הקדנציה של עמיחי שפיגלר ומוטי איווניר החלה ברגל ימין: שידורים מצוינים, משחקים טובים, איצטדיונים חדשים - בעונה שבה היה נדמה שהכדורגל הישראלי, לראשונה זה זמן רב, לא מבייש את צופיו. אמש הכל התפוצץ בבלומפילד. הדרבי התל־אביבי בא לקיצו סביב הדקה ה־45, אחרי שרשרת של אירועים אלימים, שהתחילה עם פרובוקציה של שחקן מכבי ת"א ערן זהבי, והגיעה לשיאה כשאוהד הפועל ירד מהיציע, התפרץ למגרש ותקף אותו. זהבי תקף חזרה והורחק, ומשם העסק יצא משליטה. המצלמות לא הפסיקו לתעד את הדרמה והשידור הפך לאירוע חדשותי מתגלגל. המשחק הופסק? לך תדע. אי ודאות שררה במגרש ובשידור, תמונות הבלאגן במגרש שודרו בלופ - מהלומות, מרדף, התנפלות על השופט - והטונים החלו לעלות. ראשים נדרשו, כתבי השטח תוזזו לכל עבר, שרון פרי פימפמה היסטריה ("האבטחה פה היתה שערורייתית עד כדי מזעזעת"), וקריאות לוועדת חקירה ולהענשת אוהדים עלו. יאללה מ ל ח מ ה!
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ערוץ הספורט מיהרו גם הם לעלות לשידור, מלווים את המחדל בעודו ממשיך להתרחש."המשטרה מנסה להבין כיצד היא מבצעת את הפינוי הזה", דיווחה כתבת חדשות הספורט ושגיא כהן התפלץ לשמוע כי אין, פשוט אין תוכנית מגירה (גם) לתרחיש זה. "זה פשוט לא יאומן!" קרא כהן. אנשי הספורט המשיכו להלהיט את עצמם, מתווכחים על משהו שכולם מסכימים עליו: שערורייה כזו עוד לא היתה, עירפו את ראשו של מישהו (השופט! מפקד המשטרה! האוהד! מישהו!) אבי רצון צעק בערוץ 1, כהן צעק בערוץ הספורט, ושרת הספורט הודיעה על דיון חירום. הגיע הזמן להתעורר, מה שמתחיל באבוקות נגמר הפעם, עם הרבה מזל, בסנסציה ספורטיבית נטולת נפגעים. אבל המזל הוא זמני: המכה התדמיתית שספג אמש הכדורגל הישראלי תשפיע גם על המשך שידורי ליגת העל: פחות קהל במגרשים שווה פחות חגיגה, פחות שמחה, ופחות כדורגל.
חם, חם, לוהט
לוחמי האש של ניו יורק, yes דוקו, 22:00
"כל האנשים שראינו איך הם מתו, זה לא מה שהם תיכננו בבוקר", סיפר להב דניס גורדון, אחד מעשרות הכבאים שהתראיינו לסרט התעודה של סטיב בושמי. בושמי - או נאקי תומפסון מ"אימפריית הפשע" אם תרצו - מתגלה בסרט כיוצר מוכשר, רגיש ומדויק. עברו ככבאי בניו יורק של שנות השמונים (לא רק בישראל שחקנים צריכים להתפרנס, מתברר), נחשף עם התקדמות הסרט. הבחירה לתבל את הראיונות עם צילומי וידאו, תמונות סטילס ושחזורים הופכת את המסמך התיעודי להרבה יותר מאסופת וידויים של כבאים. בסוף, גם אלו שלא מסוגלים לצלוח פרק של "סמי הכבאי" נותרים חסרי מילים מול ההרואיות והתעוזה. יחי כבאי ניו יורק!
"שירות הכיבוי של ניו יורק, עוצמה, כבוד, אומץ", שרים הצעירים בתהליך ההכשרה ומתכוונים לכל מילה. בושמי ריכז דמויות יוצאות דופן, ושמע מונולוגים מפי נשים ושחורים פורצי דרך, שחדרו למועדון בנים סגור הרמטית. העבודה הייחודית של הכבאים, המשלבת פרצי אדרנלין וסיפוק עם הצלת חיים, ומאגדת בתוכה הווי בעל קודים חברתיים מובחנים, כבר זכתה למקום של כבוד בדרמות ("משמרת שלישית", "הצילו" שעסקה בכבאי ניו יורק), אבל נדמה כי לבושמי יש עוד הרבה מה לתרום בנושא. בקרוב ב־HBO?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו