אלפים מאוהדי מכבי נתניה עשו את דרכם לאצטדיון ר"ג יותר מארבע שעות לפני שריקת הפתיחה למשחק מול עירוני ק"ש. שבילים שלמים מלאים אוהדים בצהוב שפשטו על האצטדיון וסביבתו. חלק גדול מהם היה בפעם האחרונה במגרש כדורגל כשעודד מכנס, דוד לביא משה גריאני ובני לם הביאו את הגביע האחרון בו זכתה נתניה אי שם בשנות השבעים. מנגד, בק"ש כמעט חצי עיר הועתקה לאיזור המרכז. מעל 6000 כחולים היו ביציעים. הילדים לא הלכו להית הספר ורוב בעלי המקצוע ויתרו על יום עבודה.
על המשחק עצמו אין הרבה מה לספר. במשך 90 דקות שתי הקבוצות חששו מהפסד יותר מאשר ניסו לנצח. בקבוצה מליגת העל חששו מהפסד בגמר שנה שנייה ברציפות, אבל משהו באוויר, מזג האוויר, נתן את התחושה שהעונה הגביע יעלה צפונה. לאורך כל המשחק הבריקו ברקים בשמיים, כאילו סימנו שזהו יומו של ברק בכר, מאמנה של ק"ש. לקראת הסיום כבר החל לרדת גשם ששבר את השרב והרטיב כמעט 30 אלף איש שהגיעו לאצטדיון הפרמיטיבי בר"ג. בימים כאלו, במשחק גמר ששום דבר לא זז, רק שחקנים גדולים יכולים להבריק בפעולה אחת וזה בדיוק מה שעשה אחמד עאבד בהארכה. בדיוק כפי שהיה בחצי הגמר, החלוץ המוכשר לא הגיע למשחק, אבל בביעטה אחת מחוץ לרחבה הכריע את המשחק. כל מאמן אחר היה שולח אותו החוצה מזמן, אבל בכר יודע שזו העונה של עאבד והגביע הזה רשום על שמו. מי יודע, אולי השער הזה גם סידר לו חוזה במועדון גדול יותר בעונה הבאה.
מצד אחד כואב היה לראות מעל 22 אלף אוהדי מכבי נתניה הולכים הביתה עם הראש באדמה. אבל הם יכולים להיות גאים בקבוצה שלהם שנמצאת בתהליך בנייה עם בעלים חדשים כמו יוסי מאור ואלי שגב שמכוונים גבוה. מצד שני, מגיע לבעלים של ק"ש איזי שירצקי פרס מפעל חיים על שהצליח להביא מועדון פריפריאלי אלמוני לטופ של הכדורגל הישראלי. בשלוש השנים האחרונות זכתה הקבוצה של שירצקי באליפות וגביע. זה יותר ממה שהשיגו מכבי חיפה והפועל ת"א יחד. העונה הזו לא פחות גדולה מעונת האליפות של המועדון הצנוע הזה. שחקנים ללא אגו, מאמן צעיר ומוכשר בצורה בלתי רגילה, ומעל כולם המטרייה של שירצקי. תרשמו לכם: עירוני ק"ש מחזיקת גביע המדינב לעונת 2013/14 וזה כל כך מגיע לה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
