"אני אזעזע את משרד הבריאות"

על השולחן בחדר 1409 בכנסת מונחים מסמכים רבים הקשורים לעולם הרפואה: חוברת עבה בנושא ביטוח ציבורי בתחום הסיעוד; מסמך הקורא לבחור בצדק חברתי בבריאות לקראת בחירות 2015; ועוד כמה פניות אישיות בבקשה לעזרה. החדר הזה אינו לשכת שר הבריאות, אלא חדרו של ח"כ יעקב ליצמן, שבחודשים האחרונים, הרבה לפני שחתם השבוע על ההסכם הקואליציוני, כבר עושה את ההכנות שלו למשרד החשוב. 

למעשה, ליצמן מעולם לא עזב את משרד הבריאות; אנשיו מספרים כי גם כשיעל גרמן כיהנה כשרה, הוא המשיך לקבל אלפי פניות בנושא הבריאות ולטפל בהן, ובהן גם פניות ממנהלי בתי חולים וראשי מערכת הבריאות. השבוע החולף היה השבוע של ליצמן. באופן רשמי נחתם והוסכם כי הוא חוזר אל המשרד שרצה.

בשבועות האחרונים הוביל ליצמן את מפלגתו, יהדות התורה, להישגים כמעט חסרי תקדים במשא ומתן הקואליציוני - החל בתפקידים שיקבלו הח"כים, דרך סוגיות התקציבים, גיוס בני הישיבות וגיור וכלה בסוגיות כגון מצוקת הקבורה וקייטנות הילדים. אחרי החתימה הרשמית ליצמן כבר מפשיל שרוולים. "אני מכיר את הדברים במשרד הבריאות - ויש מה לתקן", הוא אומר בראיון ל"ישראל השבוע", ומצהיר מייד: "אני מתכוון לזעזע את המשרד, לעשות רעידת אדמה. הרפואה בארץ מצוינת, אבל יש אפשרות לשפר ולתקן. אני מגבש תוכניות מסודרות לכך, ולא מהיום".

ליצמן מוכן לחשוף חלק מהתוכניות. אחת מהן היא טיפול בעומס הכבד בחדרי המיון. "אגדיל את מספר הרופאים בחדר המיון", הוא מבהיר, "היום, כשצריך אורתופד בחדר מיון, קוראים לו מהמחלקה, ועד שהוא מגיע אנשים מחכים שעות. נביא עוד רופאים - והם יוקצו רק למיון. בקדנציה הקודמת פתחתי 12 חדרי מיון קדמיים, ובקדנציה הקרובה אפתח לפחות עוד 12. הרעיון הוא שבמקומות בפריפריה, שרחוקים מבתי חולים, אנשים לא יצטרכו לנסוע רחוק כדי לקבל טיפול. אם ילד ממצפה רמון שבר פעם את היד, הוא היה צריך לנסוע עד לסורוקה; בקדנציה הקודמת פתחתי במצפה רמון חדר מיון קדמי, והיום המקרים הפשוטים מטופלים שם. זה מקל על האזרחים וגם מפחית את העומס בבתי החולים".

אחת הרפורמות הגדולות שליצמן מתכנן היא בביטוח הסיעודי. "יש מקרים שבהם הילדים של החולה הסיעודי צריכים לשלם מעבר למה שהחולה שילם כל חייו במס הבריאות, זה שוד לאור היום", הוא אומר ומגלה כי יש לו במגירה "תוכנית מסודרת, יחד עם אגף התקציבים באוצר, שתעשה סדר בעניין. זה אמנם ידרוש העלאה של מס הבריאות בחצי אחוז, אבל זה יחסוך לכל משפחה בישראל מאות שקלים בחודש".

סוגיה שעלתה השבוע לכותרות ויכולה לגרום לליצמן כאב ראש היא הריון פונדקאי בקרב זוגות חד־מיניים. קודמתו של ליצמן בתפקיד, יעל גרמן, קידמה חוק שיאפשר לזוגות חד־מיניים לבצע את ההליך בישראל. ליצמן אינו ממהר לתקוף, ואומר: "אני צריך ללמוד את הנושא". נכון שבוער לו יותר לרכוש מכשירי MRI חדשים לבתי החולים, אבל הוא מזכיר: "כשנכנסתי למשרד הבריאות בפעם הקודמת, נמתחה עלי ביקורת בנושא חוק הביציות (חוק שאיפשר השתלת ביציות מנשים בריאות עד גיל 54 והיה אמור לפתור מחסור חמור בביציות בארץ, שאילץ נשים רבות לקבל את הטיפול בחו"ל; י"ש). עובדה שעשיתי את זה. הבאתי את הסוגיה לפני הרבנים ולפני היועץ משפטי, והכל עבר בשלום. אל תלחצו עלי, אני מעודכן במה שקורה היום, אבל עדיין לא מכיר מספיק טוב את נושא הפונדקאות. בכל מקרה, חד־משמעית, לא אלך נגד ההלכה".

ליצמן אף מצהיר כי יטפל מול קופות החולים בסוגיית תרופות מצילות חיים, שעלותן גבוהה. אך בדבר אחד הוא לא מתכוון לגעת - שכר הרופאים. "יש הסכם עם הרופאים. אין מה לגעת בשכרם", הוא אומר, ודוחה את הפרסומים על כך שהרופאים מרוויחים שכר גבוה מדי בבתי החולים הממשלתיים. "יבורך הרופא בסורוקה שמקבל הרבה כסף", אומר ליצמן, "גם אם הוא מקבל 100 אלף שקלים בחודש, אנחנו צריכים להגיד לו תודה על העבודה הקשה וגם על העובדה שהוא בא לפריפריה ומחזק בה את בתי החולים. הרופאים לא מרוויחים יותר מדי".

 

הקרב על הכיתה

ליצמן, יחד עם חבריו לצוות המשא ומתן הקואליציוני משה גפני ומאיר פרוש, הוכתרו השבוע כמנצחים הגדולים של מערכת הבחירות, אחרי שחתמו על הסכם קואליציוני שמיטיב מאוד עם החרדים. לשיטתו של ליצמן, לא מדובר בהטבות לחרדים - אלא בסך הכל בהשבה ובתיקון של כל הגזירות והנזקים שגרם יאיר לפיד לציבור החרדי בזמן כהונתו כשר האוצר.

"ידענו כל הזמן שפועלים נגד הציבור החרדי אבל לא הבנו את ההיקפים", הוא אומר, "רק עכשיו, כשמלקטים את כל הסעיפים יחד, אנחנו עומדים ומשתוממים ולא מבינים איך נתנו ללפיד לעשות את כל מה שעשה. היו שינויים שהוא עשה ברעש גדול, והיו שינויים שעשה בהיחבא - ואלה לא הוגנים כלפי הציבור החרדי. למה לילדים חילונים בכיתות א' וב' מגיע מימון לקייטנות - ולילדים חרדים לא? למה גננות חרדיות מרוויחות פחות מגננות חילוניות? דברים כאלה אנחנו מבקשים לתקן. זה מאוד לגיטימי. אנחנו לא שמחים על הכניסה לממשלה, אלא על האפשרות לתקן את העיוות שנוצר פה בשנתיים האחרונות".

אחרי הפרסומים על הסיכומים עם יהדות התורה, מתח יאיר לפיד ביקורת חריפה על ההסכם וטען כי מדובר ב"מכירת חיסול של כל מה שחשוב לחברה הישראלית - על חשבון משלם המסים". ליצמן, שרואה בלפיד אויב מר של החרדים, לא נשאר חייב. "לפיד גזר כל כך הרבה גזירות על הציבור החרדי ולקח מהם מיליארדים - ועדיין לא ראינו שהמצב של מעמד הביניים השתפר או שמחירי הדיור ירדו. מה הוא עשה עם כל הכסף הזה? איפה הכסף? איך לפיד שיפר את רמת החיים של מעמד הביניים? הוא לא עשה כלום".

 

"מי שרוצה ללמוד - ילמד"

למרות פני הפוקר שלו, ליצמן יודע כי במשא ומתן הקואליציוני החרדים יצאו כשידם על העליונה. בציבור החרדי אפילו מדברים על "הסכם היסטורי". במהלך כל המשא ומתן בין צוותי יהדות התורה לליכוד, שמרו הח"כים החרדים על שתיקה מוחלטת כדי לא להזיק לסיכומים. לדברי ליצמן, "לא דיברנו ולא תידרכנו כי מי שמנהל משא ומתן קואליציוני ורוצה לשדר אמון - צריך לסגור את הפה ולהיות סודי. שום דבר לא דלף. לא אמרתי בתקשורת כמה פעמים דיברתי עם ראש הממשלה, על מה ולמה. כך צריך".

וגם רציתם בוודאי להימנע מביקורת ציבורית שעלולה לטרפד את כל מה שביקשתם.

"אני לא מחביא כלום. יש חוק במדינת ישראל - צריך להניח את ההסכם הקואליציוני ולפרסם אותו. כך יהיה. לא גנבנו. אני גר במדינה הזאת ומגיע לי זכויות כפי שלכל אחד אחר מגיע".

מה הסעיף שאתה הכי גאה בו בהסכם?

"יש הרבה. סוגיית הגיוס, הגיור, תקציבי הישיבות, קצבאות ילדים".

ואכן, אחד הדברים החשובים לציבור החרדי היה ביטול הסנקציות הפליליות מחוק הגיוס, ועל כך נחתם בהסכם הקואליציוני. "זה ירד מהפרק", אומר ליצמן, "הדרך של הממשלה הקודמת גרמה נזק; מאז החוק ירד באופן דרמטי מספר המתגייסים החרדים לשירות האזרחי והצבאי. הציבור החרדי הרגיש שעושים לו דווקא, שהולכים נגדו. אז הוא גם עשה דווקא - ולא התגייס. צריך ללמוד לדבר איתנו בכבוד, כמו אל בני אדם. בכל מקרה רצינו שמי שירצה ללמוד - יישאר ללמוד".

ומה לגבי ציפור הנפש של החרדים - קצבאות הילדים המקוצצות? ביום שלישי השבוע עוד התגלעו מחלוקות בנושא, כאשר נציגי הליכוד במו"מ ביקשו להחיל את ההעלאה בקצבאות הילדים רק אחרי העברת התקציב הדו־שנתי לקראת סוף השנה, ואילו ביהדות התורה ביקשו להחיל זאת רטרואקטיבית מתחילת 2015. בסופו של דבר, נמצאה נוסחה מוסכמת וליצמן נשמע מרוצה. "קצבאות הילדים הן לא רק לחרדים. זה גם לשאר האזרחים - הדתיים, החילונים והערבים. זה לא עניין סקטוריאלי".

כשמדברים על הישגים סקטוריאליים, ליצמן נדרך כקפיץ. "למה אומרים על כל דבר שאנחנו עושים שזה סקטוריאלי?" הוא שואל, "טיפולי שיניים לילדים זה סקטוריאלי? חדרי מיון קדמיים באום אל־פחם ובערד זה סקטוריאלי?" 

 

"פרוש ישמור על בנט"

אחד הסעיפים המעניינים שנחתמו עם יהדות התורה מדבר על "ביטול אפליה בקריטריונים לדיור ולארנונה". למעשה, החרדים מבקשים לבטל את החלטת הממשלה הקודמת לתת העדפה בדיור לבני זוג ששניהם עובדים. לדברי ליצמן, ההעדפה אינה שוויונית. "מי קבע שזה נורמלי לדרוש משני ההורים לעבוד?" הוא שואל, "יש בית עם ילדים - מי יחנך אותם? מי ילביש אותם? יאכיל אותם? למה ילד צריך לבוא אחר הצהריים לבית ריק? מה עדיף, שיסתובבו ברחוב, שיהיו פושטקים? זה בהחלט היה אחד הוויכוחים. רצו ששני ההורים יעבדו? חינוך זה חשוב וילדים זה חשוב".

סעיף נוסף מדבר על כך ש"תכובד רצונה של המשפחה המעוניינת לקבור את יקירה בקבורת שדה". הרקע לסעיף הזה הוא סוגיית מצוקת המקום בבתי העלמין בישראל, שהביאה לבניית "מגדלי קבורה". אלא שרבים בציבור החרדי מתנגדים לשיטת הקבורה החדשה. "חלק מהסעיפים בהסכם נולדו מתלונות שאנחנו מקבלים כל השנה", אומר ליצמן, "קיבלנו המון תלונות מאנשים שרוצים להיקבר בשדה. יש מקום לזה. צריך לדאוג לזה שמי שרוצה - יוכל להיקבר באדמה".

אם זו לא דרישה סקטוריאלית, למה כחלון לא מבקש את הקבורה?

"אמרתי פעם לאריק שרון כשהיה ראש הממשלה, מה עושה בן אדם שיש לו הפסקת חשמל בבית שלו בדיזנגוף בתל אביב? מתקשר לחברת החשמל. מה קורה כשלאדם בבני ברק יש הפסקת חשמל? הוא מתקשר לגפני או לליצמן. כשיש דברים שנוגעים לציבור החרדי - צריך פרוטקציה. כשמקימים עיר חדשה לציבור החילוני, דבר ראשון מקימים גם יסודות לבית ספר, וכשמתחילים לגור בעיר - גם בית הספר מוכן. כשבונים עיר לציבור החרדי, אז הילדים לומדים בהתחלה בדירה שכורה, אחר כך בקרוואנים, ורק אז מוקצית קרקע לבית ספר. הילד החרדי מקבל כיתה כשהוא כמעט בשידוכים. זה צריך להשתנות". 

איך ייראה מאזן האימה בין המפלגות? בנט יחזיק כנראה בחינוך וש"ס בדתות. יהיו מריבות יומיומיות?

"לא יהיו שום פיצוצים. היינו כבר ארבע שנים יחד, והכל היה מצוין. בכל דבר נמצא את הפתרון. אנחנו נאמנים, אזרחים טובים, לא מחפשים לחתור ולא לעשות פוטשים. תנו לנו את מה שמגיע לכולם - והכל בסדר. לצערי, יש חשש מהחרדים בגלל שפה ושם מישהו זורק אבן או יורק, וישר אומרים שזה כל הציבור החרדי. אנחנו לא כאלה".

למרות ההסכם המפורט, לדבריו של ליצמן לא כל הצרכים והדרישות נענו בחיוב. "לא את הכל אפשר להכניס", הוא אומר, "בחלק מהדברים צריך לסמוך על האנשים שייכנסו למשרדים. בנט יהיה בחינוך ואיתו מאיר פרוש. אנחנו סומכים עליו שישמור על האינטרסים החרדיים. יש את גפני שישגיח שיקיימו את כל הסעיפים בהסכמים דרך ועדת הכספים. אני אטפל בבריאות".

 

"היינו צריכים יותר מנדטים"

הדיון על הסחטנות החרדית עולה רק בימים האלה, אחרי שהציבור החרדי עבר מערכת בחירות שקטה יחסית ובמהלכה כמעט לא היה בכותרות. זאת, בניגוד למערכת הבחירות הקודמת - אז סוגיית הגיוס ולימודי הליבה עמדו במרכז הקמפיין של לפיד. "אף אחת מהמפלגות לא היתה נגדנו הפעם, כי לא אמרנו מה נעשה אחרי הבחירות", מבהיר ליצמן. "אמרנו שאנחנו לא פוסלים הליכה עם הרצוג, והנחנו שמי שירצה אותנו ייתן לנו את הדברים החשובים - כגון ביטול הסנקציות הפליליות. גם לפיד הבין את זה, ופתאום שמענו אותו אומר שהוא בכלל לא ביקש את הסנקציות הפליליות, אלא היה זה היועץ המשפטי שביקש. שנתיים הוא מתרברב בנושא - ופתאום הוא חוזר בו".

החשש מלפיד התעורר עוד לפני הבחירות, כשליצמן סיכל את ניסיון הפוטש שניסו לעשות נגד ראש הממשלה נתניהו ולהחליפו בממשלה בראשות לפיד. למרות הכחשות לפיד, ליצמן עדיין נשאר איתן במילתו וממשיך לטעון שהיה ניסיון שכזה. "זו לא היתה שיחת מסדרון", הוא מעיד, "מישהו בא אלי, ישב כאן בלשכה בכיסא שאתה יושב בו, ושאל אם אסכים לשבת בממשלה של לפיד. אמרתי שאני עם לפיד לא הולך. בן אדם שנותן לי סטירות פעם אחת, אני לא עומד לידו פעם שנייה".

על אף ההצלחה במשא ומתן הקואליציוני, תוצאת הבחירות שהורידה את יהדות התורה משבעה לשישה מנדטים היתה משמעותית, לדברי ליצמן. "זאת היתה אכזבה", הוא אומר, "הציבור ראה את המכות שקיבלנו בשנתיים האחרונות והרגיש את מה שקרה בכיסו, כוסו וכעסו. אוטומטית - המצב הזה היה צריך להתבטא בעלייה במנדטים".

מדוע סירבת להשתתף בעימות בערוץ 2?

"שאלו אותי אם אני מוכן להשתתף - וסירבתי. מדוע אני טוב לעימות, אבל בשאר הדברים אף פעם לא מבקשים את תגובתי? אם יש סיפור על הבקבוקים של בית ראש הממשלה, באים לשמוע את נציגי העבודה או את מרצ, ואותו דבר אם ראש הממשלה נוסע לנאום בקונגרס או כשמתפרסם דו"ח על דיור. למה אף פעם לא מבקשים לשמוע את דעתנו בנושאים האלה? אנחנו לא רלוונטיים. אמרתי את זה לנשיא, והוא גם מחה על זה".

אולי כי אתם רוצים להיות סקטוריאליים, עובדה שאתה מבקש סגן שר ולא שר כחלק מהאידיאולוגיה החרדית שמעדיפה לא לקחת חלק רשמי בהנהגת המדינה? 

"מה זה משנה? אם אתה בא ואומר שסגן שר לא יכול להצליח כמו שר, אז אתה צודק. אבל ראו ארבע שנים שהצלחתי. אם אני יכול לקבל על הראש, ואם אני יכול לקבל ביקורת כמו כולם על דברים שאני עושה למען המדינה - אני יכול להיות רלוונטי גם לגבי הנסיעה לקונגרס. אבל לא רוצים לשמוע את עמדתנו. אולי התקשורת פחדה שנתמוך בנתניהו ולא רצו להראות את זה. תראה מה קרה בקונגרס, היום כולם מבינים שנתניהו צדק". 

ליצמן מבקש להעביר מסר לציבור הכללי. "החילונים לא צריכים לפחד מאיתנו", הוא אומר, "אנחנו לא באים להפחיד את כולם או לכבוש את המדינה, אלא מבקשים לחיות ולהיטיב עם הציבור, כל הציבור. הוכחנו את זה בעבר ונוכיח ביתר שאת בקדנציה הקרובה. הרבה אנשים יופתעו". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו