1. זה לא היה מקרי שחתימת החוזה עם דווין סמית' תוזמנה לפני המשחק החשוב בברלין. המו"מ היה ארוך ולא פשוט, אבל העובדה שמכבי נדחקה לפינה עם המשחק הזה הגבירה את הרצון של המנכ"ל דני פדרמן לסיים אותו בעיתוי הזה. התזמון הנבחר נועד לתת דחיפה לכל המערכת ולהעניק לשחקן את הבעת ההערכה הכי גדולה בתזמון קריטי. בסופו של דבר, הכל עבד לפי התוכנית: הקבוצה ניצחה וסמית' היה האיש שהביא אותה למקום הזה.
הפורוורד, היום בדיוק בן 32, סיפק את אחת ההצגות הגדולות שלו בקריירה בזמן הנכון ביותר. השחקן, שבעונת 2012/13 חטף ביקורות על כך שהוא "נחנק" במאני טיים בגלל סידרה רעה בהצלבה נגד ריאל מדריד, מחק כבר מזמן את התואר הלא מחמיא. זה קרה לאחר הזכייה ביורוליג, בגמר הגביע בירושלים ובברלין.
שוב הוכח שכשהקבוצה נעה סביב הציר סמית'־בראיין רנדל (ולא סביב ג'רמי פארגו), קורים לה דברים טובים. בשני המשחקים העונה על כל הקופה הצמד הזה הוביל: 41 נקודות יחד בגמר הגביע ו־41 בברלין. סמית', אגב, אוהב את האולם בברלין: ב־2011 ביורוקאפ הוא סיפק שם תצוגה גדולה במדי בנטון טרוויזו עם 35 נק' ושבע שלשות.
החוזה של סמית' הוא גם אמירה. הקבוצה עוברת לידיים של הפורוורד הצנוע. והיא לא אף אחד אחר. יש גם משמעות סמלית לשכר שלו. גם אם פארגו יישאר בעונה הבאה, סמית' יהפוך לראשון בטבלת המשתכרים עם כ־1.2 מיליון דולר, לעומת קצת פחות ממיליון של הרכז.
ועוד מילה על רנדל: השימוש בו כמוביל כדור נוסף היה הברקה של גיא גודס שהפתיעה את אלבה ושיבשה לה את המשחק. אלכס טיוס המשיך להיות זה של התקופה האחרונה; סופוקליס שחורצאניטיס הופיע בזמן; יוגב אוחיון לא הבריק אבל תרם רבות, למרות פציעה מטרידה מאוד בכף הרגל. הימור נוסף שהצליח: הוויתור על מרקז היינס. בשלושה משחקים קודמים מול אלבה הוא לא תיפקד (ארבע נקודות בכולם) והוא מתקשה מול האגרסיביות והאינטנסיות של הקבוצה הגרמנית.
2. מכבי עלתה בפעם העשירית ב־11 השנים האחרונות לשלב שמונה הגדולות. זו העונה החמישית ברציפות שהיא שם ללא יתרון ביתיות, פעמיים זה הסתיים בפיינל פור (ויטוריה ומילאנו). שוב קיבלנו התעלות של מכבי בזמן הנכון. במשחק אחד נמחק סיבוב שלם לא טוב שהתחיל בהפסד לאותה אלבה. זה היה משחק החוץ היחיד שבו מכבי ניצחה בסיבוב השני.
במצ'־אפ הצפוי מול פנרבחצ'ה כל קבוצה קיבלה מה שהיא רצתה. פנר העדיפה את מכבי על פני פנאתינייקוס והצהובים את הטורקים על פני צסק"א מוסקבה (עוד לפני שריקי היקמן גמר את העונה).
שוב ז'לימיר אוברדוביץ' בסידרת הצלבה מול מכבי כשיתרון הביתיות שלו וכשג'רמי פארגו שם. זה קרה ב־2012 מול פנאתינייקוס באחת מסדרות ההצלבה הגדולות שהיו ביורוליג, כזאת שנגמרה ב־2:3 לטובת היוונים רק בשניות האחרונות של המשחק החמישי הצמוד.
3. מכבי עוברת כעת מהפך בצד המנטלי. היא מחליקה ברצון מעמדת הפייבוריטית לעמדת האנדרדוג. ממשחק על עונה שלמה שרק לה היה מה להפסיד בו, היא מגיעה לסידרה שבה הלחץ לא יהיה עליה, אלא על היריבה. מכבי היא אנדרדוג גם משום שפנרבחצ'ה עדיפה וגם כי יתרון הביתיות נמצא אצל הטורקים. היא אוהבת את המצב הזה והמסר הוא "עשינו את שלנו". "עכשיו שאובראדוביץ' יהיה בלחץ", אמרו במכבי.
שלא יהיה ספק: במכבי כלל לא מוותרים על הסידרה. ההערכה היא שפנר חזקה מאוד, אבל פגיעה. הם מאמינים שבלי משקולות הלחץ והפייבוריטיות הקבוצה תתפקד הרבה יותר טוב. במכבי מנסים לנצל את הסיטואציה ולהעביר את כל כובד הלחץ לצד הטורקי. עצם זה שגודס אומר "ננסה לעשות הפתעה", אומר משהו גם על מאזן הכוחות וגם על האקלים המנטלי שמכבי מייצרת.
5. עוד לפני שמכבי העפילה להצלבה היא כבר סידרה את הלו"ז שלה שם. זה לא קרה בגלל ביטחון יתר, אלא מחשש להיקלע לפלונטר עם תאריכים רבי משמעות בלוח השנה - יום השואה ויום הזיכרון.
שני המשחקים הראשונים בסידרה ייערכו בשלישי ובחמישי (ערב יום השואה ביום רביעי). במכבי הצליחו להקדים את המשחק השלישי מיום שלישי, ערב יום הזיכרון, ליום שני. המשחק הרביעי (אם יהיה בו צורך) יתקיים במועד בלתי שגרתי יחסית - ערב יום העצמאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
