כמה שאני אוהבת את אזור ים המלח בתקופה הזו של החורף. אין דבר מרגיע יותר מהצירוף של עננים אפורים שמכסים את השמיים, מדבר שצבוע באלפי גוונים של צהוב, חום ואדום ובתחתיתם הכחול־אפור המרהיב של ים המלח. התמונה הבלתי נשכחת הזאת היא הסיבה לכך שהאזור הזה הוא ה־מ־ק־ו־ם לבלות בו חופשה חורפית.
הנופים כאן עוצרי נשימה, וגם כמה שעות לאחר שירד גשם כבד, פתאום יפציעו כמה קרני שמש מבין העננים ויתגלה לעיניכם מראה כמעט רוחני ביופיו. אגב, בלילות של ירח מלא הקסם הזה חזק שבעתיים.
זה גם הזמן לצאת לטיול ג'יפים מדברי. אני יוצאת לסיור באזור בחברתו של עלי אל־אטרש - מורה דרך שמכיר כאן כל פינה וכל הר. אנו נוסעים לאורך כביש 90 - הכביש הארוך ביותר בישראל, שמתחיל במעבר טאבה ונמשך עד מטולה. אנו נוסעים בו לאורך חופי ים המלח ומתפעמים מהנוף המהפנט: מצד אחד שלנו מזדקר הר סדום שכולו מלח, משמאלנו זוהר לו ים המלח, ובקצהו הרי מואב.
כאן בונים בכיף
ים המלח הוא למעשה ימה מלוחה שנמצאת בבקעת הירדן, במרכז השבר הסורי־אפריקני. חופו המערבי בשליטת ישראל וחופו המזרחי בשליטת ירדן. חופיו של ים המלח הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם והוא מכונה גם "ים המוות" מכיוון שבגלל ריכוז המלחים הגבוה שבו שום צורת חיים לא יכולה להתקיים, מלבד כמה סוגי בקטריות ומיקרואורגניזמים זעירים. אותו ריכוז מלחים הוא זה שגורם לנו לא לחוש כלל את כוח הכבידה וליהנות משעות של ציפה במימיו ללא כל מאמץ.
הר סדום שנמצא מצידנו האחר מתנשא לגובה של 240 מטרים מעל ים המלח והוא בנוי ברובו משכבות מלח. ואכן, אם תתקדמו לעבר ההר ותגרדו ממנו שכבה קטנה, תוכלו להרגיש את המליחות העזה בשפתיים.
אנחנו עוצרים כדי להביט בפסל הסלע הטבעי המכונה "אשת לוט". בכנות עלי לומר כי צריך להפעיל דמיון רב כדי לזהות בנציב המלח הזה צורת אישה המביטה לאחור. ואז אני נזכרת בשיר המקסים והקצת עצוב ששר יוני בלוך, שכתב ברק פלדמן, מנקודת מבטה של אשת לוט, (שמה, אגב, עירית לפי מסורת המדרש): "לוט, אבנים מסוגלות, לעצור את העבר, תחשוב כמה עצור בי כבר". עלי מספר לנו בחיוך שבצד הירדני של ים המלח, שאליו אנו יכולים להציץ, יש עוד שתי נשות לוט.
הרודס ים המלח. יש גם חדרים עם בריכה פרטית // צילום: דודו גרינשפן
אנחנו נכנסים לשטח המדבר ונוסעים בדרכי ה"פודרה" - כך מכונה האבק הידוע של המדבר. כמה יפה הוא המדבר. השקט הזה שאין לו תחליף, החזרה לראשוניות, הבתוליות שלו. יד האדם שכמעט אינה מורגשת בו. זהו מראה מנחם, אחרי שבדרך ליבי נצבט ממראה הרי האשלגן, המפעלים וחביות הברום של מפעלי ים המלח. המפעלים חולשים כאן על האזור ביד רמה, ולמרות המראה שלהם, המנוגד לטבע, אני נאלצת להזכיר לעצמי שהם מעניקים פרנסה לאלפי משפחות באזור.
המתח בין התיעוש והקידמה לטבע הפראי ניכר הרבה באזור דרום ים המלח, שנמצא כעת בתהליך בנייה מאסיבי. למעשה, הים מחולק למין בריכות מלח עצומות שמעוררות אצלי את השאלה - לאן נעלם ים המלח שכולנו מכירים? עופרה גזית, מהמועצה האזורית תמר, מסבירה לי שלמעשה מה שאני רואה כאן הוא לא ים המלח, אלא בריכות האידוי של מפעלי ים המלח. היא מדגישה שאת המפלס הנמוך והעצוב הזה לא אראה באזור צפון ים המלח, שבו מפלס המים גבוה יותר. וכשאני שואלת למה כל האזור נראה כמו אתר בנייה, היא משיבה לי שבתוך חמש שנים יוכפל כאן מספר חדרי הלינה.
אבל אנחנו מעמיקים לתוך המדבר, ואני שוכחת מכל השיפוצים והפוליטיקה ומתמסרת לשקט הזה, שחודר מייד פנימה. אנחנו נוסעים לכיוון נחל חימר, המכונה ה"גרנד קניון" הישראלי, על שום מראהו המרשים. זהו הנחל הגדול מבין נחלי מדבר יהודה, ואורך הקניון שלו מגיע לעשרה קילומטרים. הטיול בערוצו העמוק מתחיל גבוה במרומי המדבר ויורד לדרך ארוכה ותלולה.
אנו עומדים בתצפית ומביטים על מבני המועצה האזורית תמר ועל הנקודה שבה נשפך נחל חימר לים המלח (החסומה כיום על ידי סכר שנועד לאגום את מי שיטפונותיו). אנו משקיפים גם על בריכות האידוי של מפעלי ים המלח, ומעבר להן ניצבים הרי מואב והרי אדום. מעבר לשפך נחל חימר מתרומם הר סדום. מזווית זו אפשר לראותו לכל אורכו והוא מזכיר במראהו כיכר לחם.
מימין להר סדום משתרע מישור עמיעז - רצועה שטוחה שבעבר היתה קרקעיתה של ימה בעומק 200 מטרים מתחת לפני הים - האחות הגדולה של ים המלח. מישור עמיעז מאופיין בסלע גיר לבן ומרהיב המכונה חוואר הלשון. צמוד למישור, קשה שלא להבחין באחד העיקולים המרשימים של נחל חימר, הנראה מהתצפית כמעט כמו מכתש. זהו מקום טוב להתרשם בו מהצמחייה הגדלה בערוץ נחל מדברי - עצי שיטה; יפרוק המדבר, המכונה "הסבון המדברי", שכאשר תיקחו מעט ממנו ותשפשפו על ידיכם בתוספת מים, תראו שמדובר בסבון מקציף של ממש; צמח המלוח, שטעמו, איך לא, מלוח והוא טעים מאוד; זוגן השיח, שכל עלה שלו מתפצל לשניים, והוא אחד הצמחים השורדים ביותר, כי שורשיו הם גם אנכיים וגם אופקיים; וכמובן שושנת יריחו, שתיראה לכם כצמח יבש וחסר ייחוד, אך ברגע שהיא תפגוש במעט מים תפתח את זרועותיה, ובפנים תבחינו בזרעים, שהיא שומרת עליהם בעונות יבשות.
אגב, סלע החוואר, הוא הגיר, משמש עבור הבדואים כתרופה לצרבת, והם נוהגים לאכול מעט ממנו בשל הסידן הרב שבו. הם גם נוהגים לטחון אותו ולהשתמש בו כפודרה טבעית וכתכשיר להגנה מפני השמש.
אנו ממשיכים במורד הערוץ והנוף נעשה פתוח יותר. אנחנו נוסעים לאחד המקומות היפים והאהובים עלי ביותר: נחל פרצים. תארו לכם שאתם פוסעים בתוך ערוץ של נחל ולא יכולים להתיק מבטכם מסלעי החוואר שהטבע קישט בציורי קיר מרהיבים, כל סלע וצורתו המרהיבה, ואין גבול לדמיון שתוכלו להפעיל שם למראה הצורות החקוקות בסלע, שהמים פיסלו וציירו בו כאוות נפשם.
טיול ג'יפים מדברי באזור. טבע פראי ושלווה // צילום: דודו גרינשפן
הפעם האחרונה שביקרתי בנחל פרצים היתה לפני 15 שנה, עם אהבה ישנה שכמעט שכחתי. טיילנו בנחל ששוכן בלב קניון יפהפה של עמודים וסלעים, שלא הצלחתי להתיק מהם את מבטי. נשארנו כאן בשקט הזה משך כל היום, ולעת שקיעה, וכשהירח זרח וזהר, סלעי החוואר בהקו להם בלובנם ונראו לי כמו יצורים קסומים מהאגדות. זה היה מראה בלתי נשכח.
אגב, בעבר נהגתי לטייל גם במקום שנקרא מערת הקמח ונמצא באזור. מתברר שבשל מפולת שהתרחשה במערה ב־2005, היא נסגרה. אל תתפתו להיכנס אליה, שכן מדובר במקום מסוכן.
סלטים לחיילים
אחרי כל המרחבים הללו של המדבר רציתי גם לנוח ולהתפנק. בחרתי במלון הרודס ים המלח ושם חיכתה לי הפתעה. ישבתי לתומי בחדר האוכל של המלון ולפתע ראיתי חייל במדים ועוד חייל ועוד חייל. אחד ממנהלי המטבח שאל אותם, "רוצים סלטים?" ובלי להמתין לתשובתם החל להעמיס על צלחתם. כששאלתי מה קורה כאן, הסבירו לי שמדי שישי ושבת המלון מארח חיילים שמשרתים באזור, בהחלט יוזמה יפה.
מלון הרודס, שהשיקה רשת פתאל מחדש לפני שנה במבנה מלון ליאונרדו פלאזה לשעבר, מונה 223 חדרים ובהם סוויטות וחדרי גן עם בריכת שחייה נפרדת, וכן מתחם ספא. וכמובן, יש כאן מלבד בריכה גם חוף ים פרטי, שאפשר לצוף בו על פני המים כמה שרוצים.
במדור הבא אמשיך לטייל באזור הזה, שמשלב נופים מרהיבים ומקומות לינה מפנקים, כך שאפשר לארגן כאן חופשת חורף מרגיעה מהסוג שנהנה מכל העולמות.
• • •
איך כמה ולמה?
• תיירות ים המלח
טל' 08-9975010
אתר: dead-sea-wonder-of-nature.com
• עלי אל־אטרש, מורה דרך
טל' 052-2291439
• מלון הרודס
נווה זוהר, ים המלח.
טל' 08-6591591.
• נחל פרצים
איך מגיעים: יורדים מכביש 90 בין סימני הק"מ ה־193 וה־194 ופונים צפונה לדרך עפר מסומנת באדום שמתאימה לכל רכב. מטפסים במתינות למישור עמיעז. אחרי כ־2.5 ק"מ הדרך פונה שמאלה וממשיכים בה עוד כ־2.2 ק"מ, ופונים בסיבוב חד ימינה (צפונה) עד לרחבת חניה בראשו של קניון נחל פרצים. חונים, ולא שוכחים לקחת פנסי כיס
• אשת לוט
נציב המלח נמצא בדרום ים המלח. בסביבות אבן הק"מ ה־200 של כביש 90, באזור מערת ארובותיים, תבחינו בשלט חום ועליו הכיתוב: "אשת לוט"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו