בחודשיו הראשונים בריאל הישוו אותו לז'וזה מוריניו. היום, שנה וחצי אחרי, כבר משווים אותו למאמנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של מדריד. קרלו אנצ'לוטי הוא המאמן הכי מדובר באירופה ומקבל מחמאות אפילו מהיריבים.
התקשורת הארגנטינית החמיאה לו בעיקר כי אחרי גמר גביע העולם לקבוצות נגד סן לורנסו הוא ניגש לכל שחקני היריבה ולחץ להם את היד. בניגוד לפוזות של רונאלדו, שגם אם הוא אינו מתכוון משדרות יהירות, אנצ'לוטי הוא הפנים החביבות והצנועות של אלופת אירופה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
האיטלקי השיג ב־18 חודשים דבר ששום מאמן לא הצליח לעשות ב־112 השנים של ההיסטוריה הלבנה: לזכות בשנה קלנדרית בארבעה תארים (ליגת האלופות, גביע העולם לקבוצות, גביע המלך והסופר־קאפ האירופי), לרשום שיא של שערים בספרד (178) ושיא של ניצחונות רצופים (22).
"אנצ'לוטי הוא ייחודי. הוא עושה עבודה גדולה בחדר ההלבשה והחזיר לריאל את השמחה. הפנים הכי ידידותיות במועדון שייכות למאמן. הוא היה שחקן והוא יודע לנהל מצוין את הסגל", אומר,סרחיו ראמוס במחמאה שאפשר לפרש גם כביקורת מרומזת על מוריניו.
אנצ'לוטי. לא פילוסוף, מאמן // צילום: אי.אף.פי
בלי ההתנהלות התקשורתית והאופי התחמני של מוריניו ובלי המילים הפילוסופיות של גווארדיולה, אנצ'לוטי מצליח בדרכו שלו. בסיס סגנון המשחק שלו הוא להבקיע שערים בדרך המהירה ביותר, והפילוסופיה מתבססת על חומר השחקנים ולא על רעיון דוגמטי. וכמובן, שקט תעשייתי. אחת הביקורות היחידות כלפיו היא שהוא "מאמן של מועדון". כלומר, עושה מה שאומרים לו נשיאים כפי שהיו לו במילאן, בפ.ס.ז' ובריאל. אחד שלא עושה בעיות אם מוכרים לו שחקן חשוב.
קורות החיים שלו מרהיבים. הוא שיחק ואימן במועדונים הכי גדולים בעולם, ואין הרבה אנשים שיכולים להציג בארון שתי אליפויות אירופה כשחקן ושלוש כמאמן. על הקווים הוא ניצח ב־14 מתוך 19 גמרים. שלושה מחמשת ההפסדים הוכרעו בפנדלים.
מאמנה של סן לורנסו, אדגרדו באוסה, סיפר: "אמרתי לאנצ'לוטי שהוא מצליח לגרום לכל הקבוצה לעשות הגנה, למרות שיש לו שחקנים שלא רגילים לכך. זה מה שהופך אותה לקבוצה מסוכנת והוא ימשיך לשבור שיאים".
החתונה בין אנצ'לוטי לריאל של פלורנטינו פרס, שעליה חלמו השניים שנים רבות, היא הצלחה אדירה אף שהיו בה כמה טעויות. אין פלא שנשיא המועדון אמר: "אנו רוצים שהוא יהיה הפרגוסון של מדריד". זה סיפור מהסרטים שהיה יכול לקבל תפנית אילו בגמר הצ'מפיונס ראמוס לא היה משווה בדקה ה־93. כדורגל הוא גם עניין של מזל וגורל.
