ב"מרדף לילי" כוכב האקשן הבלתי נלאה ליאם ניסן מגלם את ג'ימי "חופר הקברים" קונלן - מחסל ניו־יורקי מזדקן ובודד שנחלץ לעזרת בנו המנוכר (ג'ואל קינמן), לאחר שזה נקלע בטעות לזירת רצח והופך בעצמו למטרה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אף שכבר ראיתם עשרות סרטים כמוהו, שדוחסים את כל אירועיהם אל תוך לילה גורלי אחד, וחרף העובדה שהוא נסמך על צירוף מקרים שקצת קשה לבלוע, מדובר בדרך סבירה להעביר אחר צהריים. בעיקר מפני שהעניינים מנוהלים במקצועיות הראויה והמדממת, ומפני שקאדר השחקנים כולל את אד האריס, בתור הבוס הגדול שמוצא את עצמו קרוע בין בנו האידיוט, שיוצר את כל הבלאגן, לחברו הטוב בעולם (ניסן).
חאומה קולט־סרה, שביים, שב לשתף כאן פעולה עם ניסן לאחר שכבר הדריך אותו להצלחה קופתית ב"זהות לא ידועה" וב"נון־סטופ". לטעמי, "מרדף לילי" מהווה סוג של שיא עבורו, אבל זו לא באמת מחמאה כזאת גדולה. הסרט אמנם מסמן "וי" בכל התיבות הדרושות, וסביר להניח שלא תשתעממו יותר מדי במהלכו, אבל התסריט חסר המעוף שכתב בראד אינגלסבי ("אחים בדם") אינו מכיל את הערך המוסף הכה חמקמק שהופך B Movies סולידיים אך חסרי אמביציה ל־guilty pleasures. במיוחד אמורים הדברים לגבי הסצנות המשותפות של ניסן והאריס, שמתבוססות בבינוניות קלישאתית ושכוללות יותר מדי הגיגים נוסטלגיים בנוסח "זוכר את הפעם ההיא כש....?" איך אמר בזמנו טוני סופרנו? "Remember when is the lowest form of conversation". הוא תמיד ידע על מה הוא מדבר.
על כל פנים, האלימות אלימה, הדם זורם כיין והדמות של ניסן מקבלת הזדמנות מכובדת לגאולה. ג'ימי רדוף בידי רוחות הרפאים של קורבנותיו הרבים, אשתו מתה לפני שנים והבן שלו לא מכיר בקיומו. הסיטואציה המלחיצה שבה הוא מוצא את עצמו מספקת לו סיבה להמשיך לחיות. זוהי המשימה האחרונה שלו, וברור לכל בר דעת שהוא ימות כמו קדוש נוצרי תוך כדי ביצועה.
בדירוג של כל סרטי המתח־פעולה שניסן עשה בשנים האחרונות, הייתי מציב את "מרדף לילי" איפשהו באמצע. הרבה מעל "חטופה 2" ו"חטופה 3", אבל הרבה מתחת ל"שטח פראי" (שהציב אותו מול זאבים) ו"הדרך לגיהינום" (שהציב אותו מול שני רוצחים סדרתיים חולניים). מצד אחד, המצב היה יכול להיות גרוע בהרבה. מצד אחר, כבר קצת מתחיל להימאס הקטע הזה, של להסתפק במועט.
ציון: 6