אחר שסחף את העולם בסערה, המטבע הווירטואלי עשה גם עלייה לארץ. ברחבי העולם הושקו בשנים האחרונות מאות מטבעות וירטואליים, ולאחרונה נוצר אחד נוסף בארץ. מהו בכלל מטבע וירטואלי? איך משתמשים בו ולמה? והאם לא מדובר בסוג של משחק פירמידה מתוחכם שירושש את הציבור?
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כדי להבין את תחום המטבעות הווירטואליים צריך לחזור כמה שנים אחורה לשנת 2009, אז נוסד הביטקוין. עד היום יש כמה סימני שאלה בנוגע לזהות המייסד של אותו מטבע וירטואלי ראשון. ככל הידוע, מדובר ביפני ששמו סאטושי נקאמוטו. יש הטוענים ששם זה אינו של אדם אמיתי אחד, אלא שמאחוריו עומדת קבוצה של מתכנתים מוכשרים.
הרעיון העומד מאחורי המטבע הווירטואלי הוא שבאמצעות טכנולוגיית הצפנה מתקדמת מייצרים סט גדול של מיליוני מטבעות, ויש תוכנות מיוחדות ששומרות על המטבעות האלה בשם "ארנקים אלקטרוניים". המטבעות מוצעים לציבור, והוא יכול לסחור בהם מול בתי עסק שמכבדים אותם. הערך המוחשי של המטבעות ייקבע על ידי היצע וביקוש. במועד של ביצוע עיסקה, התוכנה של הארנק האלקטרוני מיידעת את השרתים ברחבי הרשת על ביצוע העיסקה באותו מטבע ספציפי, וזאת כדי למנוע ניסיונות העתקה בלתי חוקיים.
את המטבע הווירטואלי אפשר לשמור באופן אנונימי על המחשב שלכם. לכן הוא יכול לנוע ברחבי העולם בקלות רבה, דבר שמעלה את החשש בקרב רגולטורים שונים מפני שימוש לא כשר בפעילות שלו - למשל, על ידי ברוני סמים, ארגוני טרור וכך הלאה.
ברור שהמטבע הווירטואלי אינו מפוקח על ידי בנק מרכזי או ממשלה. יש בכך יתרונות וחסרונות. מצד אחד, יש כמות מוגבלת של מטבעות ואי אפשר להדפיס חדשים. מצד אחר, אם העניין במטבע הווירטואלי לא יתעורר, הוא יהיה שווה בדיוק כמו עוד קובץ במחשב שלכם. השווי של המטבע תלוי בעניין הציבור בו ובשימוש שהוא עושה במטבע.
איך אפשר להשיג ביטקוין? לביטקוין אין בנק מרכזי, ומטבעות חדשים נכנסים למחזור באמצעות "כרייה". מדובר בפעולה ממוחשבת המצריכה פתירה של משוואות מורכבות ומסובכות, שמובילה לקוד המוצפן של כל מטבע. אמנם כל מחשב יכול "לכרות" ביטקוין, אבל מאחר שהפעולה דורשת כוח מחשוב גדול - הדרך לעשות זאת היא בהצטרפות לקבוצת כרייה שמאגדת כוח מחשוב של כמה משתמשים. כמו זהב, עם הזמן, יש פחות מטבעות הזמינים לכרייה והערך שלהם עולה.
מאחר שרוב המשתמשים לא באמת כורים את המטבע, הדרך להשיגו היא על ידי החלפת דולרים או שקלים תמורת ביטקוין באתרי בורסה דיגיטלית. לביטקוין יש שער חליפין, והוא עולה ויורד בהתאם לביקוש ולהיצע.
ישראקוין במתנה?
הביטקוין אינו המטבע הווירטואלי היחיד, ולפני כמה חודשים הושק, כאמור, מטבע וירטואלי חדש בארץ: ה"ישראקוין". אחד מיזמי הפרויקט הוא דן גולדמן. לדבריו, "הישראקוין דומה מאוד לביטקוין בהקשר הטכני. המטבע נוצר באופן ברור ומוצהר עבור הישראלים. כלומר, הוא אמור להיות מטבע דיגיטלי עבור ישראל ומטרתו להגביר את החופש הכלכלי של הישראלי הממוצע - להפחית עמלות של בנקאות ולאפשר סחר חופשי יותר".
אחד מההבדלים בין הישראקוין לביטקוין הוא שהביטקוין יוצר בעשרות מיליוני עותקים, וכיום ברור שמדובר בכמות קטנה מדי. צריך להשתמש בפרומילים של מטבע כדי לבצע עסקאות יומיומיות שוות ערך לדולרים בודדים. יזמי הישראקוין הנפיקו מיליארדי מטבעות, כדי שהמטבע יהיה נגיש יותר לסחר יומיומי.
לדברי גולדמן, "בסופו של דבר אם אתה רוצה שזה ישרת אנשים, בין שזו קנייה במכולת ובין שמדובר בקניית משהו אונליין, צריך שיהיו מטבעות זמינים במערכת והם יוחזקו בידי הרבה אנשים. ביצענו הקצאה של מיליוני מטבעות לחלוקה חינם לישראלים. אזרח ישראלי יכול להיכנס לקבלת 100 מטבעות מתנה. גם עסקים שמחליטים לקבל את ישראקוין כאמצעי תשלום יכולים להירשם ולקבל עד 500 מטבעות מתנה. זה כמו סטארט־אפ ציבורי שהונפק. אנחנו מחלקים במתנה אופציות או מניות בסטארט־אפ הציבורי של כולם. ההצלחה של המיזם תלויה בכל אחד ואחד בישראל ובמה שהוא רוצה לעשות בזה".
ואיך ייקבע ערכו של הישראקוין? "באופן עקרוני כבר קיימות בורסות שסוחרות בישראקוין. הערך כעת נמוך מאוד ומשקף אמנם את השוק החיצוני לישראל, אבל היקפי המסחר במטבע הם כל כך נמוכים כרגע, שכל גיהוק יכול להעלות את ערכו באופן משמעותי אבל גם להוריד אותו".
מי שנשמע ספקן יותר ביחס לסיכויי ההצלחה של הישראקוין הוא העו"ד והנוטריון טל יצחק רון ממשרד טל רון, דריהם ושות', העוסק בטכנולוגיה פיננסית, במטבעות אלטרנטיביים ובגיימינג. "אני מתייחס לישראקוין כאל קוריוז, לפחות לפי שעה. אני כן חושב שזה נחמד שבמלון בעיר יבנה פתחו לאחרונה כספומט של ביטקוין. לאחרונה נודע גם שמלון הילטון עומד לקבל הזמנות במטבע הביטקוין, אבל אני עדיין רואה את זה כקוריוז".
בינתיים הסחר הפורה בעולם נערך במטבע הביטקוין. ערכו עלה וירד בשנים האחרונות בחדות ורק השנה הוא נגע ברף של יותר מ־1,100 דולרים למטבע בודד, ואחר כך צלל אל מתחת לקו 400 הדולרים. ביוני הזה הוא חצה את רף 500 הדולרים למטבע.
לדברי עו"ד רון, אי אפשר להתייחס לתופעה כאל טרנד חולף. "מתחילת השנה הושקעו חצי מיליארד דולרים בסטארט־אפים בתחום המטבעות האלטרנטיביים. אנחנו רואים מיזמים רבים בתחום והרבה חברות עם שירותי החלפה (אקסצ'יינג') יצירתיים. יש המון ממירים של מטבעות וירטואליים למטבעות רגילים, והתחום מושך יותר ויותר כסף ישן".
למרות הסכנות, מדובר בתחום המתפתח במהירות. עד לפני כמה שנים הביטקוין היה קוריוז, בעוד היום הישראקוין נתפס ככזה. אך כל המטבעות הללו קמים ונופלים, כך נראה, לפי גחמות הציבור ועוצמת הטרנד. ולכן כך גם הסכנה במטבעות כגון הביטקוין, שערכם תנודתי במיוחד.
לאתר ישראקוין: www.isracoin.org.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו