ביום רביעי שעבר, כשכל הזרקורים בכנסת היו מופנים לדיון בהצעות החוק לפיזורה ולהקדמת הבחירות, רק מעטים שמו לב לכך שח"כ משה מזרחי (עבודה) הצליח להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק שנועדה להרחיק כמעט לחלוטין מהממשלה ומהכנסת אישי ציבור שהורשעו בביצוע עבירות שחיתות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
שמחתו של מזרחי היתה מהולה בעצב משום שברור היה לו שאם יאושר סופית החוק לפיזור הכנסת וייסתם הגולל על הכנסת ה־19, הוא ייאלץ להתחיל (בהנחה שיצליח להיבחר שוב לכנסת) את הליכי החקיקה של החוק הזה מראשיתם בכנסת הבאה, משום שכל הצעות החוק שאושרו בקריאה טרומית יימחקו.
מזרחי (64), ששירת במשך 30 שנה במשטרה (מ־1976 עד 2006), היה ראש היאחב"ל (היחידה הארצית לחקירת פשעים חמורים ובינלאומיים) ולאחר מכן ראש אגף החקירות. במסגרת זו חקר שרים, ח"כים ואישים בכירים אחרים (ראה מסגרת). בבחירות לכנסת ה־19 נבחר כח"כ מטעם מפלגת העבודה וגם בתפקידו הנוכחי הוא ממשיך לטפל בנושא המאבק בשחיתות, בשדולה נגד השחיתות שהקים וביוזמות חקיקה.
"זו לא דלת מסתובבת"
הצעת החוק להכפלת התקופה האוסרת על שר או ח"כ שהורשע בעבירה שיש עימה קלון לחזור לפעילות ציבורית מ־7 ל־14 שנה, נועדה למעשה לחסום כמעט לחלוטין את הממשלה והכנסת מפני עבריינים שסיימו לרצות את עונשם. "הצעתי המקורית דיברה על כך שפוליטיקאי שסרח לא יוכל לחזור לצמיתות להיות נבחר ציבור כי זו לא דלת מסתובבת, אבל ועדת השרים לחקיקה סירבה לתמוך בכך", אומר מזרחי.
לדבריו, "לא מתקבל על הדעת שמי שכיהן בתפקיד ציבורי ונדון למאסר בפועל על עבירות שחיתות יחזור ל'זירת הפשע', בדיוק כפי שאינני רואה מצב שעובד בנק ששדד את כספי הבנק יוחזר אחרי שחרורו מהכלא להיות מנהל סניף בנק. במדינות נורמליות אין צורך בחוק דרקוני כזה, משום שהפוליטיקה פולטת אותם החוצה או שהם עצמם מדירים את רגליהם. לצערי אצלנו זה לא כך. מחבקים אותם, מגוננים עליהם ומחזירים אותם לפעילות ואיזה מסר משדרים בכך לציבור?
"אולי זו הסיבה שאמון הציבור בכנסת הוא בשפל והכנסת נתפסת בעיני הציבור כאחד הגופים היותר מושחתים. אני מאמין שבמסגרת החזרת האמון, יש לחוקק חוק כזה שיעביר מסר לאנשי ציבור שסרחו שגם לאחר ששילמו את חובם, אין על מעשיהם מחילה ציבורית והם לא יוכלו אף פעם להיות אישי ציבור ולעמוד שוב בראש סיעה בכנסת, כפי שקורה עכשיו".
שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, ביום כניסתו לכלא // צילום ארכיון: דוד כהן
מזרחי מתכוון בדבריו למשל לח"כ אריה דרעי, העומד בראש סיעת ש"ס בכנסת. דרעי חזר לכנסת ב־2013 לאחר שחלפו שבע שנים מאז סיים לרצות את עונש המאסר שביהמ"ש גזר עליו. מזרחי מכיר היטב את דרעי משום שעמד בראש אגף החקירות בעת שהתנהלה נגדו החקירה המשטרתית והיחסים ביניהם צוננים. "אנחנו מנידים ראש זה לזה כשאנו חולפים אחד על פני השני במסדרונות הכנסת", אומר מזרחי. הוא מודה כי צרמה לו העובדה ששום ח"כ מש"ס לא השתתף בהצבעה על החוק להכפלת תקופת ההרחקה מהחיים הציבוריים.
מזרחי מספר גם כי במהלך החקיקה, התברר שהחוק הקיים האוסר על עבריין שהורשע במעשה שחיתות להיבחר שוב לכנסת או לממשלה, איננו חל על ראש ממשלה וסגני שרים. כלומר לפי החוק הקיים, ראש ממשלה שישב בכלא יכול לאחר שחרורו להיבחר שוב לראשות הממשלה ולהנהיג את המדינה. "אני שואף שהכלל הזה יחול גם על ראשי רשויות מקומיות שאם מעלו בתפקידם וביהמ"ש הרשיע אותם והטיל עליהם מאסר בפועל, הם לא יוכלו במשך 14 שנה להיבחר מחדש לעמוד בראש רשות מקומית", הוא אומר.
"צווארון לבן? מטונף"
כשהוא נשאל כיצד אישי ציבור מתנהגים בחדרי החקירות, אומר מזרחי ש"אין ספק שהסיטואציה קשה עבורם. גם כשהם משחקים אותה 'קול' וכאילו הם מתייחסים לחקירה בקור רוח, המצב שלהם לא פשוט. כדי לערער את קור הרוח שלהם, אתה כחוקר צריך להיות מודע לכך ולדעת איך לעוות אותו".
הוא מודה ש"תנאי החקירה של נבחרי הציבור בדרך כלל קצת שונים משל נחקרים אחרים. יש קצת עניין של 'האצילות מחייבת'. כשאתה מתעסק איתם אתה לא משתמש בכלים הרגילים, כך למשל אתה לא יכול לכפות עליהם לבוא לחקירה מתי שנוח לך והם מנצלים זאת.
"דווקא בגלל תנאי הנוחות יחסית שהם נהנים מהם, אתה כחוקר צריך לדעת לנהל את החקירה בצורה מאוד חכמה, להתקיל ולהביך אותם, אך לא בדרכים שאתה נוהג מול עבריין רגיל. לפעמים כשהייתי מנהל את החקירות נגדם ושומע את התשובות, הייתי שואל עצמי הלוא מדובר באנשים שהיו בצמתים שקבעו את גורלנו, ואותם אנשים נתנו לי תשובות כמו אחרון העבריינים. הם אף פעם לא ראו ולא שמעו, ולא זוכרים או שומרים על זכות השתיקה וזה נתן לי כחוקר הרגשה מאוד לא טובה".
מזרחי מסתייג מאוד מהשימוש בביטוי "אנשי הצווארון הלבן" שניתן בעבר לאישי ציבור שהורשעו בעבירה פלילית. לדבריו, "טוב שחדלו משימוש במונח הזה כי הצווארון של אותם אנשים איננו לבן, אלא מטונף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו