אחד מפריטי החובה לגבר בקיץ הקרוב הוא הברמודה. אין פריט לבוש ישראלי ממנה, גברי ממנה ונוח ממנה לקיץ המהביל שלנו. סביר להניח שאין גבר שלא מחזיק בארונו לפחות זוג מכנסי ברמודה אחד, אם לא יותר, ובכמה צבעים. רשתות אופנה להמונים ומעצבים פרטיים, בין שמקומיים ובין שתוצרת חוץ, מחזיקים קולקציית ברמודות ענפה בשלל גזרות, הדפסים וצבעים, כך שכל אחד יכול למצוא את הברמודה שבה חשקה נפשו. והמחירים? מכמה עשרות שקלים ועד כאלה שאי אפשר אלא להגדיר אותם שערורייתיים.
לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ככל פריט אופנתי, גם מחיר הברמודה תלוי לרוב בארץ הייצור, בטיב הבד, בכמות העבודה שהושקעה בפריט, אבל בעיקר - בשם המותג. לא דין ברמודה מרנואר כדין ברמודה מראלף לורן. טיבה של הראשונה הוא לא רע - היא תחזיק מעמד עונה או שתיים ומחירה נוח, וכנ"ל גם האחרונה, רק שעליה תשלמו הון קטן משום שמדובר במותג על.
מעניין לשים לב למה שקורה בשווקים. בשוק בצלאל ובשוק הכרמל מצאנו מבחר נאה של ברמודות, למשל של מותג עלום ששמו Be Active ב־50 שקלים ובאיכות סבירה שתעשה את העבודה. בשוק בצלאל מצאנו גם עודפים של מותגים כגון אמריקן איגל ו־Oneil ב־70 שקלים, באיכות לא רעה כלל, כזו שתמצאו בכל סניף של אמריקן איגל, רק ששם תשלמו כפול. בקיצור, שווה לבדוק את ההיצע בשוק לפני שפונים לקניונים.
מצד שני, מי שלא מוצא עצמו בדוכני השוק וחוויית הקנייה הממוזגת חשובה לו, ימצא ברמודות באיכויות טובות ובמחירים הוגנים ברשתות האופנה להמונים: למשל ב־GAP, שמפתיעים במחיר סביר מאוד, בקסטרו מן או ב־H&O. כל ברמודה מרשת כזו תעשה את העבודה ותשרת אתכם נאמנה כמה עונות. מי שלא נעול על מותגים כגון ראלף לורן, ליוויס או טומי הילפיגר, יעשה בחוכמה ויחסוך מאות שקלים על פריט שאפשר למצוא בכל מקום אחר ובמחיר נורמלי.
צילומים: דן לב, אודי דגן, הנס מוריץ, טל טרי, יח"צ, יוהאן סנזי, אפרת אשל, יהושע יוסףטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו