האהדה כלפי קבוצות כדורגל נקבעות בדרך כלל בגיל צעיר. הסיבות מגוונות, החל בסימפטיה לצבע החולצה וכלה באהדה העוברת במשפחה מדור לדור. נבחרת האורנ'ג זוכה בישראל לפופולריות עצומה בקרב אלה שחוו את הופעותיה של הנבחרת ההולנדית בשנות ה־70.
הפסד מול גרמניה לא יוצא להם מהראש עד היום, הקורה של רובי רנסנברינק מול ארגנטינה וקפיצות השמחה של גרד מולר הגרמני צורבות כמעט לכל אוהדי הולנד בישראל, ממש כמו אחיהם ההולנדים.
40 שנה לאחר אותו טורניר שבו זכתה נבחרתה המארחת של מערב גרמניה בגביע הנחשק, הציגה נבחרת גרמניה את אחת המחציות הגדולות בתולדות הכדורגל הגרמני, אם לא הגדולה שבהן, וכל חובב כדורגל ברחבי העולם שצפה במשחק יזכור בהחלט היכן ראה אותו באותו ערב. בישראל ייחרת אותו משחק על רקע ההסלמה התורנית במזרח התיכון, כך היה גם במלחמת לבנון 1982, וכך גם עכשיו לנוכח האזעקות שנשמעו במשך כל אותו יום, כל אותה תקופת המונדיאל - מונדיאל שלושת החטופים.
תצוגת הכדורגל הגרמנית הגיעה על רקע המציאות העגומה, בזמן שכל חובבי הכדורגל רק חיכו לראות את המשחק כאסקפיזם ממה שקורה מסביב. אני מניח שרוב הצופים במשחק היו לטובת נבחרת ברזיל. תמונות של גרמנים מנצחים לא עושים לנו טוב. אני בספק אם אותו 1:7 מרשים יעיר כאן דור צעיר חדש של אוהדי גרמניה.
ניפגש בבן־גוריון שטראסה
זיכרון השואה נמצא היטב במציאות הישראלית וקשה מאוד לשנות את דעתם של הישראלים שיש גרמניה אחרת. לפי הערכות, כמעט 20 אלף ישראלים נמצאים בברלין, שהפכה להיות מושא נפשם של הצעירים המיואשים והמוכשרים שמעדיפים לעבור לגור בעיר קוסמופוליטית עם יוקר מחיה שמאפשר להם להשתכר בכבוד ולמצות את כישוריהם בצורה הטובה זאת.
בביקורה האחרון בישראל, האוהדת מספר אחת של המאנשאפט, הקנצלרית אנגלה מרקל, התירה לכל צעיר ישראלי עד גיל 30 אשרת עבודה חופשית למשך שנה. לישראל ולגרמניה היסטוריה דיפלומטית עשירה: השילומים מגרמניה מעשירים עד היום את אוצר מדינת ישראל, גרמניה היא ידידת אמת של ישראל בין חברי הקהילה האירופית, צה"ל מחזיק בצוללות תוצרת גרמניה ואפילו רכבת ישראל משתמשת בידע הגרמני להתפתחותה.
לכאורה הפנים קדימה, ובשנה הבאה תגיע לכאן המאנשאפט למשחק ידידות חגיגי מול ישראל לציון יובל שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות שנחתמו בשנת 1965.
למרות זאת, אירועי מלחמת העולם השנייה עדיין נוכחים בכל מפגן לאומי כל שהוא, ככל שכן מדובר באירוע המייצג לאומיות כמו המונדיאל.
אצל השדרים הישראלים באיירן מינכן תהיה תמיד "הגרמנים", בניגוד לריאל מדריד או ברצלונה שלא ייספרו כ"ספרדים" וימשיכו לייצג את עריהן נאמנה.
בעיניים ישראליות, לגרמנים תמיד יש מה להוכיח והם יצטרכו כנראה לחיות עם זה לנצח נצחים, או עד שיימאס להם להתפתל בכל פעם שיוזכרו זוועות השואה. ממש כמו שהחברה הישראלית תמשיך להזדעק לנוכח ההשוואות שעושים כאן עם מדיניות המשטר הנאצי בזמן המלחמה ההיא, למרות שהיחס כלפי ניצולי השואה בישראל עדיין מביש, ציני ומחפיר.
ישראל וגרמניה חתמו על יחסים דיפלומטיים 20 שנה בלבד לאחר השואה. אירוני לחשוב שביום מן הימים יוקמו שדרות יאסר ערפאת בת"א או שדרות יצחק רבין בעזה. בברלין זה קרה.
שדרות 17 ביוני היוצאות משער ברנדנבורג, סמלה ההיסטורי של ברלין, יהיו מלאות היום בהמוני גרמנים במתחם האוהדים שיצפו בו במסכי ענק ויתפללו לניצחון נבחרתם הלאומית. 600 מטר משם נמצאת אנדרטת השואה, כשבן־גוריון שטראסה ויצחק רבין שטראסה ממש בסמוך לשם, כדי להזכיר להם וללמד אותם לקחת אחריות על נזקי העבר.
רבים יאמרו שמגיע לגרמניה לנצח הערב, אבל יעדיפו ברוב המקרים לראות את הפסדם גם אם זה לנבחרת אפורה (למעט כוכב אחד) ומשעממת כמו ארגנטינה. קל היה לדמיין אלמלא היתה זו הולנד בגמר, אז היינו זוכים לבקשת סגירת מעגל מושלמת.
בינתיים זו גרמניה ומגיע לה לנצח - כמובן לנוכח הכדורגל המושלם שהציגה, אבל לא רק.
גרמניה ראויה לניצחון גם בזכות התמיכה הבינלאומית לאורך השנים, הידידות שמפגינה מרקל ועל נכונותו האמיתית של רובו של העם הגרמני ללמוד מן העבר ולפתח את העתיד. העם הגרמני הפך את ברלין למרכז בינלאומי קוסמי מושך ושמח, ולראיה תשאלו את אלה שמבקשים להגר לברלין למרות העבר.
הם מבינים שגרמניה האחרת, זו שמציגה בגאווה את שמותיהם של בן־גוריון ורבין במרכז הקוסמופוליטי, ומציעה חיים לא פחות טובים מאלה שלנו כאן. תנו לגרמניה לנצח - מגיע לה.
הכותב הוא היסטוריון העוסק בהיסטוריה גרמנית, יהודית ותרבותית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו