מחר (שני) צפויה הנגידה ד"ר קרנית פלוג לקבל את החלטת הריבית שלה לחודש מאי. לאחר שהדולר שוב חזר ונחלש מול השקל בסופ"ש גברו הלחצים לקראת הורדת ריבית נוספת. אולם מנהל ההשקעות הראשי של הלמן-אלדובי אילן ארצי מעריך בסקירה שבועית שפרסם: "הריבית בארץ תיוותר ללא שינוי"
בהלמן-אלדובי אומרים כי "בארץ, מחר יפרסם בנק ישראל את הריבית במשק לחודש מאי. אנו מעריכים כי הריבית תיוותר ללא שינוי, זאת על מנת לאפשר לבנק ישראל להמתין למדד המחירים לחודש אפריל אשר הינו גבוה היסטורית ועל מנת לבחון את ההתפתחויות הכלכליות במשק ואת השפעתה של הורדת הריבית האחרונה."
"לקראת החלטת הריבית בארה"ב הצפויה השבוע צפויה עצבנות בשווקים, מאחר והמשקיעים ימתינו לקבלת רמזים אודות מועד העלאת הריבית. המדדים בארה"ב הגיעו בשבוע שעבר לשיאים חדשים בתמיכה של עונת הדו"חות, כאשר מדד הנאסד"ק שבר את השיא שנקבע בשיא בועת הדוט.קום- 5,022 נקודות. אנו מעריכים כי שווקי המניות בעולם ימשיכו להיות חיוביים בשל הריבית הנמוכה, אך לנוכח רמות השערים הגבוהות, עצבנות ומימוש רווחים אפשריים בטווח הקרוב."
"בארה"ב, השבוע תפורסם החלטת הריבית של הפדרל ריזרב. לא צפוי שינוי בהחלטה הקרובה, כפי שכבר נאמר בהודעה הקודמת ע"י יו"ר הפד, ג'נט ילן. לקראת ההודעה, צפויה עצבנות בשווקים, מאחר והמשקיעים ימתינו לקבלת רמזים אודות מועד העלאת הריבית". לדבריהם "באירופה, שוקי ההון ביבשת מושפעים מנתוני מאקרו פושרים ומההתרחשויות ביוון. להערכתנו, שווקי המניות ימשיכו ליהנות ממומנטום חיובי ברקע להזרמת כספים על ידי הבנק המרכזי האירופאי."
בבית ההשקעות מיטב דש, מציין הכלכלן אלכס זבז'ינסקי בסקירתו השבועית כי "מדד אמון הצרכנים בישראל עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2012. שיפור באמון צפוי לתמוך בצריכה הפרטית." לדבריו "לפי סקר הערכת מגמות בעסקים, חל שיפור חד במצבו של ענף הבנייה. לעומת זאת, החברות במגזר התעשייה היו פסימיות יותר, בעיקר בקשר להזמנות ליצוא."
עם זאת, מוסיף זבז'ינסקי כי מגמה לא אחידה ניכרת ביצוא התעשייתי, תוך עלייה ביצוא של תעשיות טכנולוגיה עילית. "בעולם ניכרת האטה בהתרחבות סחר החוץ, כאשר קצב צמיחת היבוא אל המדינות המפותחות עלה לראשונה על זה של המתפתחות." גם הוא מעריך כי בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי בישיבתו מחר. "הסיכוי לשינוי בריבית או לצעדים אחרים בחודשים הבאים די נמוך." הוא סבור.
האנליסט הראשי של קבוצת אינפיניטי, עוזי לוי מציין בסקירתו כי לקראת החלטת הריבית הקרובה, לחודש מאי, לא ניצבת בפני בנק ישראל דילמה מהותית. לוי מציין, "האינפלציה השלילית (דפלציה) אותה חתמה שנת 2014 איננה מקור לדאגה וזאת בניגוד לכמה דעות אחרות. בכדי להמחיש מדוע בנק ישראל איננו חושש דווקא מרמת הביקושים המקומיים, ניקח מקרה לדוגמא אי שם בעיירה/עיר ביפן. ביום מסוים הגיעה משאית מלאה בעגבניות וכל ההיצע נרכש על ידי תושבי המקום. במידה והיה צורך עודף לעגבניות ייתכן מאד שמחיר העגבנייה ביפן היה עולה. ביום אחר הגיעה אותה משאית עם אותה כמות של עגבניות, אך בסוף יום המסחר נותרו 3 טון עגבניות במשאית."
"מה קרה? בברור שעשה הסוחר מול ראש העיר, הוברר לו כי 10% מתושבי העיר עזבו. האם מקרה זה מתאר ירידה בביקושים? כן. אך חשוב להבחין שירידה זאת איננה מקרה של שינוי ברמת הצריכה, אלא הדבר נובע מעזיבת תושבים ומדובר על מקרה חד פעמי במונחי מדד. הרי האזרח שחי באותה עיירה לא שינה את צריכתו. אם אותו אזרח היה קונה פחות, אז הייתה סיבה אמיתית לדאגה.
זהו בדיוק ההבדל הדק עליו מדברת נגידת בנק ישראל. אם נתייחס לשנת 2014, אכן נראה כי השנה הסתיימה הרחק מתחת ליעד המחירים אותה קבעה הממשלה. אך ברור לכל, בהכרח לבנק ישראל, כי הירידה במדד המחירים נבעה כתוצאה משינויים חד פעמיים ושינויים שהם אקסוגניים למשק. הרי ירידה חד פעמית במחיר המים והחשמל לא משקפת ירידה בביקוש המצרפי של המשק. כמו כן, ירידת מחיר הנפט איננו דבר צפוי, כמו גם עלייתו של מחיר הנפט, אלא הוא אקסוגני למשק ונקבע בשוק העולמי."
"לבנק ישראל אין היכולת לקבוע את מחירו או להשפיע עליו. כמו כן, ראינו שינויים מבניים בשוק המקומי הנובעים מרפורמות בשוק הסלולר ושוק המזון. שוב, מדובר על שינוי שבסופו של יום הוא חד פעמי. לא ראינו שלפחות אזרחים יש סלולארי בכיס. לכן בבחינת הגורמים שהביאו את מדד המחירים לרמתו הנמוכה איננה במהותה תוצאה של ירידה בביקושים הפנימיים. אם נתייחס למרכיבי התמ"ג לשנת 2014, ניתן לראות בברור כי הצריכה הפרטית עלתה בשיעור נאה של 4%! הצריכה הציבורית עלתה ב – 3.9% והייצוא עלה בשיעור של 4.7%. בסיכומה של שנת 2014 התמ"ג עלה בשיעור של 2.8%, אך הצפי לשנת 2015 כרגע עומד בשיעור של 3.2%. לא רמה של 5%, אך בהחלט רמת צמיחה סבירה."
"ממה חושש בנק ישראל? במילה אחת: הייצוא. בזירה העולמית מלחמת המטבעות לא תמה. כל מדינה גדולה או קטנה נאבקת לפחת את המטבע שלה על מנת ליצור יתרון תחרותי במונחי מחיר התוצרת/שירותים אותן היא מייצאת. הדולר המתחזק בעולם אומנם גרם לפיחות השקל מולו, אך במונחי סל המטבעות, לא ניתן לומר כי חל פיחות מהותי. בנק ישראל פועל בזירת המט"ח שנים רבות ובשנים האחרונות באגרסיביות רבה. יתרות המט"ח עלו לסדר גודל של כ – 85 מיליארד דולר, והבנק הצהיר כי במסגרת רצונו לפחת את השקל, העלה את תקרת רכישות המט"ח מסך של 90 מיליארד דולר לסך של 110 מיליארד דולר. אכן בנק ישראל נחוש לשמור על פיחות השקל. במידה והבנק לא היה מתנהל כך, ייתכן מאד והיינו רואים תיסוף מתמשך של השקל, אשר היה פוגע באופן מהותי ביתרון היחסי של היצואנים ובכך גם בפעילות הריאלית ואת זה רוצה הבנק למנוע."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו