הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את הדוח השנתי שלה על תאונות הדרכים. הדוח, מצביע על עליה בתאונות הקטלניות ועל ירידה יחסית בכמות התאונות הקשות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
על פי הסיכום בשנת 2014 נפגעו בכבישי ישראל 23,090 בני אדם ב-12,355 תאונות דרכים. 320 מהם נהרגו והם מסמנים עליה של קצת יותר מארבעה אחוזים לעומת שנת 2013. כן ארעו 1,407 תאונות קשות - ירידה של -7% לעומת שנת 2013. בתאונות הקשות נפצעו 1,635 בני אדם.
נציין כי לצורך רישום ההרוגים הנתונים מתייחסים לתאונת דרכים שכתוצאה ממנה נהרג אדם אחד לפחות או לאדם שמת בעקבות תאונת דרכים או אדם שמת מפצעיו בתוך 30 יום מיום התאונה. לא נכללים פצועים שמתים מפצעיהם לאחר חודש ימים ויותר.
על פי הלשכה נרשמה גם ירידה במספר הכולל של התאונות עם נפגעים (תאונת דרכים שבה מעורב כלי רכב ושנפגע בה אדם אחד לפחות). זה ירד בכ-10%.
מחקר חדש: מצלמות המהירות הפחיתו את מספר התאונות ב-27%
מחקר חדש שנערך לאחרונה באוניברסיטת בן גוריון ובחן את מצלמות המהירות בישראל, גילה כי הן אפקטיביות ביותר בצמצום תאונות הדרכים. המחקר חושף כי באותם מקומות שבהן הוצבו המצלמות נרשמה ירידה חדה במספר תאונות הדרכים ב-27%.
את המחקר ערכו פרופ' הלל בר גרא, פרופ' עדנה שכטמן, ד"ר אמיר גרינשטיין וד"ר אורן מוזיקנט במימון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
במהלך המחקר נבדקו 13 עמדות מצלמות מהירות בכבישים בינעירוניים ברחבי הארץ שהוקמו בשנת 2012. שיטת המחקר התבססה על שלוש מתודולוגיות שונות כמקובל בעולם להערכת השפעת המצלמות. בכל שלוש המתודולוגיות שנבדקו, נרשמו ירידות במספר תאונות הדרכים לאחר הצבת המצלמות, ב-15% ועד 27%.
מהמחקר עולה עוד כי מהירות הנסיעה באותם מקומות בהם הוצבו עמודי מצלמת מהירות פחתה בממוצע בכשמונה קמ"ש, (מ-90 קמ"ש בממוצע ל-82 קמ"ש) נתון שהביא באופן ישיר להפחת תאונות הדרכים באותם מקומות.
החוקרים מציינים כי על פי מחקרים מהעולם, ירידה של 9% כפי שנרשמה במחקר, יכולה לצמצם את מספר התאונות הקטלניות באותם מקומות בהן הוצבה המצלמה ב-36%. מעבר להקטנת המהירות של הנהגים והירידה בתאונות, נמצא כי מצלמת המהירות מקטינה את המהירות כבר כקילומטר לפני מיקום המצלמה והשפעתה אפקטיבית עד כקילומטר לאחר שהרכב עבר את המצלמה.
המחקר בדק עוד האם מתן דוחות לנהגים אפקטיבי בהורדת מהירות הנסיעה. עם הקמת שלוש עמדות מצלמה חדשות לא ניתנו במשך שלושה חודשים דוחות לנהגים. לאחר שלושה חודשים, כאשר המשטרה החלה לרשום דוחות מהירות, ירדה מהירות הנסיעה הממוצעת עד לכשישה קמ"ש באותם מיקומי מצלמות.
החוקרים ממליצים להמשיך את פריסת מצלמות המהירות על פני כלל רשת הדרכים הבין עירונית. המלצה זו מבוססת על ההשפעה המוכחת והמשמעותית של מצלמות האכיפה בפועל, ועל הקשר שהוכח במחקרים ברחבי העולם בין מהירות הנסיעה להשלכות הבטיחותיות.
שמואל אבואב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "המחקר מוכיח שוב כי מצלמות המהירות מצילות חיים וחשובות בצמצום מספר ההרוגים בכבישים. מדינת ישראל חייבת ללכת בעקבות כל מדינות העולם המתוקנות ולהתקין מצלמות מהירות באותם קטעי כביש שבהם הוכח כי יש קשר ישיר בין מהירות נסיעה מופרזת ובין תאונות הדרכים. השר לביטחון הפנים החדש יהיה חייב לקדם את התקנת המצלמות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו