"דאעש בלתי מנוצח"

מזג האוויר הפריך, האירופי כמעט, ברמת הגולן עוטף בימים אלה מציאות מבלבלת. מלחמת האזרחים בסוריה, התפשטות המדינה האיסלמית (דאעש) בעיראק ובסוריה, קשרי אסד וחיזבאללה, המעורבות האיראנית הגוברת באזור - כל אלה משרטטים מפת יחסי כוחות ויריבויות שונה לחלוטין מזו שהכרנו ושאיתה חיינו שנים רבות. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בתחילת השבוע תקפו (לפי מקורות זרים) מטוסי חיל האוויר הישראלי בסיס אספקה סורי של חיזבאללה, ופגעו בטילים שהיו מיועדים למלא את המחסנים שבהם מאיים עלינו נאסרללה השכם והערב. באותה עת ממש התפרסמו ("הארץ", 7 בדצמבר) דיווחים של משקיפי האו"ם בגולן, כוח אונדו"ף, החושפים קשרים ושיתוף פעולה בתחומים שונים בין צה"ל לכוחות המורדים הסורים. אחד התחומים שהתפרסם במיוחד הוא הטיפול בפצועים סורים בבתי חולים ישראליים, אולם דו"חות משקיפי האו"ם כוללים גם סוגים נוספים של שיתופי פעולה. 

ככלל, המורדים הסורים זוכים באהדה בעולם - אך אחד מארגוני האופוזיציה הבולטים בסוריה הוא ג'בהת אל־נוסרה, המזוהה עם אל־קאעידה (וסירב להיבלע על ידי דאעש); אסד, מצד שני, זוכה בתמיכה שבשתיקה במאבקו בדאעש - ובגינוי מקיר לקיר על יחסו לאוכלוסיית ארצו. איראן שלחה בשבוע שעבר כמה ממטוסי הפנטום המיושנים שלה כדי להפציץ מעוז של דאעש במזרח עיראק - משימה שהקואליציה בהנהגת ארה"ב קיבלה עליה וכרגע מבצעת בהצלחה שעדיין אינה ברורה. 

אמנם איראן הכריזה שההפצצה לא תואמה עם האמריקנים, אבל אין ספק שיש כאן זהות אינטרסים, ואולי אף הסכמה שבשתיקה מצד ארה"ב; דוגמה חיה לכך שהאינטרסים הלאומיים והבינלאומיים אינם מתחשבים היום לא בגבולות גיאוגרפיים ולא בחלוקה המסורתית בין בעלי ברית לאויבים. מייג'ור־ג'נרל (בדימוס) קרייג פרנקלין. יש לארה"ב בעלי ברית חדשים בטהרן? 

"צריך להבין שהעולם מתנהג היום בדינמיקה אחרת מזו שהורגלנו אליה. אנחנו בהחלט רואים בריתות אחרות שבזמנים אחרים היה קשה להעלות על הדעת, כנגד אויב משותף. חשוב מאוד שיש קואליציה של מדינות שלוחמות בדאעש, שארה"ב לא ניצבת לבדה מולם. בייחוד צריך לוודא שכל הארגונים הללו לא יתאחדו ביניהם - כי אז נמצא את עצמנו עומדים בפני מציאות שונה - ומסוכנת הרבה יותר".

"כל מטרה לגופה"

בתפקידו האחרון שירת הגנרל פרנקלין כמפקד חיל האוויר השלישי של ארה"ב, ומפקד הזרוע האווירית של הפיקוד האירופי בצבא ארה"ב (כוח משימה 17), המוצב בבסיס ראמשטיין שבגרמניה. לפרנקלין עבר קרבי מרשים, הכולל 4,000 שעות טיסה במטוסי קרב, רובן ככולן במטוסי F-16. בין השאר, פיקד על יחידת ניסויי טיסה בבסיס נליס שבנבאדה, ותקופה מסוימת היה מעורב בפיתוח מטוס החמקן F-22. במשך 15 חודשים, מיולי 2009 ועד נובמבר 2010, הוצב בעיראק בבסיס באלאד כמפקד כוח משימה 332. 

לאחר ששב מעיראק שירת שנתיים (2012-2010) בתפקיד בכיר בוועדת המטות המשולבים בפנטגון ("שנתיים שנתנו לי פרספקטיבה מרתקת על המציאות הצבאית והגיאופוליטית"). לישראל הגיע כדי להשתתף בכנס שאירגן המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא "אתגרי לחימה באזורים מאוכלסים בצפיפות".

אתה יכול להגדיר את האסטרטגיה האמריקנית בלחימה בדאעש? מהי המטרה של צבא ארה"ב?   

"אני יכול לענות לך בפשטות: המטרה היא להשיג את המטרות שמציב לנו המפקד העליון - כלומר, נשיא ארה"ב. במקרה הזה, הנשיא טבע את האסטרטגיה: degrade & defeat (לרסק ולהביס). להבדיל, לדוגמה, מהמצב במלחמת העולם השנייה, אז היה איום מוגדר ומטרות מוגדרות, והעולם נלחם ראש בראש, כוח מול כוח - האיום היום קטן ומפוזר. כדי לקבוע מטרות פיזיות דרושים מומחים לנושא, וכל מטרה נבחנת לגופה. ההתקדמות היא Case by Case (אירוע אחרי אירוע).

נדרשו 10 שנים ללכוד את בן לאדן. כמה זמן יידרש לנצח את דאעש או לחסל את אל־בגדאדי?

"בגלל אופי האיום, אני חושש שלא יושג ניצחון לעולם. הם תמיד יכולים לצוץ במקום אחר, בשם אחר. מדובר בארגון ברוטאלי, שמשתמש בעריפת ראשיהם של אזרחים אמריקנים כדי להשליט פחד וטרור. אבל נדמה לי שהם לא הביאו בחשבון עד כמה הם יעוררו זעם בעולם כולו בגלל העריפות הללו. והזעם הזה הביא את כל השותפות הבינלאומיות להצטרף לקואליציה שמנהיגה ארה"ב. אבל אני לא יודע כמה זמן יידרש כדי לנצח את אל־בגדאדי".

מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, שנשאל שאלה דומה בשבוע שעבר, בכנס הראשון של הקואליציה האנטי־דאעשית בבריסל, הזהיר שהמלחמה בדאעש תארך "שנים", אבל הוסיף: "למאמצים שלנו כבר יש תוצאות משמעותיות".

יש המאשימים את ארה"ב ביצירת דאעש; בהסכמה לדחיקתם של הסונים מהשלטון בעיראק על ידי נורי אל־מאלכי, ראש הממשלה. כבוגר שירות בעיראק, מה דעתך?

הגנרל פרנקלין מהסס ובורר את מילותיו בקפידה. הוא היה מעדיף שלא להישאל על כך. בסופו של דבר הוא אומר: "נהניתי מאוד מתקופת השירות שלי בעיראק ופגשתי אנשים מקסימים ונבונים מאוד, מתוחכמים מאוד. סביר להניח שהעזיבה של הכוחות האמריקניים את עיראק תרמה לתופעת דאעש, ואל־מאלכי אחראי במידה רבה למה שקרה".

ולבסוף, הכנס שהשתתפת בו עסק במתח שבין המטרות הצבאיות לחוק הבינלאומי. האם אפשר היום להילחם מלחמה מוסרית - כשנדמה שהצד שמציג יותר תמונות זוועה הוא זה שזוכה ביתרון בדעת הקהל העולמית? 

"לכאורה יש התנגשות ראש בראש בין החוק הבינלאומי לבין המטרות הצבאיות. אולם, למעשה, זה לא נכון. אם מיישמים את החוק הבינלאומי, אתה משיג תוצאות טובות יותר, משום שאתה נמצא ביתרון מוסרי. אני רואה חיבור טוב בין שני הגורמים, כזה שמחנך אותנו לאחריות. מילת המפתח היא שקיפות. הצבא צריך להיות שקוף לציבור, ובכל מקרה לאמץ את המדיה ולא לדחות אותה. היום כל אחד הוא עיתונאי, לכל אירוע יש אימפקט מיידי והצבא צריך ללמוד להוציא מייד את הסיפור. זהו אתגר מתמשך אבל אין ברירה; זהו שדה הקרב העכשווי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו