לא צריך להיות גאון כדורגל כדי להבין שהפועל תל אביב בלי או עם גילי ורמוט, זו פשוט לא אותה קבוצה. הקשר המוכשר, שענד את סרט הקפטן על ידו במשחק מול הפועל חיפה, היה בדיוק מה שהיה חסר לאדומים במחזור הקודם מול ק"ש. הוא ניווט, איים על השער, ייצר מצבים, שאחד מהם הסתיים גם בשער של שלומי אזולאי, אבל זה לא הספיק בשביל שקבוצתו תנצח.
הבעיה של הפועל, כמו שכבר כולם יודעים, היא ההתקפה שלה, שלא מניבה עבורה שערים. אמנם שלומי אזולאי היה טוב, כבש שער אחד וסחט שתי הצלות מקובאר, אבל חברו לחוד, שובל גוזלן, פשוט לא הגיע לסמי עופר, והמשיך ביכולת הדלה שלו מתחילת העונה. הקרדיט הגדול שגוזלן מקבל מאסי דומב, לא מצדיק את עצמו. אולי הגיע הזמן לתת קצת את הקרדיט לעדן שרם, לפחות עד שהקבוצה תביא את אלירן עטר או חלוץ אחר?
ואם בחלוצים עסקינן, כמה שמהראן לאלא, אקס האדומים, שהביא להפועל חיפה 8 נקודות במו רגליו במחזורים האחרונים, ולא חגג את השער שכבש מול קבוצתו לשעבר, היה עוזר בתקופה הזאת להפועל ת"א. אם הוא היה מקבל יותר קרדיט מתחילת העונה כנראה שהפועל חיפה הייתה נמצאת במקום אחר בטבלה.
ורמוט. המנוע של האדומים חזר להרכב ובישל // צילום: יוסי שקל
יכול להיות שראובן עטר סוף סוף הצליח לייצב את הקבוצה שלו. היא נראית מאורגנת ולא נפלה מהפועל ת"א לאורך כל המשחק ואף הייתה טובה יותר אחרי השער של לאלא, משום שהאורחת הפסיקה משום מה לשחק. חוליית הקישור של עטר מורכבת משחקנים נהדרים כמו שוקרני ואוסטווינד, שאם הם ושאר השחקנים ישמרו על יציבות ועל אותה יכולת, סביר להניח שהפועל חיפה תישאר בליגה, אבל העונה כבר למדנו שאחרי משחק אחד או שניים, הכל יכול להתהפך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו