פאריס היתה אתמול בירת העולם. לא פחות מ־2 מיליון בני אדם השתתפו בהפגנת ענק בבירה הצרפתית, ההפגנה הגדולה ביותר מאז השחרור של העיר ב־1944. והם היו רק חלק מ־3.7 מיליון איש שיצאו לרחוב ברחבי צרפת כדי להצדיע לרפובליקה, לאחדות, לחיים. הם באו עם דגלים, עם הורים, עם ילדים - וגם עם עפרונות, לזכר אנשי "שארלי הבדו". זה היה מפגן האחדות הגדול בתולדות המדינה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
במשך כמה שעות צרפת כולה הזדהתה עם קורבנות הטרור הג'יהאדיסטי. כולה היתה שארלי, כולה היתה המשטרה, כולה היתה יהודית. גם בפריפריה - בערים ליון, מץ, אורלאן, ניס, שטרסבורג ובורדו - ירדו להפגין. גם בבריסל, במונטריאול ובערים רבות נוספות באו להגיד: די לטרור. די לשנאה. די לפחד.
אם 9 בינואר 2015 היה הזריקה הכואבת שקיבלה צרפת, הרי 11 בינואר היה בבחינת צמר גפן. הרפובליקה ביקשה להראות לעולם שהיא עומדת על הרגליים. לא ברור מה יוליד יום, אבל לפחות לצרפת יש עתה תאריך נאה להתגאות בו. ההיסטוריה היא זו שתפסוק מה היה המשמעותי יותר מבין שני התאריכים.
"התרשמתי מהשלטים שראיתי, שבהם נכתב: אני שארלי, אני שוטר, אני יהודי", אמר ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, "צרפת הפגינה עד כמה היא דמוקרטית". אלה שנשארו בבתים עמדו במרפסות ומחאו כפיים למפגינים, מחזה די נדיר באירועים שכאלה.
היהודי נשאר הקורבן
בשורות הראשונות של ההפגנה עמדו משפחות 17 הקורבנות. נשיא צרפת פרנסואה הולנד בא ללחוץ את ידיהן. משפחות ארבעת הקורבנות היהודים, כיפה לראשם, נראו כואבות, עצובות כמו כל קהילת יהודי צרפת.
50 מנהיגים - ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, עבדאללה השני מלך ירדן, דיוויד קמרון ראש ממשלת בריטניה, יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן, מנהיגי יוון, איטליה, צ'כיה ואחרים, נציגי כל היבשות - נענו לקריאתו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד. בצעד נדיר ברפובליקה החמישית, ירד הנשיא לרחוב. הפעם הראשונה והאחרונה שזה קרה היתה ב־1991, ואז היה זה פרנסואה אחר - הנשיא פרנסואה מיטראן, שירד לרחוב עם מאות אלפים נוספים. גם אז הדבר אירע בעקבות פגיעה ביהודים: התעללות בגופתו של פליקס ז'רמון בבית הקברות בקרפנטרה. אז היה זה מעשה של הימין הקיצוני, היום של הג'יהאד האיסלאמי. הקורבן, כמו תמיד, היה ונשאר היהודי.
נשיא צרפת פרנסואה הולנד וראש הממשלה בנימין נתניהו, אתמול בארמון האליזה // צילומים: אי.אף.פי
אלא שהפעם ההלם היה גדול, וכך גם ההתגייסות. מדוע? מפני שצרפת גילתה כי כאשר פוגעים ביהודים, פוגעים בדרך כלל גם בערכים, בסמלי הרפובליקה, בשוטרים, בעיתונאים, בחופש הביטוי, בחיים.
למרות הגשם והקור, אלפים זרמו משעות הבוקר המוקדמות לכיכר הרפובליקה כדי לצעוד. בקהל המפגינים ראיתי צרפתים מכל הצבעים ומכל המינים. בפאריס לא האמינו שיגיעו כל כך הרבה אנשים. אחד ממארגני ההפגנה, חבר הפרלמנט הסוציאליסט פרנסואה לאמי, העריך את המספר במיליון אחד. זה לא שהוא לא יודע לספור - פשוט קשה לקלוט כתם שחור־לבן ענקי של בני אדם שמשתלט על עיר. והיו שם דגלים רבים. דגלי צרפת, כמובן, אבל גם דגלים אפריקניים של גאבון, מאלי וסנגל, וגם דגלי תוניסיה וארגנטינה. ודגלי ישראל, שתמיד מתגייסים למערכות נגד הטרור. מפעם לפעם קבוצות שלמות שרו את המנון המרסייז. היו שם מוסלמים שביקשו למחות נגד הפיגועים, וגם אפריקנים שאמרו לנו כי אפריקה היא אהבה, לא טרור.
בפעם האחרונה שצרפת ראתה כינוס עממי עצום שכזה, הסיבות לא היו פוליטיות. זה היה ב־12 ביולי 1998, עת 1.5 מיליון בני אדם ירדו לרחוב כדי לחגוג את הזכייה בגביע העולמי. הפחד מהטרור גבר על חגיגות הכדורגל. כבר אז דיברה התקשורת על ההפגנה־הצדעה הגדולה ביותר מאז חגיגת השחרור עם הגנרל דה גול במלחמת העולם השנייה, ב־26 באוגוסט 1944. "לה פיגארו" הזכיר באתרו כי עד אתמול השיא היה 2 מיליון צרפתים, שירדו לרחוב ב־1 ביוני 1886 כדי להעניק כבוד אחרון לגיבור האומה ויקטור הוגו.
להילחם בעזרת השיגרה
מי שלא הוזמנה להשתתף ביום האחדות הגדול היתה מנהיגת הימין הקיצוני, ראש החזית הלאומית מארין לה פאן. היא מאיימת היום באופן רציני על המפלגות הרפובליקניות בצרפת. ב־2002 כאשר אביה, ז'אן מארי לה פאן, הגיע לסיבוב השני בבחירות לנשיאות, 300 אלף איש ירדו לרחוב.
לא ברור מה יילד יום. צריך לזכור שבימים האחרונים חלק מהתלמידים בבתי הספר בצרפת סירבו לעמוד דקת דומייה לזכר קורבנות "שארלי הבדו". מנגד, צריך לזכור כי אנשים כה רבים הצהירו "אני שארלי", אף שלא היה מדובר בעיתון שכולם הסכימו עימו.
פאריס מבקשת הבוקר לשוב לשיגרה, כי זו למעשה הדרך הטובה ביותר להילחם בטרור. תחנות המטרו במזרח העיר, שנסגרו אתמול, כבר נפתחו מחדש. ההפגנה הסתיימה בפלאס דה לה נאסיון ללא תקלות. כעת צריך רק לקוות שגם המלחמה בטרור בצרפת תתקיים בצורה דומה.
3.7 מיליון בני אדם הציבו אתמול רף גבוה מאוד במדינה. נותר לראות מה השלטונות יעשו עם הקרדיט הגדול שניתן להם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו