ההסכם שיילחם בסרבני הגט

ללא תהודה תקשורתית, מסתתר בין המולת הבחירות המתקרבות, דו"ח המבקר, היחסים עם ארה"ב ואפילו פרשת טיסת השוקולד, התרחש לו השבוע אירוע שיכול להביא לשינוי משמעותי בחייהם של המוני ישראלים. רבנים ועורכי דין ניסחו מסמך רשמי, שיכול לחסוך עשרות אלפי שקלים, בזבוז זמן ועוגמת נפש, באופן קיצוני, לעשרות זוגות שיחליטו להתגרש. הכינוי שלו זכה הסכם זה הוא "הסכם מאהבה". הוא ישמש מעין הסכם קדם־נישואים, הסכם ממון בין בני הזוג, כשמעל הכל, בזכות פתרון הלכתי יצירתי, הוא עשוי להעלים את התופעות הקשות של עגינות וסרבנות הגט.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

על פי ההלכה, אי אפשר לכפות על אדם מתן גט. הוא צריך להתקבל מתוך רצון חופשי של נותן הגט. כאשר גט מושג בכפייה, הוא נחשב למעושה, לפסול. לכן, בפני הרבנים והדיינים ניצבת הבעיה הגדולה של כיצד ליצור מצב הלכתי מתאים - נתינת גט מרצון. על פי "הסכם מאהבה" יש פתרון לסיטואציה הזו, שכאמור, לעיתים, נוטה להסתבך יותר מדי.

ב"הסכם מאהבה" חותמים בני הזוג על נוסח זהה, שלפיו הם מתחייבים לשלם בתקופת הנישואים מזונות זה לזה, בסכום של כ־6,000 שקלים בכל חודש או סכום המהווה מחצית מהכנסותיהם. בנוסף הם חותמים כי כל עוד ברצונם להמשיך בקשרי הנישואים, הם מוותרים זה לזה על הסכום. אם יבקש אחד מבני הזוג להיפרד, יחול התשלום הגבוה על הצד שיסרב לכך. ההנחה היא כי אף אחד לא ירצה לשלם את הסכום, ושההעדפה תהיה להיפרד, בלי לעגן את הצד השני או להיחשב כמי שמסרב לתת גט, ולסגור את הסיפור בשקט.

"אדם שמוכן לשלם חצי מהמשכורת שלו, לאורך כל ימי חייו, לבן זוג שלא יחיה איתו - זו התאבדות כלכלית", מסביר הרב רפי פוירשטיין, מראשי ארגון צהר. "לא מדובר בסנקציה שאומרת לסרבן גט תשלם מיליון דולר או שתיתן גט", הוא ממשיך, "התחייבות למזונות היא דבר נורמטיבי, גם אם עול כלכלי, והחידוש הגדול הוא שאתה יוצר זכות של חבות כלכלית מהרגע הראשון של הנישואים, חבות הגיונית". 

עוד ממשיך הרב פוירשטיין: "זו חבות שמתחילה בשלום ובאחווה ותסתיים בסיום הקשר. אנחנו לא מטילים קנס אלא ממשיכים התחייבות לפרנס את בן הזוג. זה עול שהאדם הסביר לא יעמוד בו וירצה להתגרש. בכך אנו מקווים למנוע מקרים רבים של סרבנות גט".

עניין מוסרי. עו"ד ד"ר רונן דליהו // צילום: קוקו

בשם השקט הנפשי

בשלב זה מוקדם עדיין לתת דוגמאות או לדעת כיצד "הסכם מאהבה" יסייע לזוגות. הוא הושק כאמור רק השבוע, אך בישראל מסתובבים לא מעט גרושים הנאבקים בבית המשפט, שטוענים כי אם היה בידם הסכם שכזה טרם התחתנו, היום החיים שלהם היו קלים יותר. 

כך מספר לדוגמה ע', גרוש ואב לשלושה: "כשהתחלתי תהליך גירושים, הלכתי לפגישה עם עו"ד. כבר בפגישה הראשונה הוא הוציא לי פתק ורשם בפניי את כל הפרטים שכנראה ייסגרו - חלוקת הרכוש, הסדרי ראייה, תשלומי מזונות ועוד. שמרתי את הפתק ויצאנו לדרך. התחלנו טוב, אבל אחרי זה בא הפיצוץ. בית דין רבני, בתי משפט, דיונים, טרטורים. 

"בסופו של דבר ההסכם שנסגר היה כמעט זהה למה שעוה"ד רשם לי בהתחלה, רק שבדרך שרפנו חסכונות של עשרות אלפי שקלים וזמן יקר בבתי משפט לצד עוד טרטורים. היו בינינו ריבים והחיים נכנסו לעצירה. אני מניח שאם הייתי חותם על מסמך כזה מראש ובונה מנגנון מסודר, היינו חוסכים שנינו לפחות 220 אלף שקלים והרבה מאוד עוגמת נפש".

דורית שטרן, גרושה ואם לשניים מאזור המרכז, היתה מסורבת גט במשך חמש שנים שנראו לה כנצח. "במקרה שלי נחצה קו אדום", היא מספרת, "כשהוא הרים עלי יד, הלכתי למשטרה והוציאו אותו מהבית. הייתי בחודש השישי להריון והתחיל תהליך קשה. הוא לא הופיע לדיונים, רצה כסף, סחט אותי.

"אינספור עורכי דין ייצגו אותי. אף אחד לא הצליח להביא לי את הגט. הסיפור היה כסף. הוא לא רצה לשלם מזונות, וגם בדיונים המשפטיים שאלו אותי כמה אני מוכנה לשלם עבור החופש שלי. לא בטוח שהסכם כזה, במקרה שלי, היה פותר את כל הבעיות, אבל זה לבטח היה עוזר. אנשים לא מבינים אבל הם צריכים הסכמים כאלה, ולמעשה כל דבר שיעזור להם לסיים את הליך הגירושים בטוב ובצורה רגועה".

 

להסיר את החשש

אחד המחסומים העיקריים שעומד בין בני זוג לבין חתימה על הסכם קדם־נישואים הוא הצד הרגשי. זוג מאוהב, שמתכנן את חתונתו, מתקשה לדבר על האפשרות שהחבילה תתפרק יום אחד. הפרידה האפשרית בלתי נתפסת מבחינתם בשלב זה. כבר במבוא להסכם שניסחו בצהר, יש התייחסות לסוגיה העדינה.

"דווקא ברגעים שלפני הכניסה לברית הנישואים, ברגעים שבהם חשים אהבה, אחדות, כבוד ואמון הדדי, נכון לחתום על הסכם זה, הסכם אשר עשוי לסייע לבני הזוג להתגבר על חילוקי דעות עתידיים בצוק העיתים", לשון ההסכם, "ידיעתם של בני הזוג, שגם לעת משבר יש ביניהם הסכמות עקרוניות, שנקבעו ברגעי אמון ואהבה, יש בה כדי להרגיע מתחים העלולים להיווצר במהלך חיי הנישואים. יש בה לחזק את החוסן, את הביטחון ההדדי ואת המחויבות לברית".

יו"ר ארגוני צהר, הרב דוד סתיו (גילוי נאות: הרב סתיו כותב את מדור פרשת השבוע במוסף זה), אומר כי "לצערנו, זוגות רבים חוששים להתחתן, בין היתר בגלל היעדר מסלול מכובד שיבטיח גירושים בלי סחטנות ובלי סרבנות, כשיש הבדל בין השתיים. סרבנות היא מקרה של אדם רע לב, שאומר, 'אני לא אתן גט וימות העולם'. זה מקרה חריג. רוב בני האדם אינם כאלה. סחטנות היא כשמערימים קשיים כספיים - ובפועל סוחטים את בן הזוג. 

"ההסכם הזה מבקש לומר שכמו שמתחתנים בכבוד, אנחנו מבקשים להתגרש בידידות ובכבוד. ההסכם נחתם מתוך אהבה וכבוד. לכן, ברגע שמבינים שאחד משני הצדדים רוצה להיפרד, גם אחרי שנעשתה סידרת ניסיונות לשיקום מקצועי של הזוגיות, ללא כל הצלחה, אנחנו מכבדים את הבקשה הזו ומאפשרים לבן הזוג שרוצה להיפרד לעשות זאת".

עוד אומר הרב סתיו: "כל ההסכם הזה בנוי על כך שהמילה גט כלל אינה מוזכרת אפילו לא פעם אחת. הבעיה ההלכתית היא שאי אפשר לכפות על מישהו לתת גט, שצריך לתת אותו מתוך רצון. בהסכם הזה אף אחד לא יכול לטעון שהוא לא נותן מרצונו החופשי, כיוון שמתחייבים מראש לסכום מזונות ומוותרים עליו כל עוד חיים יחד. ברגע שלא חיים עוד באחווה ובשלום, אתה בעצם אומר, 'איני רוצה עוד את הנישואים האלה', ומאפשרים את הפרידה".

הרב סתיו ממשיך: "מרכיב נוסף הוא העובדה שבני הזוג יכולים להחליט, מראש, שביום החתימה על ההסכם הם יבחרו בורר שיקבע שאכן ההסכם הזה ראוי ושנכון להפעילו. בהסכם קדם־נישואים רגיל זה לוט בערפל - אם ילכו לגישור או יפעילו עורכי דין. כאן לא פונים לבית המשפט. הרעיון הוא לגמור את הכל לפני שיבואו בפני בית הדין. הליך הבוררות מאפשר להחליט על חלוקת המשאבים ויוכל להביא לסיומו של הקשר בין בני הזוג בכבוד ובצורה הוגנת".

לדברי הרב סתיו, אם מישהו לא רוצה לעגן את בן הזוג - "הוא ירוץ לחתום על ההסכם הזה", ומוסיף: "מי שלא רוצה לחתום על זה ברמה המהותית, אני מציע לבן הזוג שלו לחשוב פעמיים עם מי הוא עומד להתחתן. כשבאים להתחתן, לא רק צריך לדעת עם מי להתחתן, אלא גם לבחור מישהו שיהיה לך נעים להתגרש ממנו.

"אני בהחלט מבין את החשש מלחתום על הסכם כזה לפני נישואים. ההרגשה הזו לא זרה לי. אבל זו שאלה של תרבות. מניסיוני, הסכמים כאלה נפוצים מאוד בקרב זוגות מארה"ב ופחות אצל ישראלים", מסביר הרב סתיו, ומזכיר בעיה נוספת: "הרבה פעמים, כשאדם בא מרקע אמריקני ומתחתן עם אדם מרקע ישראלי, זה יוצר מתחים ויש רתיעה גדולה מההסכם. הרבה ישראלים חושבים שלחתום על הסכם כזה יוצר עין הרע, אבל יש משפחות אמריקניות שלא נותנות להתחתן בלי הסכם חתום. זה פער תרבותי שקשה לתאר". 

כאן הרב סתיו מבקש להדגיש: "הרעיון של ההסכם שלנו הוא דווקא להרבות אהבה ושלום בין בני זוג. כשמתחתנים עם הסכם אז אפשר להיות רגועים יותר. יש לא מעט שמתקשים בהחלטה, בין השאר בגלל החששות הברורים של מה יקרה בגירושים. אנחנו מציעים מודל שיקל על הזוגות לקבל את ההחלטה הזו".

 

דרך משפטית חדשה

אחד הדברים המייחדים את "הסכם מאהבה" הוא העובדה שחוץ מרבנים מוכרים שגיבשו אותו, שבהם הרב אלישע אבינר והרב דוד סתיו, הוא נערך בשיתוף פעולה עם לשכת עורכי הדין. 

עו"ד ד"ר רונן דליהו, מומחה בתחום דיני משפחה וירושה ויו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, אומר: "החידוש הוא שבפעם הראשונה יש שיתוף פעולה בין גוף הלכתי, שמצא פתרון הלכתי לשאלה של סרבנים וסרבניות גט, לבין לשכת עורכי הדין. הכל מתחיל בעניין ההלכתי. עד היום באו לבית הדין הרבני עם בעיה של עגינות והיו מנסים לשכנע, ואז במקרים קיצוניים היו הפעלות סנקציות. במקרים חריגים באמת זה גם הגיע לבג"ץ, שהיה מאשר גם סנקציות של מאסר עד עשר שנים. 

"מבחינת בית המשפט זה לא היה הפתרון האולטימטיבי. בית המשפט העליון אמר שצריך למצוא פתרונות הלכתיים. לא לתת אקמול, אלא להטיל על מערכת הרבנות משימה לבדוק כיצד אפשר להתיר קשר גם בלי הסכמה של אחד הצדדים. באו רבני צהר ונתנו פתרון הלכתי בדמות הסכם שהצדדים חותמים ערב הנישואים. 

"ההסכם הזה, שמטיל סנקציות על סרבן, ושיש בו הסכמה להתיר את הקשר במקרה המסוים, הוא גושפקנא הלכתית. ברגע שחותמים על הסכם כזה מאפשרים לבית הדין מנגנון הלכתי להתיר את הקשר הזה. עד היום, כשהיינו מכניסים תנאים כאלה, היו אומרים לנו בבית הדין שזה גט מעושה, שאתה מאלץ מישהו להסכים לגט בכפייה. הגט צריך להיות חופשי ומשוחרר. כשאחד הצדדים מסכים לסנקציות האלה מתוך אהבה - זה חידוש משמעותי".

לדבריו של עו"ד דליהו: "במישור המשפטי, ההסכם יכול להוות פלטפורמה להסכמי ממון טרום נישואים. אנחנו ממליצים בכל המקרים שבני זוג שבאים עם נכסים לא סימטריים או שההורים נתנו מתנה כזו או אחרת - לחתום על הסכם ממון. זה חוסך הרבה מאוד מחלוקות עתידיות בענייני רכוש ואי נעימויות".

השותפות של לשכת עורכי הדין בהסכם אינה עניין של מה בכך. הסכם שכזה יכול לפגוע קשות בפרנסה של עורכי הדין בתחום, והם מודעים לכך. "לכאורה זה פוגע לנו בפרנסה. אנחנו הרי מתפרנסים מזה שיש אנשים שמסרבים לגט. אבל, בניגוד לדימוי הציבורי שלנו, עורכי הדין שעוסקים בתחום המשפחה לא יכולים להתעלם מתופעה מכוערת של עגינות וסרבנות גט", מבקש דליהו להגן על תדמית עמיתיו. 

"אנחנו לא יכולים להתעלם ממציאות עגומה, שייחודית למדינת ישראל", הוא ממשיך, "אנחנו חלק מהחברה, מההוויה, וכל אחד מאיתנו מסתכל על הסוגיה הזו כאילו מדובר בבן או בבת שלו שנמצאים במלכוד הזה. לכן החלטנו שאנחנו נרתמים לשיתוף פעולה זה עם ארגון צהר".

לסיכום דבריו חותם דליהו: "אנחנו מקווים שבתי הדין הרבניים יקבלו את ההסכמים הללו. סוד ההצלחה יהיה תהליך ממושך, זה לא יקרה מחר בבוקר. אנחנו יודעים שהרבה רבנים תומכים בזה, גם אם זו הסכמה שבשתיקה. בהחלט מדובר בצעד שיפחית את הסכסוכים המשפטיים ועשוי לצמצם את ההתדיינות בנושא סרבנות גט. בשלב הראשון זה יהיה לפחות ב־25% מהמקרים, אבל זה לא רק עניין כמותי, זה עניין מוסרי. עגון אחד או עגונה אחת שנתנו להם חיים, זה מספיק לנו". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו