מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, קובע בדוח מיוחד על הכנת תקציב 2012-2011, כי בגלל הכנה לקויה, תגובה איטית ואי נקיטת צעדים בזמן, הגירעון בתקציב המדינה תפח יותר מפי שניים מהמתוכנן ל-39 מיליארד שקלים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
השופט שפירא מציין כי התקציב ל-20111-2012 היה התקציב הדו שנתי הראשון המלא, כאשר 2012 הסתיימה בגירעון תקציבי עצום. במונחי תוצר, הגירעון תפח מ-2% בלבד ל-4.2% מהיעד המקורי.
הדוח שהיה אמור להתפרסם לפני כחודשיים נדחה בשל אירוע חטיפתם ורציחתם של הנערים בגוש עציון ובשל הלחימה בעזה. בדברי ההקדמה כתב שפירא כי "בתום מבצע 'צוק איתן', הסוגיות הכלכליות וההשלכה שלהן על תקציב המדינה מקבלות משקל יתר". "דוח זה מתפרסם בעת שהממשלה חוזרת לעסוק בתקציב המדינה לשנת 2015. בתום הדיונים תצביע הממשלה על חוק התקציב וחוק הסדרים לשנה הבאה, לקראת העברתם לכנסת אי לכך, ממצאי הדוח מקבלים משנה חשיבות בעת הזאת", הוסיף שפירא.
מעבר לליקויים החמורים שחשף השופט שפירא, מבקר המדינה משבח את החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואת שר האוצר דאז ד"ר יובל שטייניץ, להתמודד עם הגירעון של 2013 ולהעלות מסים ב-14.4 מיליארד שקלים, "אף שהבחירות עמדו בפתח, ומטבע הדברים החלטות אלו אינן אהודות בקרב הציבור". עוד מציין המבקר כי בגלל המחאה החברתית בקיץ 2011 והקמת וועדת טרכטנברג בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, הלחץ על הממשלה לפרוץ את תקרת ההוצאה היה גדול.
עם זאת, המבקר החמיא לשר האוצר דאז, יובל שטייניץ, על הצעדים האמיצים שנקט להורדת הגירעון למרות המחאה החברתית. בדוח צוין כי חבילת המסים שהביא שטייניץ לאישור הכנסת תרמה להורדת הגירעון בשנת 2013.
שטייניץ: המדיניות הייתה סבירה ונכונה
שר האוצר דאז שטייניץ, דחה על הסף את הביקורת ובתשובתו למבקר המדינה כתב: "במבחן התוצאה ההצלחה ברורה וחד משמעית. למרות הפרמטריים הבעייתיים – המשכו של המשבר הגלובלי בעולם, החולשה החמורה בכלכלת אירופה, והיעלמותו של הגז הזול ממצרים – ישראל צמחה ב-3.4%, והאבטלה ירדה בקצב מרשים מ-7.5% ל-6.3%, יחס החוב תוצר המשיך לרדת ושום חברת דירוג לא שקלה להוריד את דירוג האשראי של ישראל, או להזהיר אפילו מפני הורדת הדירוג".
שטייניץ ציין, כי העלייה בגירעון הייתה זמנית, ובדיעבד הייתה נמוכה מ-4.2% והסתכמה ב-3.9% בלבד. ולכן, "המדיניות המקרו כלכלית שעליה הוחלט הייתה סבירה ונכונה ונועדה כדי שלא לפגוע בצמיחה הגבוהה, בהשקעות והורדת האבטלה".
שפירא: האוצר "הסתיר" נתוני הגירעון
עיקר הביקורת מופנית למנכ"לים שכיהנו בתקופת המדווחת: חיים שני ודורון כהן. בין הליקויים שחשף השופט שפירא: האוצר השתמש בשתי תחזיות הכנסות וגירעון סותרות באותה התקופה; האוצר לכאורה הסתיר את נתוני הגירעון בפועל ולא פירסם באוקטובר ובנובמבר את שיעור החריגה מהגירעון כמקובל; האוצר נמנע מלהביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת החלטת הממשלה לקצץ 1.5 מיליארד שקלים בהוצאות כדי להימנע מהכפלת הגירעון; תחזית הכנסות המדינה הייתה לקויה וגביית המסים בפועל הייתה נמוכה ב-18 מיליארד שקלים, והסתכמה ב-247 מיליארד שקלים במקום ב-265 מיליארד שקלים.
שפירא: מנכ"ל האוצר – "חלש"
המבקר מצביע על חולשת מנכ"ל האוצר, וכותב במפורש כי "מתעוררים ספקות לגבי סמכותו של המנכ"ל לקבל החלטות הנוגעות להצעות הדרגים המקצועיים". בנוסף, המבקר מציין כי זאת הפעם הרביעית שהוא מעיר למשרד האוצר על העדר תיעוד של ישיבות שהן צומת מרכזי בקבלת ההחלטות, וכי לא נעשה דבר לתקן את הקלקול.
בתגובה למבקר כותב המנכ"ל חיים שני, שהתפטר בעקבות מינוי ועדת טרכטנברג, כי "המחאה החברתית הייתה בעיצומה, והלחץ הציבורי על הממשלה לפרוץ את תקרת ההוצאה היה גדול". המנכ"ל השני, דורון כהן, כתב כי "ככל שהיו חילוקי דעות (בתוך האוצר) הם נאמרו בהערת אגב, ואיש לא הציג הצעה חילופית לזו שננקטה". הממונה על התקציבים גל הרשקוביץ', כתב: "בהתחשב בהחלטת הממשלה להטלת צעדי מיסוי חדשים, ההבנה הייתה שאין לנקוט באותו השלב בצעדים נוספים".
בדוח יש שורה של המלצות לצורך תיקון הליקויים שנחשפו. המבקר ממליץ לחזק את מנכ"ל האוצר על חשבון כוחם של ראשי האגפים ולהחליש את מעמדם מול המנכ"ל. בנוסף, המבקר ממליץ לחזק מאד את מעמד היועץ הכלכלי הראשי של האוצר על חשבון ראשי האגפים האחרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו