כשניגשים לקנות מזרן חדש, מגלים עולם שלם של סוגים, חומרים, מותגים וטווח מחירים גדול מאוד. כל יצרן מדבר כמובן על יתרונות המוצר שלו, אבל איך אפשר באמת לדעת מה עדיף? האם מזרני קפיצים טובים יותר ממזרני הלטקס או הוויסקו, או שאולי בכלל עדיף לוותר על הקפיצים המסורתיים?
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
במותגים הפופולריים בארץ אפשר למנות את עמינח, קינג קויל, סרטה, סילי, הולנדיה, ד"ר גב, סימונס ועוד. רוב החברות מוסיפות למוצר שלהן, בין שבעל פה ובין שכחלק ממסע הפרסום, את התואר "מזרן אורתופדי", אבל לדברי ד"ר נירה כהן־צוברי, מנהלת השירות הפיזיותרפי בבית החולים בילינסון, "אורתופדי זה סלוגן. ברגע שקוראים למזרן אורתופדי מדביקים לו תדמית של בריאות, וכנראה כך הוא מוכר יותר טוב. אפשר להתייחס למזרנים כמו לבגדים ממותגים ולא ממותגים. זה ברור שבבגד ממותג משקיעים יותר בשיווק, בעיצוב ובחומרים, וזה עולה כסף. ברור שבמותג עם שם יש השקעה של אנשי מקצוע, אבל זה לא בהכרח אומר שהזול ביותר הוא פחות טוב".
הכתבה הכי נקראת היום באתר: בשורה טובה לנהגים - חכו עוד קצת עם התדלוק
ד"ר כהן־צוברי ממליצה לבחור במזרן כך שכאשר נשכב או נשב עליו, יהיה מינימום שינוי בעקומות הגוף או הגב שלנו. "אם המזרן רך מדי, אז החלקים הכבדים של הגוף שלנו ישקעו ואז זה ייצור לחצים חדשים בעמוד השדרה. לכן המזרן צריך להיות ברמת נוקשות, שמצד אחד תהיה נוחה ומצד שני תהיה מספיק קשה כדי לא לגרום לשקיעה באזור אחד לעומת אזור אחר. אם משקל הגוף קל מאוד אז זה משמעותי פחות, אבל ככל שהמשקל שלנו גבוה יותר כך יש משמעות לנוקשות של המזרן".
לשאלה איזה סוג מזרן עדיף, עונה ד"ר כהן־צוברי כי "קפיץ משנה את היכולת הקפיצית שלו עם הזמן, וקשה להגיד אם מזרן קפיצים טוב יותר או פחות מלטקס. זה בעיקר עניין של העדפה אישית".
מזרנים רבים מציעים תמורת תוספת לא מבוטלת במחיר, שיכולה להגיע לאלפי שקלים, שכבות פינוק שונות. האם זה מצדיק את המחיר? לדברי ד״ר כהן־צוברי, ״זה כמו ההבדל בין כיסא עם ריפוד לכיסא בלי ריפוד, כיסא עם ריפוד נעים יותר מכיסא ללא ריפוד. אין שום בעיה שהכיסא יהיה מרופד בתנאי שהוא יענה על שאר הצרכים, כך גם זה לגבי מיטה". את השיקול הכלכלי תצטרכו לעשות לבד ולהחליט אם עוד שכבת פינוק כזו או אחרת מצדיקה את הפער הגדול במחיר.
עניין חשוב אחר בעת רכישת מזרן הוא לדעת ממי אנו רוכשים אותו. צרכנים רבים אינם יודעים כי למזרנים בישראל אין תו תקן. לדברי גורמים בתחום, "כרגע אין חובה לציין, למשל, על המזרן היכן הוא יוצר ומזרנים רבים, בעיקר הזולים שבהם, מיוצרים בשטחים במפעל בחברון. יש כאלה שבכוונה מטעים בסימון. למשל, מפעל שמייצר בחברון יכול לשים חלק אחד מהמזרן במחסן שלו בישראל ולכתוב שזה יוצר בעיר בישראל. זו תופעה שהולכת וגדלה. הבעיה המרכזית היא שהציבור לא יודע וכרגע אין מי שמפקח על כך".
לדברי גורם אחר, 40% משוק המזרנים בארץ הוא של מזרנים הנמכרים ב־4,000-3,000 שקלים, ו־40% מהשוק הם של מזרנים עד 2,000 שקלים. רוב המוצרים בקטגוריה הזאת מיוצרים מחוץ לשטח מדינת ישראל, בעיקר בעיר חברון, הנחשבת לבירת המזרנים הפלשתינית. "מדובר במזרנים זולים מאוד, שמושקים בשמות שונים. המזרנים האלה הם באיכות ירודה למדי ומשתמשים בהם בעיקר צעירים שמחפשים משהו זול ומסתכלים שנה־שנתיים קדימה. מדובר באיכות בינונית מינוס: איכות הקפיצים לא טובה, הספוג באיכות מתפשרת, לא מקבלים את כל שכבת הפינוק דוגמת ויסקו או לטקס והבדים מחוספסים יותר. כמו כן, קיימים הבדלים בתמיכה המסופקת לגב. המזרנים הללו דקים ושוקעים, הם לא כמו המזרנים האיכותיים יותר".
אבל יש כאלה שחושבים אחרת. גורם שעבד בתחום המזרנים טוען כי "כל המזרנים דומים מאוד בשיטות הייצור ובמוצר הסופי שמקבלים, ואין סיבה לשלם אלפי שקלים למזרן". לטענתו, "לפעמים כל ההבדל בין מזרן שעולה 1,000 או 1,500 שקלים למזרן שעולה אלפי שקלים הוא עוד כמה סנטימטרים של לטקס או ויסקו ואריזה יפה יותר״. לכן ההמלצה שלו היא לקנות דווקא את המזרנים הפשוטים, שחלקם אכן מיוצרים בחברון, אשר לא נופלים באיכותם מהמזרנים המיוצרים בישראל.
מבירור שערכנו עולה שבאתר האינטרנט של התאחדות התעשיינים ובאתר האינטרנט של איגוד הריהוט אפשר לראות אילו חברות מייצרות בארץ. לדברי יוסי אלבוחר, מנכ"ל ד"ר גב, "ההבדלים בין המזרנים בד״ר גב למזרן המיוצר בשטחים יכולים להיות, באיכות החומרים. יש שני קפיצים בשוק: 1,000K וקפיצי בונל שהם יותר פשוטים ויותר זולים. הרבה מביאים את הבונל מהשטחים. אנחנו משתמשים בקפיצים איכותיים הרבה יותר שמיובאים מגרמניה וכל החומרים של הלטקס הם מבלגיה, מדרום קוריאה או מאיטליה".
על ההבדל בין מזרני הספוג למזרני הקפיצים, אומר אלבוחר: "הוויסקו האלסטי הוא חומר מהמעבדות של נאס"א, המקבל את מתאר הגוף ותומך בו בצורה הנכונה ביותר. מה עדיף, קפיצים או ספוג? שניהם מזרנים טובים, ההבדל הוא בתחושה". בנוגע לפערי המחירים, הוא אומר: "כשהקמנו את המפעל החלטנו לשנות את מפת המזרנים האיכותיים בישראל ולייצר כאלה במחירים הוגנים. השוק הפריז במחירים עד שהגענו וחלק מהחברות התיישרו בהתאם. גם היום יש מזרנים ב־7,000 שקלים, אבל החלטנו שאותו מזרן אפשר לקנות ב־4,000 ואפילו ב־3,000 שקלים. המזרן שלנו שעולה 3,000 שקלים הוא מעולה, רק עם פחות שכבות פינוק ועם שלושה אזורי נוחות לעומת יותר אזורים במזרן היקר יותר". מי שחשוב לו המחיר, אלבוחר מבהיר כי אפשר לרכוש מזרנים של ד"ר גב בחנות העודפים בראש העין בהנחות של עד 50%.
לדברי רוני שוורץ, מנכ"ל קבוצת עמינח, "יותר מ־%95 מהמזרנים שנמכרים בישראל הם מזרני קפיצים. לא קרה הרבה בתחום הקפיצים, אבל כן התפתחו חומרים חדשניים, חומרי נוחות או שכבות נוחות במזרנים. מנגד, מגמה נוספת היא חזרה לטבע ושימוש בחומרים של פעם: בדי כותנה, שכבות של כותנה אורגנית וצמר כבשים. אלה מגמות הפוכות אבל קיימות". לדבריו, את הנוחות במזרנים משיגים באמצעות הקטנת הלחץ המופעל על ידי האדם במהלך השינה. "במזרן איי ספייס של חברת עמינח, למשל, אחת משכבות הנוחות היא ויסקו מוזרק. אנחנו מזריקים לתוך תבניות פולימר ויסקו אלסטי, כשכל תבנית היא בגודל מזרן, וזה מיוצר יחידה־יחידה. המוצר מצופה בקרום אלסטי, והתכונות שלו נשמרות לאורך שנים. במקומות שבהם נוצר לחץ, הוא מתרכך. משתמשים בחומר הזה בבתי החולים בארץ למניעת פצעי לחץ. אם הוא טוב לפצעי לחץ, אז הוא טוב למי שישן עליו". גם לעמינח יש חנות עודפים, בקיבוץ ניר צבי, המציעה, בין השאר, מזרנים. מדובר במוצרים עם פגמים, בכאלה שחזרו מתצוגות או בעודפים והם מוצעים בהנחות של עד 60%, תלוי בפגם ותלוי במוצר.
בנוגע להיצע המזרנים מהשטחים, אומר שוורץ: "זה ברור לחלוטין שיש בשוק הרבה מזרנים שמגיעים מהשטחים והם יכולים להגיע עם תוויות בעברית, אבל אף אחד לא יודע מה יש במוצר, באיזו בקרת איכות הוא יוצר ומאילו חומרים. זה מוצר שהמשווק רוצה לדחוף אותו כי הוא מרוויח עליו הרבה כסף. דיברנו עם משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים כדי שיטפלו בבעיה הזאת. אנחנו ממליצים לקנות בחנויות ידועות. צריך לשאול איפה המזרן מיוצר ומי נותן שירות במקרה הצורך".
לדברי אבי ברססט, הבעלים של חברת הולנדיה, "שוק המזרנים נטולי הקפיצים נמצא בצמיחה מטאורית ובא על חשבון מזרני הקפיצים. בהולנדיה אנחנו מייצרים רק עם טמפור, החומר המקורי שפותח עבור מעבדות החלל של נאס"א. הוא מיוצר בדנמרק ומיובא לישראל בשלמותו. זה חומר פולימרי עם תכונות ויסקו אלסטיות. זה אומר שהמזרן יודע לספוג את הלחץ שהגוף שלנו מפעיל עליו ולפזר אותו. הרעיון הוא שכאשר אנחנו שוכבים על המזרן - הוא מתאים עצמו למבנה הגוף של אותו אדם. כמו כן, יש לנו מזרני לטקס, שהוא חומר מאוד אקטיבי. המזרן עובד בצורה מדויקת לפי מבנה הגוף ונותן תחושה כאילו מדובר במזרן קפיצים ללא קפיצים. חומר הגלם מיובא מהולנד ואנו משלימים את המבנה אצלנו במפעל בשדרות. הוא מסומן שהוא מיוצר על ידי הולנדיה בישראל".
לגבי המחירים הגבוהים של המזרנים, אומר ברססט: "המזרנים שלנו בהחלט עולים הרבה כסף, אבל זה לא הופך אותם ליקרים כי מוצר יקר הוא מוצר שאינו שווה את ערכו. אם אני נוסע במכונית שעלתה 30 אלף ש' והיא כל הזמן מתקלקלת, ולידי נוסע מישהו שיש לו מרצדס והכל בה תקין ובטיחותי ויש אחריות מלאה, אז זה לא יקר למרות שהוא שילם יותר. אני לא מוכר שכבה של ויסקו אלא מוצר בשלמותו. חומרי הגלם יקרים מאוד והטווח אצלנו הוא מ־5,000 ש' למזרן יחיד ל־25 אלף ש' למזרן זוגי".
אז מי צודק? האם להעדיף מזרן קפיצים או ויסקו אלסטי? זו שאלה שרק הגב שלכם יוכל לענות עליה. ולשאלה אם יש הבדלים בחומרי הגלם ובאיכות בין המזרנים הזולים, שחלקם מיוצרים בחברון, למזרנים המיוצרים בישראל ויעלו הרבה יותר - אין תשובה ברורה. כנראה עד שלא יהיו פיקוח ותקינה, תצטרכו לקבל החלטה על פי התקציב העומד לרשותכם ולקוות לטוב.