"אבא, אתה כועס עלי?" לפעמים צריך לטוס אלפי קילומטרים כדי לשאול את השאלות הכי בנאליות. ככה זה לפחות בסידרה התיעודית החדשה של yes דוקו, המוציאה למסע זוגות ישראלים, צעירים והורים (כלומר, הורה אחד נבחר. בכל זאת, תקציב וזה). המילה "מסע" הפכה למטבע לשון זולה בתרבות הישראלית. כל מתמודד ריאליטי יוצא ל"מסע". כל בעל מצלמה עובר "תהליך", "שינוי", "התמודדות", "מציאת האני" - כולם פועל יוצא של אותו "מסע" (שלרוב מתחיל ונגמר באולפנים בפאתי תל אביב). בשונה מהן, "הטיול הגדול" לפחות עומדת בהבטחה ומציעה לצופים מסע פיזי. גיבוריה מיטלטלים בין הודו, פרו, אקוודור וארה"ב, סוחבים תיקי גב, פוגשים בני אדם מעניינים וחיות אקזוטיות. לגבי המסע הנפשי, עוד נראה. השאלה הגדולה היא איך הגיבורים יחזרו מהטיול. כלומר, אם בכלל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
התחנה הראשונה של "הטיול הגדול" היתה בתי הגיבורים בישראל. הצעירים היוצאים לדרך הכינו את הקרקע לפרידה, ההורים - העתידים להצטרף - הכינו את האוזניים לשאגות השמחה/ הפתעה/ הלם עם היוודע דבר הצטרפותם לטיול. זהו הטוויסט המרכזי (והיחיד) שמציעה הסידרה, הזיווג הכפוי (לפעמים) בין טייל צעיר לבין הורה מבוגר, המגלם בתוכו שורה של קונפליקטים. כשזה עובד, כמו במקרה של אהרון וחנוך - אב שומר מצוות מקיבוץ דתי ובנו החוזר בשאלה - כל רגע ביניהם טעון, דרמטי ודו־משמעי. כשזה עובד פחות, כמו בשלושת קווי העלילה האחרים, שבבכורה רק נטענו ברמזים, הדרמה משתרכת באיטיות בתור לעמדת הצ'ק אין. ככה לא ממריאים לשום מקום.
הבעיה הגדולה של "הטיול הגדול" היא הדמיון שלה לריאליטי. ברגעים מסוימים היא נראית כמו פרק בלי משימת הדחה של "המירוץ למיליון", אך לה אין את הפריבילגיה להיות מתחזה, או למרוח זמן על בניית מתח. מסידרה תיעודית אפשר לבקש יותר עומק ופחות ניסיון התחנחנות. הצופים אמורים להזדהות עם הדמויות, לא להתחתן איתן. אפשר ורצוי היה להאיץ את הקצב. כך, למשל, לאורך פרק הבכורה גיבורה אחת, נופר, רמזה על משבר קשה שעברה עם אמא שלה, כנראה בעקבות גירושים. הצעירה העצובה ממריאה להודו, האם עדיין לא נראתה בפריים. בסצנה החותמת את הפרק, נחתה סוף סוף האם בדלהי. מה הסיפור שלהן? רק מי שימשיך לעקוב יגלה. או קו העלילה של דין, צעיר בן 22 המתגורר בלאס וגאס וממתין לביקור של אביו, עמית. כאן יש הרבה לחשוף, ורמזים על הימורים ועל אורח חיים לא שגרתי שוגרו לעבר הצופים. אבל מי, מי ולמה - מתי הצדדים ייפגשו, ומה גרם לדין לברוח מישראל - כל זאת בונוס למתמידים.
יחסי הורים וילדים הם חומר אידיאלי לסידרה תיעודית. אין מרחב נפשי יותר טעון מזה, ובחירת היוצרות לקחת שני דורות ל"מסע" (די עם המילה הזו כבר) היא נקודת מוצא מעולה. הפספוס מתחיל בהתפרסות על פני ארבעה סיפורים - אולי מהחשש שחלק יהיו פחות חזקים מאחרים. וכמו תמיד, חלק באמת פחות טובים, גם כשעורכים אותם בהצלבה. אפשר להניח שבפרקים הבאים הכל יצוף - הציפיות, האכזבות, התסכול, הכאב - כל ההורים והילדים שבישראל שתקו, יפתחו את סגור ליבם, ישוחחו, יתקרבו ויבכו. לחלק מהצופים החוויה תספק קתרזיס, אחרים יחלמו על גיחה של רון שחר לפריים ועל משימת אקסטרים שתעיר את העסק. אולי בעונה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו