החלטה נכונה, ותודה לגדר

שני גורמים מקומיים עלולים היו להמיט על ישראל אסון דמוגרפי, או לפחות משבר חמור. 

האחד היה ממשלתו של אהוד אולמרט, שצפתה בזרם ההולך וגובר של מסתננים מאפריקה, ולא נקפה אצבע לעוצרם. אולמרט, שנמנע מלמתוח גדר לאורך הגבול עם מצרים, נהג כמו חובש המתבונן בשטף דם ונמנע מלקשור חוסם עורקים. הגורם הנוסף היו "הצפוניים" מגלגלי העיניים לשמיים, שבימים כתיקונם נקהלים למנוע מחרדים לקנות דירה בשכונתם, אבל כאשר נדונה סוגיית המסתננים מאפריקה נתפסו להומניזם קיצוני, שפגע קשה ב"עניי עירך" בדרום תל אביב. טחו עיניהם מראות מה אירע למדינות אירופה, ששעריהן נפתחו להגירה מאפריקה ועתה הן נאנקות תחת עומס תרבותי עם נטייה לטרור. ספרו החדש של ד"ר שאול צדקא "ג'יהאד על הטיילת" מאיר עיניים בסוגיה זו.

טוב לדימוי ישראל

בנימין נתניהו מתח גדר ב־1.2 מיליארד שקלים, וראו זה פלא: הזרם פחת לטפטוף, וגם קצב זה ירד לשפל מוחלט - אפס מסתננים. הישג זה לווה במהלך שניהלו שרי הפנים אלי ישי וגדעון סער לשכנע את המסתננים לשוב לארצות מוצאם. כסף נדיב מזה, ומחנה המעצר מזה, צימצמו את אוכלוסיית המסתננים בכ־6,000 בכל שנה, כ־10 אחוזים.

פעמיים עתרו ארגוני זכויות האדם לבג"ץ. כאשר השופטים קבעו כי מעצר ללא משפט למשך שלוש שנים אינו חוקי, יזם סער חקיקה בכנסת שצימצמה את השהייה במחנה לשנה בלבד. שוב עתרו הארגונים, ואתמול פסקו רוב שופטי בג"ץ כי יש לבטל את הסעיף. זו פעם ראשונה שבג"ץ ביטל פעמיים סעיף אחד בחוק.

הימין הקיצוני הגיב בתקיפות. גם הישראלי השכיח. התחושה המובנת מאליה היא שמצוקת תושבי דרום תל אביב אינה מקננת בלב השופטים, אף שהם כתבו מילים אוהדות בבחינת "מצוות אנשים מלומדה". בפועל החלטתם מצמצמת, ואף מבטלת, את המאמץ לשכנע את המסתננים לחזור הביתה.

הבעיה היא שכל המתנכלים לישראל ברחבי העולם מנצלים את הקושי כדי להציגה כמדינת אפרטהייד. גירוש המסתננים או חיובם לשהות במחנה המעצר במשך שנה גורם לישראל נזק תדמיתי באמריקה ובאירופה ובאפריקה, והוא כבד מאשר המעמס הקשור בהמשך אירוחם בארץ.

על יסוד זה החלטת שופטי הרוב של בג"ץ אתמול מסייעת להציג את ישראל כנאורה. אמנם פסק הדין רווי בפלפול ובטרחנות, ובהיעדר מתווה המצביע מה האמצעי החוקי הראוי כדי להתגונן מפני נחשול ההסתננות. בכל זאת, העליון שוב מהבהב בעולם כמגדלור של צדק, והתועלת שבהכרעת הבג"ץ רבה מנזקה.

ממילא ישראל השכילה לבלום את שטף הדם מאפריקה. גם אין מניעה ששרי הפנים ימשיכו לעודד את המסתננים לחזור לארצותיהם. אמנם הלחץ יהיה פחות יעיל בהיעדר מחנה מעצר, אך זה עדיף על המשך המעצר הממושך והמזיק לדמותה של ישראל בעולם. בעיקר, שהבעיה מתגמדת בזכות הגדר הבולמת את המשך ההסתננות. ראוי להודות: בג"ץ קיבל החלטה שמועילה לישראל בבעיה שחדלה להיות בעיה.

•   •   •

שמחה בחולות // צילום: דודו גרינשפן

סערה בעקבות החלטת בג"ץ להורות על סגירת מתקן השהייה "חולות" ולבטל את התיקון לחוק, המאפשר להחזיק מהגרים בלתי חוקיים במשך שנה ללא משפט בכלא סהרונים. באותה נשימה דרשו השופטים מהרשויות המחוקקת והמבצעת למצוא דרכים לפתור את מצוקת תושבי דרום תל אביב.

בימין בכלל ושר הפנים בפרט תקפו את ההחלטה, ואף קראו להגביל את בג"ץ לדון בסוגיה. "פסיקת בג"ץ שגויה ומותירה את ישראל ללא כלים להתמודד עם תופעת ההסתננות הבלתי חוקית", אמר שר הפנים גדעון סער, "יש לבחון תיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו באופן שיגביל את התערבות בג"ץ בחקיקה של הכנסת, שנועדה להתמודד עם ההסתננות והמסתננים לישראל". 

אז מה למעשה פסקו השופטים? ברוב של שישה מתוך תשעה שופטים ביטל בג"ץ את התיקון לחוק למניעת הסתננות, המאפשר את החזקתם במשמורת של מסתננים בכלא סהרונים לתקופה של שנה. בג"ץ קבע כי "הפגיעה אינה מידתית ואינה חוקתית, ובמצב דברים זה אין מנוס מהכרזה על בטלותה של הוראת החוק".

כמו כן, ברוב של שבעה משופטי ההרכב הוחלט להורות על ביטולו של פרק בחוק, המסדיר את הקמתו והפעלתו של מרכז השהייה "חולות" שבנגב, שבו שוהים כעת כ־2,000 שב"חים, ועל סגירתו בתוך שלושה חודשים. בג"ץ קבע כי "ההוראה הקובעת שעל מסתנן להתייצב לרישום נוכחות שלוש פעמים ביום במרכז השהייה, וכן לשהות בו בשעות הלילה, פוגעת הן בזכות החוקתית לכבוד, הן בזכות החוקתית לחירות".

גרוניס בדעת מיעוט

לפני שנה ביטל בג"ץ את החוק שאיפשר את החזקתם של המהגרים הבלתי חוקיים במשמורת למשך שלוש שנים, לאחר שקבע כי אינו חוקתי ובעקבות כך חוקק התיקון לחוק למניעת הסתננות, המסמיך את ממונה ביקורת הגבולות להורות על החזקת מסתנן - מי שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול - במשמורת לפרק זמן של שנה.

בפסק הדין נכתב כי "אין חולק על כך שמצב הדברים בדרום תל אביב קשה ומחייב התייחסות, והחובה למצוא פתרונות מתאימים רובצת לפתחן של רשויות המדינה. עם זאת, נתונים עדכניים מלמדים כי תופעת ההסתננות אינה כשהיתה. שינוי נסיבות זה מחייב חשיבה מחודשת".

מנגד, כתב הנשיא אשר גרוניס, שהיה בדעת מיעוט, כי אין לפסול את ההוראה להחזיק את המסתנן במשמרות במשך שנה אחת. כמו כן, להשקפתו, לא נפל פסול חוקי בהוראות המסדירות את הקמתו של מתקן חולות והפעלתו. גרוניס הדגיש כי "גישתו של השופט פוגלמן (שכתב את חוות הדעת הראשית בפסיקה, ע"א) מביאה לכך שלמעשה כמעט לא נותר מרחב תמרון למחוקק".

"החלטה אטומה"

הפסיקה ניתנה בעקבות עתירות שהגישו המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, קו לעובד, רופאים למען זכויות אדם ואמנסטי אינטרנשיונל ישראל. עוה"ד יונתן ברמן וענת בן־דור מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים, שייצגו את העותרים, מסרו בתגובה: "בג"ץ קבע את המובן מאליו. מעצר מינהלי של מבקשי מקלט אינו יכול לשמש אמצעי הרתעה".

ההחלטה, כאמור, עוררה ביקורת חריפה בממשלה ובסיעות הימין. 

יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, אמר כי "הניתוק של ההחלטה מהמציאות בשטח הוא הפקרת חייהם של תושבי דרום תל אביב. בימים של מצוקה ביטחונית וכלכלית בג"ץ שיגר הזמנה פתוחה לעשרות אלפי מסתננים לבוא לישראל". עמיתו לסיעה, השר אורי אריאל, אמר: "השופטים שברו היום שיא חדש בהפניית עורף למדינת ישראל. קשה להאמין שבג"ץ במו ידיו פוגע ביכולתה של ישראל להגן על עצמה מתופעת ההסתננות".

יו"ר שדולת החזרת המסתננים, ח"כ איילת שקד, אמרה: "בג"ץ פגע בביטחון המדינה ובביטחון תושבי דרום תל אביב ורמס את הרשות המחוקקת".

יו"ר הקואליציה, ח"כ יריב לוין (הליכוד), אמר: "פסק הדין הפוסט־ציוני של בית המשפט העליון חותר תחת עצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית ורומס ברגל גסה את ריבונות הכנסת". עמיתו לליכוד ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ זאב אלקין, מסר: "הגיע הזמן לקבוע בחוק את כללי המשחק בין הכנסת לבית המשפט העליון. יש לאפשר לכנסת לגבור בחקיקה ברוב מיוחד על פסילת חוק על ידי בית משפט". שר הפנים לשעבר, ח"כ אלי ישי (ש"ס), מסר: "החלטת בג"ץ מקדמת את ישראל להיות מדינת כל מסתנניה על פני מדינת כל אזרחיה".

מנגד, בשמאל בירכו על ההחלטה. "החלטת בג"ץ הצילה את ישראל מחרפה של הפרה בוטה של כללי מוסר בסיסיים וזכויות אדם", מסרה ח"כ שלי יחימוביץ', "יש מספיק כלים להתמודד עם מהגרי עבודה ופליטים באופן שייתן פתרון גם לאינטרסים של מדינת ישראל, אך גם יביא לידי ביטוי את האתוס הציוני והיהודי של אחריות כלפי גר ופליט". יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון אמרה: "שוב מוכיח בג"ץ שהוא שומר הסף האחרון ומגן לא רק על שלטון החוק, אלא גם על דמותה המוסרית והערכית של מדינת ישראל". ח"כ נחמן שי (התנועה): "צריך לטפל בהסתננות לישראל ולמנוע אותה, אולם כל מאסר כזה צריך להיעשות מתוך שמירה מירבית על זכויותיהם של האנשים מרגע כניסתם". 

מנגד, אורלי יוגיר, מנכ"לית המרכז למדיניות הגירה ישראלית, מסרה בתגובה: "שופטי העליון מנותקים מהמציאות, מנותקים מהעם ובזים לעקרון היסוד של ישראל כמדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי". ואילו מ"הקונצנזוס הישראלי", ארגון הגג לפתרון סוגיית הזרים בישראל המורכב מ־16 גופים מימין ומשמאל, נמסר: "הגיע הזמן שתהיה למדינת ישראל מדיניות ברורה לסוגיה זו, שלצד הרחקתם של שוהים בלתי־חוקיים, תאפשר גם מתן מענה לפליטי רצח עם ופליטי חרב שהגיעו לכאן ממציאות מחרידה".

על פי נתוני רשות האוכלוסין, בישראל שוהים כ־47 אלף מסתננים.

עדנה אדטו, מתי טוכפלד ויורי ילון

בהכנת הידיעה השתתפו יהודה שלזינגר ודן לביא

•   •   •

מחאה ספונטנית בדרום תל אביב

מחאה בדרום ת"א: "זו כבר לא המדינה שלנו"

אף ששופטי בג"ץ דרשו לפתור את מצוקת התושבים בתל אביב, בשכונות דרום העיר זעמו בעקבות ההחלטה. "אנחנו לא מרגישים יהודים", זעק פנחס, תושב שכונת התקווה, "זו כבר לא המדינה שלי אלא של המסתננים. יש פה משפחות של חיילים שנהרגו במלחמה האחרונה, ובמקום לדאוג להם דואגים למסתננים. עכשיו יש חג, ובמקום להרגיש חג יהודי עוד פעם נעבור בין החנויות שלהם, ועכשיו אחרי הכל הם מקבלים תמיכה מבית המשפט".

אירית חיימוב (32) אמרה: "אתה נלחם ברוח. השופטים האלה לא יודעים מה זה לגדל כאן ארבעה ילדים, מה זה שמשש בערב אתה סגור בבית, אי אפשר לצאת עם חברות כי במקרה הטוב רק יציקו לה, אין להם מושג מה זה לחיות בפחד". יו"ר ועד הפעולה, שלמה מסלוואי, אמר ל"ישראל היום": "לא נשב בשקט. נעשה פעולות נוספות בימים הקרובים. אולי גם נגיע לבתים של תשעת השופטים שחרצו את דינה של המולדת". המשנה לראש עיריית תל אביב, ארנון גלעדי, אמר: "יום שחור לשלטון החוק בישראל. הוכח באופן סופי כי אין שופטים בירושלים".

יהודה שלזינגר ועדנה אדטו

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו