זה לא אמור היה לקרות. איך דווקא בבית חולים פרטי שמבטיח את "הרפואה המתקדמת ביותר, ברמה הגבוהה ביותר", קרתה שורה של מחדלים וכשלים שהביאו למותה של איריס בן שבת בת ה־22, שבסך הכל נכנסה לניתוח שגרתי? מדוע דווקא בבית החולים הפרטי שמתהדר ב"חדרי ניתוח המצוידים בטכנולוגיות מתקדמות ביותר", בוצעה הרדמה לצורך הניתוח בניגוד להוראות מפורשות של משרד הבריאות?
מדוע בחדר הניתוח של "בית חולים פרטי יוקרתי שמעניק את הטיפול המקצועי הטוב ביותר", לא היתה היערכות מספקת לטיפול במצב חירום ובסיבוך הקטלני שאירע בניתוח? ואיך כל זה קרה לאחד מבכירי הרופאים בישראל?
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
שאלות קשות אלה עולות בפרשת מותה של איריס בן שבת, בת 22 במותה, שנכנסה באוגוסט 2012 לניתוח אלקטיבי, כלומר ניתוח שאינו דחוף, לכריתת פוליפ באף. את הניתוח ביצע פרופ' איתן יניב, מבכירי ותיקי רופאי האף־אוזן־גרון בארץ, וממצאי החקירה של משרד הבריאות, המתפרסמים כאן בראשונה, מגלים שורה של מחדלים, תקלות וכשלים שקדמו והביאו למותה של בן שבת בבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר שבהרצליה פיתוח - מבתי החולים הפרטיים הגדולים בארץ, אשר מבוצעים בו כ־15 אלף ניתוחים מדי שנה.
הסתפקו בהרדמה מקומית
איריס בן שבת היתה תושבת בני ברק וסטודנטית שנה א' לחינוך מיוחד באוניברסיטת בר־אילן. כשנה לפני הניתוח היא החלה להרגיש כאבים וסתימה באף. בעקבות זאת פנתה למרפאתו הפרטית של פרופ' איתן יניב, שבאותה עת עבד גם כאחד מבכירי הרופאים במחלקת אף־אוזן־גרון בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, ומאז כבר פרש לגמלאות. פרופ' יניב איבחן אצלה סטייה של מחצית האף ופוליפ גדול במיוחד (גוש של רקמה עודפת) במערות האף. פרופ' יניב המליץ על ניתוח לתיקון מחיצת האף ולהסרת הפוליפ כדי לפתור את הבעיות באף שמהן סבלה.
בן שבת בחרה לבצע את הניתוח בבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר שבהרצליה פיתוח, והניתוח מומן על ידי הביטוח המשלים של בן שבת בקופת חולים כללית שבה היתה חברה. לבן שבת היה ביטוח משלים, כמו למרבית אזרחי המדינה: 75% מחברי קופות החולים חברים גם בביטוח המשלים של הקופה ונוסף על כך, לכ־40% מאזרחי המדינה יש גם ביטוח רפואי פרטי.
רבים משתמשים בביטוח המשלים והפרטי שלהם לצורך ביצוע טיפולים וניתוחים בבתי חולים פרטיים, מתוך מחשבה ששם הם יקבלו דווקא טיפול רפואי טוב, מהיר ובטוח יותר, ומתוך מחשבה הגיונית וסבירה שבבתי החולים הפרטיים ערוכים לטפל בסיבוכים שעלולים לקרות בזמן ניתוחים.
אולם מתברר כי לא כך קרה בחדר הניתוח שבו טופלה בן שבת. על פי דו"ח החקירה, עוד לפני הניתוח, שנקבע ל־5 באוגוסט 2012, בן שבת הוחתמה בחדר הקבלה של בית החולים על טופס ההסכמה לביצוע הניתוח - לא על ידי פרופ' ניב, כנדרש - אלא על ידי פקידת הקבלה בבית החולים.
הניתוח בוצע בשעות הערב על ידי פרופ' יניב, בהרדמה מקומית שנעשתה על ידי הרופא המנתח עצמו, ללא נוכחות של רופא מרדים בחדר הניתוח. ואולם בניתוח אירע סיבוך קשה מאוד: פרופ' יניב כרת את הפוליפ כמתוכנן, אבל הפוליפ נפל והחליק כלפי מטה ללוע האחורי של המנותחת.
אז ביקש פרופ' יניב מבן שבת לפתוח את הפה כדי שיוכל להוציא את הפוליפ דרך הפה, אבל הוא נשאף לקנה הנשימה וחסם אצלה את מעבר האוויר לחלוטין. בעקבות הסיבוך החמיר מאוד מצבה, הוזעקו לעזרה דחופה לחדר ניתוח רופאים מרדימים, בן שבת עברה החייאה ארוכה מאוד, אבל עד שהרופאים הצליחו לשלוף את הפוליפ נגרם לה נזק מוחי חמור מאוד. היא הועברה במצב קשה מאוד לבית החולים בילינסון ומתה כעבור ארבעה ימים.
פרשת הניתוח של בן שבת נחקרה בוועדת בדיקה של משרד הבריאות. לפי ממצאי החקירה שהועברו למשפחתה, מותה נגרם עקב שורה ארוכה של כשלים של הרופא ובית החולים. לגבי תכנון הניתוח קבעה הוועדה כי פרופ' יניב הפר את הוראות משרד הבריאות שפורסמו עוד כשנה לפני הניתוח (בספטמבר 2011), ומחייבות שבמקרים דומים תבוצע ההרדמה על ידי רופא מרדים ולא רק על ידי הרופא המנתח עצמו.
בפני הוועדה העיד פרופ' יניב כי הוא כלל לא ידע על ההנחיות האלה והן לא הובאו לידיעתו באף אחד מבתי החולים הפרטיים והציבוריים שהוא מנתח בהם. הוא אף העיד שהנוהל הובא לידיעתו על ידי מנהל הרצליה מדיקל סנטר, ד"ר איתמר עופר, רק כחודש לאחר ביצוע הניתוח. הוועדה ציינה כי נוכחות של רופא מרדים בחדר הניתוח היתה יכולה להשפיע על מהלך האירועים, והדגישה עוד כי היה מצופה ממנהל בית החולים ליידע את הרופאים שעובדים בבית החולים בנוגע להוראות משרד הבריאות.
מחקירת משרד הבריאות עולה עוד כי פרופ' איתן יניב הוא אמנם בעל ניסיון רב בביצוע ניתוחים כאלה, ודווקא הכיר את האפשרות של החלקת הפוליפ, ואולם נקבע בחקירה כי בהחלטתו לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית בלבד הוא "ערך תכנון שיש בו סיכון. רופא סביר היה נמנע מלנתח פוליפ כזה בהרדמה מקומית. וגם אם לא הוזכרו סיכונים כאלה בספרות הרפואית, סביר שזאת הודות לתכנון זהיר של המנתחים בהימנעות מראש מהמצב, כלומר העדפת ניתוח בהרדמה כללית".
עוד נקבע כי יניב "לא העריך נכונה את מצב המנותחת" גם במהלך הניתוח עצמו. עם זאת, הוועדה ציינה לחיוב את ניסיונו הרב של פרופ' יניב בתחום ניתוחים זה, את האבחנה הנכונה של המחלה, את ההחלטה הנכונה על הצורך בניתוח ואת העובדה שהיא לא מצאה דופי בהתנהלותו למעט הדברים שהיא אכן קבעה במקרה זה.
איריס בן שבת ז"ל
"קיבלתי ילדה מתה"
ועדת החקירה במשרד הבריאות גילתה עוד כי בניגוד למצופה, בחדר הניתוח בבית החולים הפרטי לא היה ציוד חיוני (ברונכוסקופ), שאילו היה קיים היה יכול לשמש להוצאות הפוליפ ולשפר באופן משמעותי את סיכויי הצלתה של בן שבת. הוועדה הדגישה כי "מצופה מבית החולים לצייד את חדר הניתוח באופן המותאם לניתוחים המתקיימים בו", וציינה את מה שהיה אמור להיות מובן מאליו, כי "קיום ציוד מותאם להתמודדות עם אפשרויות חריגות הוא חלק מהיערכות חדר ניתוח לביצוע ניתוחים".
הוועדה ציינה עוד כי זמינות הרופאים המרדימים שהגיעו לעזרה בחדר הניתוח לאחר הסיבוך הקשה היתה "זמינות אקראית ולא נבעה מסידורי עבודה מתוכננים שנקבעו מראש". עוד קבעה הוועדה כי "יש מקום לשפר את היערכות חדר הניתוח בהרצליה מדיקל סנטר בתחום ניתוחים זה ולהתאימו לרמת הסיכונים הכרוכים בניתוחים הנעשים בו, הן מבחינת הציוד והן מבחינת נוכחות צוות רפואי מתאים".
במקביל לחקירת משרד הבריאות הגישה גם מלכה בן שבת, אמה של איריס, תביעת רשלנות רפואית נגד פרופ' איתן יניב ונגד הרצליה מדיקל סנטר. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בדצמבר 2013 על ידי עוה"ד דניאל סרור ושירה פרידן ממשרד עוה"ד כספי סרור ושות', שמייצגים את המשפחה.
בכתב התביעה נטען בין השאר: "תוצאתו הטרגית של ניתוח זה, אשר בוצע על ידי פרופ' איתן יניב, אינה בגדר גזירת גורל, אלא היא תולדה של כשלים מצטברים בביצוע ניתוח שהיה נגוע, בכל שלביו, באי חוקיות, בהפרת נהלים, בפזיזות ובשיקולים זרים, והוא בגדר רשלנות רפואית מחפירה". בכתבי ההגנה שהגישו פרופ' יניב ובית החולים נדחו בתוקף כל טענות התביעה. הדיונים בתביעה טרם הסתיימו.
איריס בן שבת היתה אחת מששת ילדיה של מלכה, שמספרת: "האובדן של איריס הרס אותי. אני חיה בתפקיד של אמא, סבתא ומחנכת בגן הילדים, אבל יש לי מסך ענק בנשמה. אני לא גיבורה, החיים מחייבים אותי לעמוד על הרגליים, אבל בשבילי החיים נהרסו ואני מרגישה מועקה גדולה בלב. זה הולך איתי לכל מקום, וכל יום אני מחכה שהיא תדפוק בדלת. היא מאוד אהבה את החיים והיתה בשיא פריחתה. אני קיבלתי לידיים בעקבות הניתוח ילדה מתה".
מלכה מקווה שבזכות תביעתה יופקו הלקחים לעתיד. "אני יודעת שאת איריס כבר אף אחד לא יחזיר, אבל אני מקווה שגם במשרד הבריאות וגם בבית החולים יילמדו הלקחים כדי שמחדלים כאלה לא יקרו שוב, ואולי אחרים לפחות יחיו בזכות הלקחים שיילמדו במערכת הרפואית. אי אפשר לעבור על המקרה בשתיקה כאילו לא קרה כלום, כאילו לא קרה דבר".
"לא הוזהרנו בנוגע לסיכונים"
פרופ' איתן יניב מסר בתגובה לכתבה: "נוהל משרד הבריאות לא הובא לידיעתי או לידיעת מי מעמיתיי. נוהלי משרד הבריאות בנושא לא הועברו לידיעת רופאי אף־אוזן־גרון בשום דרך וצורה. הנוהל לא הובא לידיעתי עד ספטמבר 2012. באוקטובר 2012 הצגתי את הנוהל בפני עמיתיי בכינוס הרינולוגי (למחלות אף וסינוסים), ואיש מהם לא שמע עליו עד לאותו מועד. גם ראש החוג הרינולוגי ויו"ר איגוד רופאי אף־אוזן־גרון לא ידעו על הנוהל. מאז שהנוהל הובא לידיעתי, אני נוהג בדיוק בהתאם להנחיותיו.
"במקרה הספציפי של הגב' בן שבת ז"ל, נוכחות מרדים בחדר הניתוח לא היתה משנה את המהלך. ידוע בארץ ובעולם על מקרים של ניתוחי סינוסים שבהם נגרם למנותח נזק ניכר ואף מוות דווקא מאחר שהניתוח בוצע בהרדמה כללית. הרדמה מקומית מגינה על החולה מפני פגיעות בעיניים ובמוח, שהן פגיעות לא נדירות בניתוחי סינוסים, ולכן עדיף לנתח בהרדמה מקומית. יש לציין כי שאיפת פוליפ לא פורסמה מעולם, ולכן לא היתה אחד הגורמים שמהם היה מקובל להיזהר ולפעול למניעתם. הוועדה מציינת שאכן אין תיעוד לכך בספרות המקצועית".
עוד מסר פרופ' איתן יניב בתגובה: "באשר להוצאת הפוליפ דרך האף, העובדה שהפוליפ עבר דרך מיתרי הקול מעידה כאלף עדים שיכול היה לעבור דרך האף. גודל הפתח דומה מאוד לגודל הפתח במיתרי הקול, ולכן בעבר הצלחתי להוציא הרבה פוליפים בגודל דומה לפוליפ שהיה אצל הגב' בן שבת ז"ל דרך האף. כאמור, יש לי ניסיון רב של אלפי מקרים של ניתוחים מסוג זה, שהסתיימו בהצלחה.
"הפוליפ הוצא על ידיי מקנה הנשימה אצל הגב' בן שבת עם הציוד שהיה בחדר הניתוח. לעניות דעתי, גם אם הציוד לברונכוסקופיה היה בתוך חדר הניתוח בזמן הניתוח, דבר שאינו מחויב ואינו מתבצע באף אחד מהניתוחים מהסוג הזה בארץ ובעולם - גם אז לא היה אפשר להוציא את הפוליפ הספציפי בזמן, בלי שייגרם לגב' בן שבת ז"ל נזק בלתי הפיך".
מהרצליה מדיקל סנטר נמסר: "המתואר הוא אירוע טרגי, ואנו מצרים מאוד על תוצאותיו ומשתתפים בצער המשפחה. בעקבות האירוע ביצעה הנהלת הרצליה מדיקל סנטר רענון והדרכות לכל הצוותים על ידי מומחים בתחום, רוענן כל הציוד למצבי חירום ותהליך השימוש בו.
"עם זאת", הוסיפו במדיקל סנטר, "חשוב לומר כי בחוות הדעת השונות מצוין בפירוש שהצוות פעל ללא דופי וקיומו של ציוד כזה או אחר, קרוב לוודאי שלא היה משנה את התוצאה העגומה. הניתוח לא בוצע בהרדמה כללית אלא בטשטוש, באופן שבו מבוצעים בארץ אלפי ניתוחים בשנה. ניתוחים אלו מבוצעים כיום בהרצליה מדיקל סנטר בנוכחות רופא מרדים לפי נוהל משרד הבריאות, וההרדמות מבוצעות על ידי מרדימים מומחים בלבד.
"בבקרת משרד הבריאות שנערכה בחודש נובמבר 2013 קיבל מערך חדרי הניתוח של הרצליה מדיקל סנטר ציון 100 בסעיף 'בטיחות החולה'".
ממשרד הבריאות נמסר ל"ישראל השבוע" בתגובה לכתבה ולמקרה של בן שבת: "מסקנות ועדת הבדיקה הועברו להנהלת בית החולים, אשר לאחר קבלת הדו"ח ציינה כי בוצעו תחקיר פנימי, פעולות רענון לכלל מרדימי בית החולים ופעולות שיפור".
לדברי המשרד, "מייד עם הדיווח על האירוע החל בית החולים בהנחיית המשרד בהליכי שיפור ושינוי, בוצע תחקיר מקיף פנימי בנוגע לסוגי הניתוחים המבוצעים בסדציה (תחת ועדת בקרה ואיכות), התקיים רענון לכל מרדימי הבית בנושא חסימות נתיב אוויר והיכרות עם ציוד החירום הקיים בחדרי ניתוח למצבים אלו ונרכשו שני ברונכוסקופים קשיחים (מבוגרים וילדים). כבר בבקרה בנובמבר 2013 ניכר שיפור, ויצוין כי בבקרה שנערכה בנובמבר 2013 קיבל חדר הניתוח את הציון 100".
עוד נמסר ממשרד הבריאות כי "פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל המשרד, פנה עוד בתפקידו כראש מנהל הרפואה למועצה הלאומית לכירורגיה והרדמה כדי שיבחנו את המשמעויות המערכתיות של האירוע. בעקבות כך, באוקטובר 2014 רוענן והופץ חוזר הסדציה לכלל המערכת, והטמעתו ויישומו בבית החולים נבדקים במסגרת בקרות מנהל רפואה במשרד".
משרד הבריאות מסר עוד כי בעקבות מסקנות החקירה, יחידת התובעת הראשית במשרד הבריאות "עובדת כרגע על קובלנה משמעתית נגד פרופ' יניב, הרופא המנתח". קובלנה משמעתית מוגשת לבית הדין למשמעת במשרד הבריאות ובמקרה של הרשעה בדין המשמעתי, הענישה האפשרית היא מנזיפה והתראה ועד לשלילת הרישיון לעיסוק ברפואה בישראל - החל משלילה לתקופה מוגבלת ועד לשלילת הרישיון לעיסוק ברפואה לצמיתות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו