אריקה דויסי מניו יורק היא עורכת משנה ב־Foders.com, אתר תיירות שעל פי הנתונים נכנסים אליו יותר מחמישה מיליון גולשים בחודש. אריקה הוציאה ספר על האנשים ועל הסיפורים שמאחורי קוקטיילים ידועים, היא מנהלת בלוג עצמאי בנושא משקאות וכותבת למדור היין והאלכוהול של המגזין "SNOW", המחולק לנוסעים במחלקות הראשונות של כמה חברות תעופה.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ריצ'רד ג'נינגס כותב מדור שבועי בנושא יין באתר החדשות והבלוגים הפינגטון פוסט. ג'נינגס, עורך דין בהשכלתו, עוסק במשאבי אנוש ומנהל בלוג עצמאי בכתובת Rjonwine.com. את רשמי הטעימה שלו קוראים בכל חודש מיליונים של חובבי יין ברחבי העולם.
דיוויד הוניג הוא המוציא לאור של Palate Press, אתר יין שמרכז בלוגים וכותבים מרחבי העולם ומושך אליו בכל חודש כ־50 אלף גולשים. מיגל הודין, יליד צפון קליפורניה, עבד ביקב של הבמאי פרנסיס פורד קופולה ובשנת 2012 עבר לגור בברצלונה. הוא מחבר ספרי יין וטיולים ומנהלם של ארבעה בלוגים המרכזים יחד כ־100 אלף כניסות בחודש.
הרביעייה המכובדת הזאת הגיעה לישראל במסגרת הפעילות של עמותת vibe-Israel, המרכזת בלוגרים מובילים בתחומים שונים ומזמינה אותם לחוות את ישראל באופן שונה מזה שאליו הם והקוראים שלהם רגילים. פגשתי אותם בערב הראשון שלהם בישראל בבר של מלון ישרוטל כרמים כדי לטעום איתם ולשמוע את דעתם הבלתי משוחדת על כמה יינות מקומיים.
1. כרמל, ויניארד, גוורצטרמינר 2013
היין הראשון בטעימה תמיד לוקח יותר זמן. האורחים התרשמו מהניקיון שלו, מהגוף השמנוני ומהמינרליות הקלה. דויסי ציינה ניחוח של אגסים, וכולם הסכימו שמדובר ביין איכותי ועשוי היטב. כשר.
המחיר: כ־65 שקלים
2. כרמל, ריזלינג, כרם קאיומי 2012
"ריזלינג הגון", קרא לו ג'נינגס, והוניג שמח לגלות בו רמזים של פלפל לבן וג'ינג'ר. הודין חיבב מאוד את המבנה שלו ואת החמיצות המתפתחת באיטיות. לעומתו, דויסי סברה כי לא היתה מזיקה לו עוד קצת חמיצות. כשר.
המחיר: כ־75 שקלים
3. פלם בלאנק 2013
"אם לא הייתי יודעת, לפי האף הייתי אומרת שזה סוביניון בלאן ניו־זילנדי", אמרה דויסי, והודין מיהר להסכים איתה. הוניג, שהתרשם גם הוא מהיין - בלנד של סוביניון בלאן ושרדונה - הבחין בו בריחות מרעננים של תפוח ירוק ועשב. בסיכום התברר כי לדעת כולם הוא היה היין הלבן המצטיין של הטעימה. כשר.
המחיר: כ־90 שקלים
4. קסטל C 2011
במילה אחת: אכזבה. כל הטועמים, בלי יוצא מן הכלל, העדיפו את השרדונה של ברבדו על פניו. בלי יותר מדי מונחים מקצועיים, הם טענו שהיין לא טעים והתקשו להאמין שמדובר ביין שיצא מאחד היקבים המוערכים בישראל. יכול להיות שהוא פשוט יצא מוקדם מדי. כשר.
המחיר: כ־140 שקלים
5. יפו קריניאן 2009
"אתם בטוחים שהיין בסדר?" שאל ג'נינגס תוך כדי הרמת גבה. עידן יהודה, מנהל תחום היין במלון, מיהר לבדוק את הכוס בעצמו. הוא ניסה להסביר בשיא המקצועיות שאנחנו, הישראלים, אוהבים קצת חומצות נדיפות ביין שלנו, אבל בשביל האורחים זה היה קצת יותר מדי. כשר.
המחיר: כ־90 שקלים
6. עמק האלה, פטיט סירה 2009
אחרי שהטועמים ניסו לברר למה עושים בישראל פטיט סירה זני, ואחרי שיהודה סיפר להם שכרמי הפטיט סירה הם מהכרמים הוותיקים ביותר שיש כאן, הם הסכימו כי מדובר ביין מעניין. לחובתו הם זקפו את הנוכחות הבולטת מדי של החביות. כשר.
המחיר: כ־120 שקלים
7. עגור, שמירה מיוחדת 2010
"בלנד בורדו", איבחן ג'נינגס, והוניג אמר: "יש כאן קברנה פרנק". הם צדקו, היין עשוי קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו, והדעה שלהם לגביו היתה כי היין מרגיש מבוגר לגילו. כשר.
המחיר: כ־120 שקלים
8. ברקן, אסמבלאז', צפית 2010
היין הזה, בלנד של מרסלן, קלדוק, פינוטאז' וקריניאן, הצליח לבלבל את האורחים. אחרי הרמת הגבה הראשונית הם גילו עניין בזני הענבים הלא שגרתיים ובאזור הגידול. הודין חיבב מאוד את הנוכחות של הפינוטאז'. כשר.
המחיר: כ־70 שקלים
9. טפרברג, רזרב, מרלו 2011
מצטיין האדומים. ג'נינגס העריך את אחוז האלכוהול הנמוך, ודויסי הדגישה את הריסון ואת האיפוק היחסיים שלו, אף שלטעמה היה עשיר מדי יחסית למרלו. כשר.
המחיר: כ־120 שקלים
10. ברבדו שרדונה 2012
בשלב זה נחלקו האורחים לשני מחנות. הוניג טען שמדובר ביין שטוח עם אף סביר אבל בעל נוכחות דלה בחך, וג'נינגס הסכים איתו. הודין חשב שהיין נעים ומאופק, וכך גם דויסי, שציינה את החמיצות הנעימה ואת האיזון שלו. כשר.
המחיר: כ־80 שקלים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו