הנגב והגליל מזמן לא נראים לנו מרוחקים ונידחים, אבל אם הרעיון הבא יצליח, משפחות רבות יפריחו את שרידי השממה: זוגות צעירים המבקשים לעבור לאזורים אלו יוכלו לשכור בהם דירה, ואם יחליטו לקנותה - נתח ניכר משכר הדירה ששילמו ייחשב כחלק מההון העצמי שלהם.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
התוכנית, שאותה יזם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מתקיימת במסגרת הרחבת מודל "בתי האגודה". על פי מודל זה, בהתיישבות הכפרית תתאפשר הקצאה של מגרשי בנייה למגורים לצורך בניית יחידות דיור, שיושכרו למתיישבים עם אפשרות לרכישה. במשרד מציינים כי יישום מודל זה אמור להוביל, למעשה, לניתוב תשלומי השכירה ישירות להון העצמי של השוכרים. הדבר מעודד זוגות צעירים לרכוש דירה ביתר קלות בהשוואה לאזור המרכז. גודל הדירות צפוי להגיע עד ל־100 מ"ר, ומחיר בית ממוצע ינוע בין 700 ל־800 אלף שקלים - תלוי באיזה אזור עדיפות לאומית נמצא היישוב.
בתקופה האחרונה התקבלו במשרד לפיתוח הנגב והגליל עשרות בקשות ממועצות אזוריות לבניית מאות בתי אגודה. פיילוט בנושא כבר החל בקיבוץ נחל עוז, והצלחתו הגדולה תוביל לאישור בנייתן של כ־200 יחידות דיור חדשות לפחות ברחבי הנגב והגליל עד סוף השנה.
"פרויקט בתי האגודה הוא מהפכה של ממש עבור זוגות צעירים", אמר השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, "רכישת דירה אינה עוד בגדר חלום. אני בטוח שכפי שהפרויקט הצליח בנחל עוז, המודל יביא בשורה גם ליישובים נוספים". מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, סיגל שאלתיאל הלוי, הוסיפה כי "אחרי הפסח נצא בבניית 200 בתים, ונודיע מה שמות היישובים שבהם יהיה אפשר לרכוש את הבתים. מדובר בהשקעה ממשלתית של 45 מיליון שקלים".
אחת הראשונות ליהנות מהפרויקט המדובר היא אסתי מורג (33), שעברה עם בעלה אדר (33) ובנם אורן (שנתיים וארבעה חודשים) להתגורר בקיבוץ נחל עוז.
"עברנו מראשון לציון לפריפריה, והכל שקט וירוק כאן", היא מספרת, "הילד מסתובב כאן בלי לדאוג ממכוניות ומשחק במגרש משחקים. מערכת החינוך מעולה. בעלי ממשיך לעבוד בראשון לציון בחברת היי־טק, ובערב הוא מספיק להגיע ואנחנו אוכלים ארוחה משפחתית".