסס על מקורות אמינים. איפה נמצא הגבול זו שאלה מורכבת. מן הסתם ויקיפדיה היא לא המקום של אנשים להביא סודות מדינה או דברים כאלה".
לאדוארד סנאודן, שחשף מסמכים סודיים, קראת "גיבור".
"הוא היה זהיר מאוד ועבד רק עם עיתונאים אחראיים. גם האינפורמציה שהוא נתן היתה רק על דברים מופשטים, לא על מבצע ספציפי. הנושא של יכולת הממשלות לעקוב אחרי אנשים חפים מפשע, שעלה לכותרות בגלל הסיפור הזה, זה משהו שאנחנו חייבים לקיים עליו דיון בחברה דמוקרטית.
"אנחנו יודעים מהעבר מתקופת השטאזי או הסנאטור מקארתי, כמה האפשרויות האלה יכולות להיות מנוצלות לרעה. במובן הזה - סנאודן גיבור. זה לא אומר שכל מה שהוא פירסם צריך אוטומטית להיות בוויקיפדיה".
וג'וליאן אסנג' מוויקיליקס לא גיבור?
"ויקיליקס לא נהגה בזהירות במקרים מסוימים. פרשת המברקים הדיפלומטיים - שום דבר לא באמת יצא מזה. היו דברים מביכים, אבל זה הכל. דיפלומט אמריקני חוזר לוושינגטון ואומר שברלוסקוני הוא ככה וככה. אם הנשיא הולך לבקר מישהו, הוא צריך לקבל לפני כן תדרוך שהוא לא מצונזר.
"אם הדיפלומטים צריכים לפחד לפני שהם כותבים כל מסמך בגלל החשש שהוא יפורסם - אז יש לנו בעיית תקשורת. אותו הדבר לגבי ראשי חברות: אם הם יפחדו שכל דבר שהם יכתבו יפורסם, זה לא אומר שהם יפסיקו לעשות דברים רעים אלא יפסיקו לכתוב מה שהם עושים, וככה החברות רק יהפכו לסודיות יותר במובן מסוים".
מה אתה חושב על פייסבוק?
"אני אוהב את פייסבוק. אני משתמש ברשת החברתית הזאת בכל יום".
מה אתה לא אוהב בפייסבוק?
"יש לי דאגות בנוגע להגנת הפרטיות של המשתמשים שם. יש מתח בינם לבין המפרסמים. גם בגוגל יש את הבעיה הזו, אבל אחת החוזקות הגדולות שלו היא שכשאני מחפש משהו שהוא רלוונטי למה שהמפרסם רוצה לפרסם, אז זה עובד טוב גם לי וגם למפרסם - ככה הוא מראה מודעות רק לאנשים שבאמת מתעניינים בהן. אם אלה מודעות רנדומליות, זה לא טוב לא לי ולא לו. פייסבוק התקשתה מאוד בתחום הזה ולאחרונה מתחילה קצת להשתפר. המודעות שם היו לחלוטין לא רלוונטיות למשתמש".
כוחו של סמארטפון
וויילס חי בלונדון בשנים האחרונות. הוא התגרש פעמיים ואב לבת מנישואיו השניים, שמתגוררת כיום בפלורידה. אשתו הנוכחית, קייט גראביי, שימשה מנהלת היומן של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, ומוכרת מאוד בפוליטיקה הבריטית.
חייו החדשים של וויילס מחוץ לארה"ב כוללים התרועעות עם לא מעט ידוענים - דבר שזכה בעבר לביקורת מצד קהילת העורכים בוויקיפדיה. הוא נאלץ מן הסתם לנטוש את התחביב הישן שלו לערוך ערכים ביוגרפיים על בית הלורדים הבריטי. "כבר פגשתי הרבה מהם", הוא מודה, "אני נמנע מלערוך ערכים על אנשים שאני מכיר, אבל אם אני פוגש מישהו ומגלה שיש טעות ענקית בערך שלו, אז אני חש חובה כעורך בוויקיפדיה לעשות עם זה משהו".
באי הבריטי גם מצא הזדמנויות עסקיות. בשנה האחרונה הוא שותף בחברה סלולרית וירטואלית - "The People's Operator" - שמייעדת חלק מהכנסותיה למטרות חברתיות. במובנים מסוימים, זהו פרק ההמשך של וויילס לוויקיפדיה, שהפעם משלב פעילות חברתית גם עם מודל כלכלי רווחי. למרות שלא הפך למגה־מיליונר הוא ידע למנף את מעמדו. פרט לפעילות החדשה בתחום המובייל, וויילס גם משתכר מהרצאות ומחזיק ב"ויקיה" - שרת אירוח לאתרי ויקי המבוססים על תוכן חופשי בדומה לוויקיפדיה.
רק לאחרונה פורסם שהצעת ייעוץ דיגיטלי לפני הבחירות בבריטניה ליו"ר מפלגת הלייבור, אד מיליבנד. פוליטיקה מעניינת אותך?
"כן, זה פורסם בטעות בפייסבוק ולא האמנתי שזה יהפוך לכזה פומבי. אני מן הסתם הייתי אמור לדעת את זה. הוא די התלהב אבל מעולם לא חזר אלי. להיות בפוליטיקה זה משהו לא כל כך נעים, במיוחד בבריטניה כשהתקשורת יכולה להיות מרושעת מאוד, אז זה לא מדבר אלי.
"אני כן הופך לפוליטי בכל מה שקשור להגנה על חופש הביטוי. בדיוק לאחרונה הקמתי קרן להגנה על מקרים שבהם יש הפרה של הזכות הזאת. הצטרפנו לקואליציה לטובת הבלוגר הסעודי ראיף בדאווי. המטרה היא לא רק ללחוץ על השלטון הסעודי, שכנראה לא אכפת לו מה אני חושב, אלא גם על ממשלות במערב, שחייבות שיהיה אכפת להן קצת מה אנשים חושבים. שם אני נהיה פוליטי".
לפייסבוק ולטוויטר יוחס משקל רב מאוד בשינויים חברתיים שהתרחשו בעולם הלא דמוקרטי. איפה אתה רואה את המקום של ויקיפדיה בהקשר הזה כשאתה מסתכל על הייעוד שלה בעתיד?
"יש גידול משמעותי מאוד של אנשים בעולם המתפתח שכבר משתמשים היום בטלפונים חכמים. במדינות מסוימות אתה יכול למצוא כאלה זולים מאוד ב־40 דולר. לחלק גדול מהאנשים זאת הפעם הראשונה שהם נחשפים לרשת. יש לנו היום את האפשרות להביא מידע לאנשים שרק לפני כמה שנים לא היתה להם גישה אליו. שם נמצא העתיד - במקומות שבהם ויקיפדיה עדיין לא מפותחת מספיק.
"בוויקיפדיה אי אפשר לתכנן מהפכות אבל ללכת לרחוב ולדרוש שהדיקטטור יעזוב זה רק השלב הראשון. השלב הבא הוא ללמוד איך לבנות מוסדות, והדברים האלה דורשים חינוך וידע. כשאנשים נגישים יותר לידע הם מתחילים להבין - כמה מאות קילומטרים מכאן יש חברה שבה כשהממשלה מפסידה את הבחירות היא באמת הולכת הביתה, למה זה לא יכול לקרות אצלנו? אני מקווה שזאת הדרך שבה ויקיפדיה יכולה לתרום במעט לעולם דמוקרטי יותר". ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו