לאחר ששופטי בג"ץ מתחו ביקורת חסרת תקדים בחריפותה על עו"ד שחר בן־מאיר, שעתר נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות שלא לקבל את עתירתו נגד "ישראל היום", חזר בו בן־מאיר מהעתירה והיא נמחקה.
בשבוע שעבר דחה השופט סלים ג'ובראן את עתירתו של בן־מאיר נגד העיתון "ישראל היום", בטענה כי מדובר בתעמולת בחירות אסורה. השופט ג'ובראן קבע כי העותר לא הציג בפניו ראיות המלמדות על זיקה, ממונית או ארגונית, בין "ישראל היום" לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, או מפלגת הליכוד.
בהחלטתו קבע ג'ובראן כי "ההחלטה איזה חדשות לסקר ואיזה לא, ובאיזה היקף, הן החלטות המצויות בלב ליבה של הפררוגטיבה המוענקת לעורך העיתון" וכן כי "אין לאפשר 'בדלת האחורית' וללא הסמכה לכך רגולציה על תוכנם של עיתונים", וחייב את העותר לשלם את הוצאות המשיבים לעתירה בסך 20,000 שקלים. ג'ובראן והיועמ"ש יהודה וינשטיין ביקשו מבג"ץ לדחות את העתירה בהיעדר עילה.
כבר בתחילת הדיון הקצר שלחה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, שעמדה בראש ההרכב, רמז עבה לעבר העותר: "העובדה שלא הוצא צו על תנאי מדברת בעד עצמה".
אך העותר, עו"ד בן־מאיר, עמד על שלו: "אומר חברי שראש הממשלה לא יושב בעיתון וכותב את העיתון. לא טענתי זאת. לא כתבתי שהוא שולט באופן ישיר על העיתון, אך מה שכתבנו בבקשה מראה שיש לו קשר עם האנשים שקשורים לעיתון עצמו. הוא לא מסתיר שיש לו קשרי ידידות עם בעלי העיתון".
השופט יצחק עמית קטע את דבריו והיקשה: "אדוני ביקש את הסעד של פרסום תעמולת בחירות אסורה. נניח שחבריך היו מסכימים לקבלת הסעד? אז היינו שואלים מהי תעמולת בחירות אסורה כי אין דבר קונקרטי שאנו אמורים לדון בו. ממתי מוציאים צו מניעה למשהו שהחוק מלכתחילה אוסר עליו?"
העותר השיב: "אני מודע לזה שהסעד במובן האופרטיבי שלו הוא בעייתי. אני אומר זאת און רקורד. אני משוכנע שהעיתון הזה בחלקו, במה שהוא כותב על המועמד הוא תעמולת בחירות".
השופט יצחק עמית הטיח בעותר: "אז בית המשפט יתחיל לפקח על כל כתבה שתהיה בעיתון? אדוני צופה פני עתיד. הוא מבקש סעד שלא נוכל להתייחס למשהו קונקרטי ושדורש את המובן מאליו. מה המובן מאליו? שאסור לעשות תעמולת בחירות אסורה".
העותר השיב: "אני לא מצפה לא מכבודכם ולא מוועדת הבחירות המרכזית שיבחנו כל יום את העיתון..."
השופט עמית קטע את דבריו: "לא קראתי את העיתון היום, אך לשיטתו של אדוני, אם כתוב היה נאום מוצלח מאוד לנתניהו אתמול, האם זה אסור?"
"זאת שאלה בעייתית", השיב העותר, והלין על כך ש"ישראל היום בעמוד הראשון בכותרת הראשית מציג את V15 כעובדה לא כדעה של מישהו".
השופט חנן מלצר השיב לו: "זה חופש העיתונות. עיתון יכול לכתוב מה שהוא חושב, ומי שחושב שנפגע מכך, יכול להגיש תביעת לשון הרע. המחוקק קבע שלא תהא תעמולת בחירות במשך 60 יום רק ברדיו ובטלוויזיה - לא בעיתון".
"עיתון יכול לכתוב כל דבר", השיב העותר. השופט מלצר השיב: "עיתון מותר לו לכתוב. נניח שיש ראיות שלא באו בפני בית המשפט, הוא יכול לכתוב זאת. הוא גם יכול לכתוב בניגוד לפסק דין".
הנשיא מרים נאור תהתה: "אם נקבל את התזה הזאת, יו"ר ועדת הבחירות צריך לשבת יום־יום ולבדוק אם העיתונות דיווחה אמת. אנה נגיע?"
השופט עמית הוסיף: "אדוני רוצה איזון, אין איזון. לעיתון הזה יש אג'נדה. אין איזון. בכלי תקשורת ציבורי נאמר שאנו צריכים לתת את הקול השני. כאן זו עיתונות אחרת".
"יש הרבה מאוד עיתונים עם אג'נדה", הוסיפה הנשיאה נאור.
השופט מלצר הטיח בעותר: "עד שביטלו את הצנזורה לקח מאות שנים, אדוני רוצה להחזיר את הצנזורה?"
העותר השיב: "אני לא אומר מה לכתוב או לא לכתוב, אחד התפקידים של עיתונים זה לבקר את השלטון. עיתון שכל הזמן מפאר את השלטון לא עושה עליו תחקיר".
הנשיאה נאור הדגישה: "אנחנו לא מחלקים ציונים לעיתון זה או אחר. אנחנו עוסקים בשאלה האם זו מודעה בתחפושת. שם אנחנו".
"זה דבר חריג שבחריג, מודעה בתחפושת. אדוני צריך להיות מודע לכך", העיר השופט מלצר, "נניח שיש עיתון שרוצה לפאר את השלטון, זה גם לגיטימי".
"לא מחלקים ציונים"
הנשיאה נאור הדגישה: "אנחנו לא מחלקים ציונים עיתונות טובה או עיתונות רעה".
השופט מלצר הוסיף: "רוב העיתונות היתה בשעתו עיתונות פוליטית. היו עיתונים שגינו את השלטון, והיו עיתונים שפיארו את השלטון".
הנשיאה הוסיפה: "הארץ מלאה עיתונים מטעם".
כאשר ביקש העותר להסיט את הדיון "לנושא של שלטון בעלי ההון במועמדים לבחירות", הטיחה לעברו הנשיאה נאור: "כאן קשה לי לראות את זה". העותר השיב: "התופעה עליה אני מדבר פוגעת בשוויון", אך הסכים: "זה לא מתיישב אחד לאחד עם הוראות חוק התעמולה".
"אם זה לא מתיישב מה אנו עושים פה?", השיבה לו הנשיאה נאור, "אנחנו עוסקים בתעמולת בחירות ובמודעות בחירות ואדוני גורר אותנו למחוזות אחרים".
"המימון מצביע על כך שמדובר בתעמולה", התעקש העותר.
הנשיאה מרים נאור השיבה לו: "למה? אומר פלוני או אלמוני אני רוצה לזרוק כספים ולהפסיד, לשיטתו להשקיע כסף כי האג'נדה הזאת נראית לי. אסור?"
בנקודה זו סיכמה נאור את הדיון: "אדוני הבין לאן הרוח נושבת, לעיתים אנו שולחים אנשים להתייעץ עם הקליינט, אבל את זה אפשר לעשות גם בהתייעצות פנימית".
העותר ביקש חמש דקות הפסקה, חזר לאולם והודיע לשופטי בג"ץ כי הוא מקבל את עצת השופטים ומושך את העתירה.
בא כוח "ישראל היום", עו"ד דורי קלגסבלד, אמר לשופטים כי "מדובר פה בעותר בעל אינטרס" וכי "בקשתו הודגשה בניגוד לחוק ולפסיקה וללא כל בסיס ראייתי ולצרכים אחרים". לצד עו"ד קלגסבלד ייצג את "ישראל היום" גם עו"ד אמיר שרגא.
בג"ץ לא פסק הוצאות למשיבים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו